במה ומסך

מה צריך להרגיש כשמאזינים לאופנבך / מעיין לירון

ביקורת על הקונצרט "פינוקיו"

אפריל 27, 2012  

במופעים המשלבים מוסיקה קלאסית נעשה לא פעם ניסיון לתווך את היצירות לילדים על ידי סיפור מסגרת או תרגום בגוף היצירה. ניסיונות אלה מעידים על רצונם העז של המציגים להתחבב על קהל העתיד ההולך ונעלם מאולמות הקונצרטים, אך בה בעת הם חושפים את חסור האמון כלפי הילד המאזין להישאר ישוב מרוכז במקומו כבן תרבות.

בקונצרט "פינוקיו" מנוגנות מספר יצירות מוזיקליות  על-ידי תזמורת הבמה הישראלית בניצוחה של עידית שכטמן ובהשתתפות השחקנים קרן דדיה ואנדרי סבין (המגלם את ג'מיני הצרצר, או כפי שהוא נקרא במופע – "המצפון"). המופע מתנהל תוך כדי דיאלוג בין המנצחת והשחקנית קרן דדיה, המגלמת את פינוקיו. דדיה שיחקה באופן מופלא, ללא התיילדות או התנשאות, בעוד היא משתמשת בתנועה בצורה יוצאת מן הכלל. עידית המנצחת או "המבוגר האחראי" של המופע – פונה גם היא לילדים בצורה ברורה וישירה שאינה מנסה למצוא חן.

החיבור בין דמותו של פינוקיו לבין היצירות הרנדומליות המנוגנות נראה תמוה בתחילה, אך מהר מאוד מתגלה הקשר. הבחירה בפינוקיו נובעת מהעובדה שכדמות עשויה מעץ אין לו רגשות (הסיפור המקורי אינו מקבל התייחסות של ממש מלבד התארכות החוטם בעת אמירת שקרים). על מנת להפוך לילד אמיתי עליו להתנסות במכלול הרגשות האנושיים. מתוך כך עולה גם המסר של המופע לילדים הצופים – עליכם לדעת מה הם רגשות (והקונצרט ילמד זאת אתכם). המסר הכללי הזה מפורק במהלך המופע לרגשות כמו עצב, שמחה, הפתעה, פחד וכו' כאשר כל אחד מהרגשות מוצמד ליצירה מוזיקלית האמורה לעורר את אותו הרגש אצל פינוקיו, וכמובן גם ללמד את הילד הצופה שזה הרגש הרלוונטי לאותה יצירה. התהליך המגושם של הדבקת רגש ליצירה (גם אם קיימת התאמה ביניהם) הופך את הרגש, שבהגדרתו אינו דבר תחום ומוגדר, לכזה. זהו נסיון המתיימר לייצר איזו שליטה על הרגש, לנסח אותו, להסבירו לילדים ולנסות לעוררו באמצעות מוסיקה. לטעמי ניסיון זה משטיח את המוסיקה הקלאסית, שמכילה עולם ומלואו, לא רק רגשות ובטח לא רק רגש אחד לכל יצירה. בעזרת סיפור המסגרת התזמורת מציגה לקהל יצירות מוסיקליות שאינן שייכות לתקופה או זרם מסוים. בין היתר מנוגנות יצירותיהם של גריג, אופנבך, הנדל, היידן ואלגר.

יצירות רבות לילדים עוסקות בפירוש והנכחת רגשות כחלק מהתהליך לימודי מוצהר של הכרת הילד את רגשותיו ורגשות הזולת. עבור ילדי הגיל הרך המטרה היא בסיסית – הכרת הרגשות השונים בשמותיהם והבנת ביטויים הפיזי הפשוט; כגון, חיוך משמעו שמחה ובכי משמעו עצב. זמן קצר אחר כך נוספים לשיעור רבדים מורכבים בהרבה, כמו פיתוח אמפתיה ושפה מילולית להביע את הרגשות המתחוללים בקרבם.

הציפייה מילדים להבין את רגשותיהם, להגדיר אותם ולנסח אותם במילים (במקום לפרוץ בבכי או בהתקף זעם) אינה מובנת מאליה. רגשות מעצם טיבם הם חמקמקים, מורכבים ומעורבבים זה בזה וגם כאנשים בוגרים קשה לנו פעמים רבות להתחקות אחריהם ולשים אותם בתבניות מוגדרות. לכן יצירות ומופעים המנסים לתחום את הרגשות המופשטים ולהפוך אותם לפריזמה דרכה ניתן להבין אומנות (מופשטת גם היא), הולכים מראש על חבל דק.
מתוך הקונספט של המופע "פינוקיו" משתמע שיש רגש אחד שכל יצירה אמורה לעורר אצל כל הילדים. היופי באמנות (מכל סוג), בעיני, הוא יכולתה לפנות על ידי אמצעים אסתטיים לנפש האדם ועל ידי כך לעורר רגש כזה או אחר (ולא בהכרח את אותו רגש אצל כל אחד). האמנות עושה זאת לא על ידי הצהרת כוונות והבהרתן לקהל, אלא מעצם קיומה.

למופע, ובמיוחד מופע מוזיקלי, יש פוטנציאל אדיר לעורר רגש בקרב הצופים, אולם בשביל להעלות מופע שכזה יש צורך להתנתק מהרצון לחנך או להעביר מסר. הרגש מגיע ממקום כה אישי, ואין טעם להגיד לצופה מה עליו להרגיש. במפגש בין הצופה ליצירה עלולים להתעורר רגשות שונים שלא בהכרח תואמים את כוונת היוצר, ומה רע בכך? נהפוך הוא, זהו אחד מהסממנים של יצירה טובה.

הקונצרט "פינוקיו" מסרב להרפות את שליטתו בילד ולאפשר לו לפתח מחשבה או רגש עצמאי כלפי המופע בו הוא צופה. במילים אחרות, היוצרים לא מעריכים את יכולתו של הילד להבין, לחוות או להנות מחוויה אסתטית ללא המבוגר המכוון אותו.

ואם כבר מדברים על חוסר הערכה לילד, ישנה התעלמות, שבעיני היא פושעת, מהאלמנטים החזותיים של המופע, ותחושת הבטן שלי אומרת שבמופע למבוגרים זה לא היה קורה. הכוונה לכסאות התזמורת שנראים כאילו נאספו מהמשרד הסמוך ולתלבושות של התזמורת שנראה כאילו נאמר להם להגיע עם בגדים שחורים מהבית. כל מה שנמצא על במה במהלך המופע הוא חלק ממנו, ועל יוצרי המופע לקחת את האחריות גם עליהם, בין אם המופע מיועד לילדים או למבוגרים.

מעיין לירון – סטודנטית לתואר שני ב"תרבות הילד" באוניברסיטת ת"א, בוגרת החוג לעיצוב תיאטרון ב"שנקר", גננת לשעבר ואמא לשניים.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.