4 איור

מכתבים מאוירים / אורנה גרנות וזוכי פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על-שם בן-יצחק לשנת 2014

מכתבים מאוירים מתערוכת האיור "איור זה כל הסיפור" המוצגת בימים אלה בספריית האיור באגף הנוער במוזיאון ישראל

נובמבר 28, 2014  

כאשר מאייר זוכה בפרס או בציון לשבח אני מבקשת ממנו לשלוח לנו מכתב (אמיתי) עם מעטפה ובול (אמתיים) כדי שנציג אותם יחד עם תמונה (אמיתית) שמצלם עבורנו כבר שנים רבות צור קוצר.
"מה לכתוב במכתב?" שואלים המאיירים… או "למי לכתוב את המכתב?" ואז אני עונה "מה שאת/ה רוצה" ו "למי שאתם רוצה?" אם קשה אני אומרת שאפשר לכתוב לספרייה ואם קשה מאוד אז אני מסבירה שרצוי לצייר….

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. מאת חגית פורת:

    לקרוא את המכתבים הכל כך יצירתיים ומיוחדים, אחרי הביקור בתערוכה המקסימה עושה חשק לבוא שוב לספריה של אורנה. תודה!

  2. מאת נעה סמלסון:

    איזה יופי! רעיון נהדר. אגב, המאייר שחר קובר נוהג לשלוח חשבוניות בדואר במעטפות שהוא מאייר עליהן, והן תלויות אצלי במשרד על לוח המודעות

  3. מאת אורנה:

    תודה חגית ונעה- ובעיקר תודה למאיירים
    מה שיפה לגלות כאן (אולי להזכר כי שכחנו מרוב אימיילים) זה שמכתב הוא שילוב של מילה ותמונה.
    וכמו חתימה שהיא גם יכולה להיות מסולסת או מאופקת… מכתב מצויר הופך כאן לדרך ביטוי מיוחדת עבור כל אחד מהאמנים.
    אני תמיד אוהבת לגלות דרך המכתבים את הקשרים וההקשרים בין הספרים שזכו או היו קודם וגם מנסה לדמיין את הספרים שעוד יהיו… למשל :
    המכתב של אורית צויר ונכתב כשהיא זכתה בציון לשבח על "הקטר" אבל רק כשתלינו אותו וקראתי אותו שוב גיליתי ששבתאי הגיבור של אחד הספרים שלה שאני הכי אוהבת מככב בו.ושהוא גיבור אמיתי ולא מדומיין…. במכתב של ירמי ושחף אני קוראת הבטחה מפורשת (לא חוזה כתוב או משהו אבל אני די בונה על זה…) או שאולי זאת סוג של התחלה לעלילה של ספר שעוד לא נכתב או סיפור שעוד לא פורסם … המכתבים של שמרית ונטלי כל כך מפתיעים מבחינה חזותית – של שמרית בפונט ושל נטלי בבחירה בקולאז – – המראה של שני המכתבים הללו כל כך אחר מהספרים שלהן שאני מכירה שזה כבר ממש מרגיש כמו סקיצה ראשונה למשהו חדש מסקרן ומבטיח במיוחד…אז אני גם מחכה לזה וגם מצפה לזה (לספר הבא :))

  4. […] פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן יצחק מוענק משנת 1978 על ידי מוזיאון ישראל, אחת לשנתיים. בפרס, שניתן מטעם אגף הנוער והחינוך לאמנות במוזיאון, זוכים מאייר או מאיירת על עבודת איור בספר שפורסם בשנתיים שקדמו למועד חלוקת הפרס, ולו מתווספים יוצרים שלהם מוענקים ציונים לשבח. המאיירת הראשונה שזכתה בפרס היא אורה איתן, על הספר "חגיגה של שירים" (מאז זכתה פעמיים נוספות), וציונים לשבח ניתנו באותה שנה לאלונה פרנקל, יוסי אבולעפיה, אורה איל ודני קרמן (על "והילד הזה הוא אני"). ברבות השנים זכו בפרס הראשון מאיירים בולטים כמו אבנר כץ, רותו מודן, דוד פולונסקי – כל אחד מהם זכה פעמיים, עפרה עמית, רות צרפתי, ואחרים. […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.