5 ספרות

מאובדן ואבל – לשיר / דפנה בן צבי

על בדידות בשירתה של מרים ילן שטקליס

ספטמבר 27, 2012  

ילן-שטקליס מחלקת את חייה לשניים: תקופה מאושרת של ילדות ונעורים, עד מות האם, ותקופה של אבל, בדידות וגעגוע, לאחריו. בעקבות האבל החליטה להפסיק לנגן – עד אז היא הפליאה לנגן בפסנתר, והיתה בדרכה לפתח קריירה כמוסיקאית – ולהתחיל לכתוב.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

5 תגובות:

  1. תודה דפנה.

    אני לא יודעת אם הזכרת את פניה ואת מרים ילן ביחד במקרה. אבל הן היו חברות. הנה קישור למכתב ארוך שמצאתי במכון גנזים. יש בו סיפור יפה על מחשבותיה של מרים ילן על שמה ועל ספריה:

    http://tarbut-yeladim.blogspot.co.il/2010/07/blog-post.html

    ראיתי גם עוד מכתבים שהוחלפו ביניהן. למרות הבחירות ההפוכות בעצב ובשמחה נראה שהיו מובנות אחת לשניה היטב. גם אמה של פניה נפטרה בייסורים כשפניה סעדה אותה בגיל דומה לזה של מרים ילן. וגם על פניה המוות הזה השפיע עמוקות. ייתכן וזוהי הסיבה לקשר בין שתי המשוררות.

  2. עדי רוזין-אביטל הגיב:

    קראתי את המאמר, ואהבתי מאוד. נקודה מרתקת היא לציין את נסיונה של ילן-שטקליס לנסות להתגבר על האובדן באמצעות מלים. כתיבה קולחת, רגישה ויפה, דפנה. יישר כוח!

  3. עפרה עמית הגיב:

    כתוב מאוד יפה ורגיש ומרגש ונוגע בדברים המהותיים ביותר.

  4. רשימה חכמה שמאירה באופן רגיש ומעורר מחשבה את הפואטיקה של מרים ילן שטקליס. תודה!! כן ירבו.

  5. ארנה קזין הגיב:

    איזה יופי. אני רוצה לקרוא עוד על ילן-שטקליס ועוד ממך על הסוגיות האלה. תודה על טקסט מאיר עיניים

כתיבת תגובה