5 ספרות

מותח אבל חסר קול / לי עברון

רשימת ביקורת על הספר "מסע בזמן עם אוגר" מאת רוס וולפורד

מאי 18, 2017  

ישנם ספרים חד-פעמיים, כמו אנשים. גם אם הם לא מוצאים חן בעינינו, אין סיכוי שנתבלבל ביניהם לבין מישהו אחר: יש להם צבע, קול משלהם. לעומת זאת, ישנם ספרים אפורים וחיוורים, ולא די בעלילה מותחת לפצות על כך.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

5 תגובות:

  1. מאת ינשופופר:

    מאמר מרתק (וגם מעציב, מבחינת תוכנו, כמובן) בתוך סוגריים נפלאים. וכל כך נכון – ספר הוא מכונת זמן וגם טלפורטר, קורא מחשבות ומעניק משאלות (ואם הוא טוב, הוא טורח גם לסכל כמה מהן וגם להעניק אותן בדרך חדשה…)

  2. מאת לי:

    ינשופופר!
    תודה רבה. וזה כל כך יפה ונכון, בעניין המשאלות…

  3. מאת יחיעם פדן:

    ניתוח מצוין, ולצערי הרב רוב אבחנותייך נכונות. ובכל זאת, דעתי היא שכדאי לקרוא בספר של וולפורד, ואפילו בתרגום, וליהנות מהנוף המתואר בדקדקנות, כמו חי, ומן הסיפור – שבעיני יש לו ייחוד. ב"סביבה" של מסעות בזמן (כשתגיע אלי, כמובן; וגם המשאלה השלישית של אוריה שביט), מסע בזמן עם אוגר מצליח להשמיע קול שונה, ואולי רק בעיני.

  4. מאת לי:

    יחיעם, תודה רבה על תגובתך! ואני סומכת על השמיעה שלך :)

  5. מאת יחיעם פדן:

    תודה. מחמאתך יקרה ללבי.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.