כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. רחל סטולרו הגיב:

    הרעיון יפה, וכל התיאורים והפרטים הקטנים. אני חושבת שהיה עוזר אם לדמויות היו שמות, ולא היו נקראות "ילד", "אמא", "אבא" ו"נהג". הכינויים האוניברסליים מרחיקים אותי מהסיפור ומהדמויות. בנוסף הייתי שמחה לסיום יותר "סגור" שייתן ביטוי רגשי להצלחה של הילד בהצלת המצב.

  2. הסיפור נחמד ומאפשר הזדהות עם הילד.
    לגבי השפה, נראה לי שיש שימוש בכמה ביטויים שגרתיים ולא כ"כ אמינים בהתייחסותם לילד, כמו: 'מבט נוסף…הסגיר את חוסר האונים ואת מורת רוחם מהמצב שנכפה עליהם.' אולי כדאי היה להביע את מחשבות הילד באופן ישיר בגוף ראשון.
    גם המשפט הפותח עשוי לבלבל וניתן לחשוב שמדובר באימא ובילדה (בת). עדיף לדעתי: 'אם ובנה' והכי טוב: 'אימא וגיא' (או כל שם אחר, כפי שגם הציעה רחל סטולרו)

  3. מלי קצב הגיב:

    הי זוהר.
    אהבתי מאוד את הסיפור הקצרצר, השפה כתובה ברמה גבוהה ומעניינת, ואכן, אני מסכימה מעט עם קודמתי לתגובות שישנם חלקי משפט כמו: "הנהג, שהעניין של הילד מצא חן בעיניו" שהייתי משנה לצורך הקלה על השפה והבנתה למשפט פשוט וקליט יותר.
    וכן, המילים "אם וילדה" שבתחילת הסיפור -ניתן להחליפם במילים "אם ובנה".
    נהניתי מאוד לקרוא וממתינה להמשך הספר.
    עלה והצלח.

  4. לי מרגלית הגיב:

    לא ממש מובן לאן נעלם הנהג הקודם…
    מישהו יכול להסביר לי?
    מישהו?

כתיבת תגובה