25 ספרות

מאחורי המאיירת יש סופרת / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של גיל-לי אלון קוריאל, "מאחורי הדלת יש שביל"

מאי 3, 2012  

בימים אלו רואה אור ספר הביכורים של המאיירת הותיקה והמוערכת, גיל-לי אלון קוריאל. לאחר שאיירה עשרות ספרים, רבים מהם לטקסטים של שלומית כהן-אסיף, אלון קוריאל פותחת לראשונה את "פיה הספרותי" והתוצאה היא "מאחורי הדלת יש שביל" (הקיבוץ המאוחד), סנונית ראשונה שלה כסופרת, שכולי תקווה שלא תהיה האחרונה.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

25 תגובות:

  1. מאת שהם סמיט:

    נראה מבטיח, אנין.
    מזכיר מאוד את "יעל מציצה לרחוב" שכתבה יונה טפר ואיירה אלון-קוריאל עצמה.

  2. מאת רותי אורן:

    איזה יופי! חיפשתי אותה בפייסבוק כדי להחמיא לה באופן אישי אך לא מצאתי… מישהו יודע?

  3. מאת דינה:

    גם אני מאוד אוהבת את הספר. מסע הגילוי של הגיבור הוא גם מסע גילוי של הילד המקשיב לסיפור. העולם המאויר הולך ו"מתעשר" ככל שהסיפור מתקדם. כולנו מכירים את אהבתם של הילדים ל" קריאת" האיורים ואת שמחתם בכל פעם שהם מגלים משהו חדש. בספר זה צפויה להם חוויה מענגת במיוחד.
    אהבתי את משחקה של הסופרת-מאיירת במספרים. היא לא נתנה לעובדה, שבצד המאויר של הרחוב יש רק מספרים זוגיים, להפריע לה, והשלימה את המספרים האחרים בשמות החנויות וכדו"מ.
    אני מאוד אוהבת גם את ביתה של הסבתא, שקיבל כפולה עשירה ומרהיבה בסוף הספר. יש כאן באמת עולם עשיר בפרטים מסוגים שונים, שרובם יכול להיות ביטוי למשא נפשו של ילד. כל זה יחד מבטא כמובן אהבה גדולה גדולה.
    אני מצטרפת ליותם בהבעת תקווה, שספרה זה של אלון קוריאל יהיה הראשון מרבים.

  4. מאת נועה ש.:

    רכשתי את הספר אתמול, שילוב של תוכן מקסים ואיורים מרהיבים.
    עלי והצליחי :))

  5. מאת עינת:

    ברכות לסופרת והמאיירת גיל-לי הטקסט מרנין והאיור המופלא מהווה חוויה חזותית בלתי רגילה כולנו מצפים להמשך מוצלח בדרכך זו אוהבים אותך גיל-לי

  6. מאת אירית:

    ספר מדהים
    אכן , מתנגן לאורך הטיול של הילד ,
    הטקסט והציורים המדהימים משלימים אחד את השני ויוצרים יצירה יפה , נעימה , מתנגנת ומסקרנת.
    עלי והצליחי

  7. מאת ענת:

    תודה על רשימה מרתקת שהאירה לי דקויות
    בספרה היפה של גיל – לי אלון קוריאל.
    המסע שעובר הילד כבש גם אותי, משום שהוא כתוב בשפה מדויקת וצלולה,
    המקיימת דיאלוג עם הרגש.
    המפגש עם הסבתא הפתיע גם אותי והחזיר אותי לימי החופש בהם ביליתי עם סבתי כילדה.
    והכי חשוב: בני הקטן אוהב את הסיפור…

  8. מאת רחלי:

    גיל-לי אהבתי מאד את הספר תמשיכי כך רחלי

  9. מאת יעל כדורי:

    "מאחורי הדלת יש שביל"
    כספרנית ומורה בבית ספר יסודי אחת המטרות המרכזיות העומדות בפנינו היא עידוד הקריאה בקרב הילדים.
    בכיתות נערכות פעילויות רבות ומגוונות על מנת לקרב את הילדים לעולם הספר .
    השנה זכינו לביקורה של המאיירת גילי אלון קוריאל בבית ספרנו.
    המפגש היה מרתק ואיפשר לילדים לחוות חוויה משמעותית, להלך בין איורייה העשירים ולגלות את החשיבה המקופלת בכל פרט ופרט.
    לשמחתי הרבה הילדים ממשיכים לגלות עניין באיוריה ומחפשים את הספרים אותם איירה.הילדים נחשפו לספר החדש במפגש ומצפים שיגיע למדף הספרים בבית ספרנו.
    מאחורי הדלת יש שביל-מעבר לאיוריםהמדהימים התוכן הינו בעל משמעות ומאפשר יציאה למסע מסקרן אל הגלוי והידוע תוך הכרות וגילוי של דברים חדשים המצויים בסביבתנו הקרובה אותם אנו מגלים בהדרגה.

  10. מאת שירה:

    אמא יקרה, איזה מרגש! זכיתי בעולם עטוף צבע, פלא ומתיקות..אוהבת:)

  11. מאת אבירם מאיר:

    יש לי עותק בבית, עם הקדשה קטנה בעמוד הראשון.
    אני לא יודע באיזה מדף לשים את הספר גיל לי, מצד אחד מקומו מובטח בין ספרי העיצוב,
    אלבומי אמנות ואיור ומקורות השראה ומצד שני יש לו מקום של כבוד בין ספרי הילדים
    מאלו שלא מעבירים לבני דודים צעירים אחרי שהילדים גדלים, מהקלאסיקות.
    נהנינו מהחוויה ונסחפנו לתוכה. הכתבה והביקורת ובמיוחד התגובה כאן לפניי
    מתארות מאוד את זה יפה ומאוד מאוד נכון. אני מקווה שזה מעורר בך את החשק
    לעשות וליצור עוד. לי בטוח עשית חשק..

  12. מאת רוית:

    גיל-לי יקרה, הסיפור מקסים והאיורים- כמו תמיד- מדהימים ומרגשים.
    מחכה לספר הבא!
    בהצלחה גדולה.

  13. מאת מאירה פירון:

    לא קראתי את הספר, אבל האיורים נפלאים. פשוט נפלאים!

  14. מאת פרידה שהם:

    גיל לי יקרה ואהובה וכל כך מוכשרת , כמה כוח יש באמת הפשוטה הקטנה היומיומית בביטוי המילולי המדוייק וכמה יופי וכישרון גדול הוא מציף. גאה ומאושרת להיות קרובה אליך.
    מצפה לעוד ..בקצב שלך .

  15. מאת אורית:

    מה שאהבתי בספר זה מסר סמוי שעובר דרך תיאור המרחב. הילד משוטט במרחב עירוני, כשיש עירבוב בין פונקציות של מסחר ומגורים באותו רחוב ואותו בניין. אחרת לגמרי מתפיסת המגורים הבורגנית "התקינה" שהתפתחה בישראל ומבוססת על פירוור והפרדה מוחלטת בין התחומים השונים (מגורים, מסחר, עבודה, וכו'), מה שהורג כל אפשרות למרחב עירוני. הספר מדגיש את החשיבות של עיר דווקא מנק' מבט של ילד ובכך חותר נגד התפיסה הרווחת שילד צריך לחיות בפרוור, רחוק מהעיר.

  16. מאת מאשה קלו:

    גיל-לי יקרה, עבורי זו לא היתה הפתעה, תמיד ידעתי שאת מוכשרת ומדהימה. כשעיינתי בספרך החדש הרגשתי שאף אחד אחר חוץ ממך לא יכול היה ליצור ספר כזה, שמשלב בין ציורים עוצרי נשימה שמרגשים גם גדולים וגם קטנים ובין טקסט רגיש ומתנגן.
    מחכה כבר לספר הבא.
    באהבה מאשה

  17. מאת איריס ארגמן:

    יותם, רשימה מקסימה כתבת, עדינה ומדויקת לספר נפלא ומושלם.
    רכשתי את הספר והוא יפה ושלם בעיניי, יוצא למסע מלא גילוי והפתעות.
    הסוף קצת הזכיר לי את "בוקר בהיר אחד" של אורה איל – הילד מגיע לבית של סבתא.
    בכל אופן, האיורים והטקסטים נהדרים וביחד מהווים picture book מצוין.

  18. מאת גיל-לי אלון קוריאל:

    ל"הפנקס", יותם, וכל המגיבים, "מאחורי הדלת יש הרבה פירגון", ת ו ד ה !!!

  19. מאת ערן שחר:

    בספר השירה של שלומית כהן אסיף "ציפור, לאן את נוסעת", איירה גיל-לי בכל השירים את אותו הילד ובכך בעצם שזרה דרך האיורים את אחדות הגיבור. הדמיון בין הילד ההוא לילד המתוק של "מאחורי הדלת יש שביל" הוא רב. בתי קבעה שהם אחים.
    אני מצטרף לפרגון מקיר לקיר (עוד נשאר מקום?) שזכתה היצירה השלמה והמופלאה הזו. הספר הוא אחד האסים המבטיחים של התקופה האחרונה ומבחינתי הכוכב של שבוע הספר 2012.

  20. מאת חנה:

    אני מצטערת לקלקל את החגיגה. הציורים מקסימים ממש, אבל הסיפור, מה איתו? יותם שוויימר קורא לזה מינורי, ועוד פעם מינורי. בעיני הסיפור לא מספיק טוב, ובטח לא מצדיק התלהבות כזאת.

  21. מאת ניצן:

    אמא יקרה,
    יצירה מופלאה, מעוררת גאווה אמיתית!
    מתרגשת כל פעם מחדש…
    אוהבת.

  22. מאת עינת:

    יצא לי לראות את הספר והוא מקסים ומזמין.

  23. מאת ורד לבר:

    ספר נהדר ומתוק . מתחשק לי למסגר את כל הציורים שלו ולתלות על הקירות. תודה גיל-לי

  24. […] גיל-לי אלון קוריאל ממליצה על איוריה של מאה בסום לספר "מה עושים עם רעיון?" מאת קומי ימאדה  המאיירת מאה בסון נהנית מהמרחב הכמעט אינסופי שהטקסט מזמן לה. היא מטיילת במרחבים הלבנים של הספר כשהיא מצוידת בדמות של ביצה עם כתר על הראש כדימוי למלה רעיון, ילד חינני וטכניקה קלאסית, עשויה מעולה, של עפרון אפור עם נגיעות של מים. "מה עושים עם רעיון?" הוא ספר מקסים בעיני, הן בטקסט והן באיור. […]

  25. […] לשכוח שילדים זקוקים גם לזמן שבו יניחו להם לנפשם, לחירות שמאפשר המרחב המתקיים מאחורי גבו של […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.