3 ספרות

לילה טוב אינטרנט / רוני כספי

מסע לילי מקוון בעקבות השינה, החלומות והסיוטים

נובמבר 30, 2011  

"מה עושות האיילות בלילות?
הן עוצמות את עיניהן הגדולות.
הן שולבות את רגליהן הקלות,
ישנות האיילות בלילות."

("מה עושות האיילות", לאה גולדברג)

מתוקות האיילות. לא רעבות פתאום, לא רוצות כוס מים מהברז (בעצם מהמקרר) ולא שיקריאו להן עוד סיפור (אולי שניים?), או שישכבו לידן עד שהן תרדמנה, או לראות טלויזיה, או לשחק באייפון של אמא, כי הן לא עייפות בכלל בכלל בכלל, אפילו לא קצת. רוב ההורים היו מאמצים בשמחה איזה איילונת, במקום הזאטוט העירני שמקפץ במיטתו ברבע לשתים עשרה בלילה, שעה שאביו או אמו מביטים בו, טרוטי עיניים, תוהים מאיפה לעזאזל כל המרץ הזה באמצע הלילה ומתפללים לישועה. הרי מחר צריך לקום לגן/לבית הספר/לעבודה או סתם ליום חדש. ובשביל לקום, יודע כל ילד, חייבים ללכת לישון.

שינה היא צורך בסיסי אצל כל היצורים (חוץ משמעון פרס). אז למה כל כך קשה לשכנע ילדים ללכת לישון, שלא לדבר על להרדם?
הנה כמה השערות בנושא – ופתרונות אפשריים, כולם בהשראת הרשת:

מתוך "Where Children Sleep", של הצלם ג'יימס מוליסון

שיר הערש הלא נכון. מסתבר שרבים משירי הז'אנר המרגיע כביכול נוטים לכוון הפסימי עד מבעית. המוסיקה המתוקה עוטפת לעתים קרובות מילים ועלילות מסמרי שיער. פתרון אפשרי הוא להתרכז בשירי ערש בשפות בלתי מובנות, כמו באוסף הזה (למשל השיר הצרפתי המקסים, שיש לו גם קליפ יפהפה שכנראה לא ממש קשור למילות השיר או לצרפת), או בקאנון הענוג 'לילה טוב' של מוצרט, שמילותיו אינן ענוגות כלל ובהחלט לא מתאימות לילדים.

הם טוענים בתוקף שיוכלו להרדם ולישון היטב רק במיטה בצורת פיצה, כרכרה או מכונית, כשלצדם הדב הכי גדול בעולם. פתרון: דפדפו יחד  בספר Where Children Sleep, של הצלם ג'יימס מוליסון, שבו תמונות של ילדים מכל העולם והחלל בו הם ישנים. בקישור אפשר לראות את הספר כולו, ולהזכר שעבור רבים מילדי העולם קורת גג, שלא לדבר על המיטה עצמה ודובי לישון איתו, הם מותרות עליהם אפשר רק לחלום. ואם אנחנו בעניני פרופורציות: הורים יוצאי קיבוץ יכולים לספר על הלינה משותפת, על הטוב ועל הרע שבה.

קשה להם להתנתק מהסלולרי, הטלוויזיה, הפייסבוק וכל שאר המסכים ששולטים ביד רמה בחייהם. החיים המודרניים כוללים הבטחה נצחית לדברים מעניינים יותר שקורים במקום אחר, ולא קל להחליט ללכת לישון. איך משכנעים ילדים שהכל יהיה כאן גם מחר ושהם לא יפסידו כלום? הנה הצעה מעניינת, המבוססת על אחד מסיפורי ההשכבה האמריקאים הקלאסייםלילה טוב ירח, שכתבה מרגרט וייז בראון וצייר קלמנט הרד.

הם פוחדים מחלומות רעים (זהירות! בקישור תמונה מפחידה מאד). האמת המרה היא שבענין הזה הם צודקים. כל מי שהתעורר אי פעם שטוף זעה קרה מביעות לילה כזה או אחר, יודע שמדובר בחויה שרישומה קשה ולא קל להתנער ממנה גם כשמתעוררים. רעיון: כיוון שהרבה פעמים מה שעשינו לפני השינה מתגנב לחלומות, למה לא לנצל את סצינת ההשכבה ולקרוא יחד ספרים שעוסקים בחלומות טובים? לא חסרות דוגמאות נפלאות המיועדות לילדים קטנטנים, קטנים, גדולים וגדולים יותר.

הם מפחדים שתצלמו אותם ישנים ותעלו את התמונות או הסרטונים לרשת, ליוטיוב או במקרים של הורים יצירתיים במיוחד, תפתחו בלוג המוקדש לנושא ובסופו של דבר תפרסמו ספר. פתרון אפשרי: צר לי. בענין הזה אני לצד הילדים. אנא עזבו אותם במנוחה. תנו להם לישון בשקט.

רוני כספי – אוהבת ספרים, איורים ואת האינטרנט. עובדת ולומדת באוניברסיטת תל-אביב, בתכנית הלימודים לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. מאת ערן שחר:

    הרבה זמן לא חייכתי כל כך הרבה זמן רצוף. תודה.

  2. @ערן שחר, בהחלט, נהניתי לקרוא את כל המאמרים שמקושרים כאן.

  3. כתבה מעניינת, מושקעת ורב מימדית. תודה.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.