3 איור

מנומר במדבר / תמר הוכשטטר

רשימת ביקורת על איורי הספר "גורה נמרה"

יולי 9, 2014  

שתי ציפורים ליליות, קיפוד, צב, מכרסם (שלא זיהיתי), שני עטלפים ומשפחת נמרים – זהו יבול בעלי-החיים שמתגלה בכפולה הראשונה של הספר "גורה נמרה", שכתב גור אילני ואיירה הדר ראובן. המילים מעטות וההתרחשות דלה. בכל כפולת עמודים שלושה משפטים ובהם תיאור מקום ותיאור פעולה: "השחר מפציע, השמש זורחת, גורה נמרה מתעוררת בנחת. מתמתחת." ובכפולה הבאה: "חם במדבר, השמש יוקדת. גורה נמרה בין קנים צועדת. מסתתרת." מיעוט המילים והעדר הקונפליקט מספק כר נרחב לאיור וזה מתמתח כמו המדבר – מקצה לקצה. על אף שם הספר, גיבור הסיפור הוא הטבע הארצישראלי המדברי ולא הנמרה שתפקידה הוא בעיקר להנחות את המתבונן בתוך שפע הגוונים המתגלים בתוך החד-גוניות המדברית.

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

המאיירת הדר ראובן יצרה קולאז'ים עשירים של טקסטורות, צמחים ובעלי-חיים תוך שימוש בפלטת צבעים מצומצמת ומדויקת הנעה בין חומים-צהובים של סלעים, שמש ואדמה; ובין כחולים-אפורים לשמיים, מים ואבנים. כמעט כל כפולה מתאפיינת בגון אחד דומיננטי; "שטיפה צבעונית" שכזו משטיחה את האיור ומקשה על ההתמצאות בתוכו. זוהי בחירה אמיצה שמציגה פרשנות אמנותית מוצלחת לנופי המדבר המונוטוניים. אבל כמו בטיול סבלני במרחבי השממה כך גם האיור מגלה למתעמקים בו את הפרטים הרבים ממנו הוא מורכב – עצי שיטה, חיפושיות, שפני סלע, נקיקים חבויים, ועוד ועוד. כדי להקל על המתבונן מבליטה המאיירת את הפרטים באמצעות תחימתם בקו מתאר והדבקתם על גבי האיור. ההדבקה מורגשת גם בזכות הצללה עדינה שנופלת על הרקע עליו מונח אותו הפרט. כך, למשל, באחת הכפולות מתגלים חיפושית, פרפר וציפורים בזכות תחושת ההדבקה הזו.

איור: הדר ראובן, טקסט: גור אילני

איור: הדר ראובן, טקסט: גור אילני

הטכניקה מגוונת ונראה שכל פיסת נייר שהודבקה עברה קודם עיבודים חומריים שונים. אפילו הגיבורה עצמה עשויה טלאים-טלאים של ניירות, ובפורזץ של הספר מעניקה המאיירת הצצה קרובה לטלאים האלה, אולי כדי להציג רגע מתהליך העבודה, או לחילופין לרפרר לטקסטורה המנומרת המלאכותית שכבר מזמן איבדה את הזיקה למקור.

בכפולה שבה ניגשת הגורה למעיין, לדוגמא, גם המים וגם האבנים עשויים טלאים-טלאים של ניירות, שנראה שכל אחד מהם עבר עיבוד רב שכבתי: צביעה עם גירי שמן, הדפסים והטבעות. הבחירה להמחיש חומרים שונים כל כך – מים ואבן – על ידי טכניקה זהה, מעצימה את הניגוד הזה שבין אחידות לעומק; במבט ראשון המבט קולט את האחידות השטוחה ובמבט נוסף מתגלים הפרטים המבדלים ומתהווה עומק השדה.

איור: הדר ראובן, טקסט: גור אילני

איור: הדר ראובן, טקסט: גור אילני

מהנה לגלות את בעלי-החיים השונים ולתת להם שמות, אך העושר המרומז מתקיים גם בזכות החלקים הפחות פיגורטיביים באיור. ראובן נעזרת בטכניקות שונות כדי ליצור מרקמים ושקיפויות ולהעמיק את הנוף שהיא יוצרת. סגנונה זה מוכר גם מספרים קודמים שאיירה אך נדמה שכאן הוא מגיע לרמה גבוהה יותר של שכלול שנובעת גם מהתאמתו המדויקת לסיפור.

כאמור, העלילה בספר דלה ומתארת יום בחייה של גורת נמרים עצמאית המגלה את יכולותיה ואת סביבתה. אך גם בדלות הזאת, כמו הדלות הצבעונית שבאיור, נמסכת במרומז ההתרגשות והדרמה שבכל גילוי חדש. באיור נראית הגורה כחלק הומוגני מהתפאורה המקיפה אותה, בעוד הטקסט ממקד את העדשה בה ובדרמות המתהוות ברגעי חייה הקטנים. כמו תינוקת, כל מאמץ של הגורה הוא קריטי, וכל הצלחה משכרת. בניגוד לתינוקת אנושית, שמבוגרים סובבים אותה ומנטרים את פעולותיה, השועל והארנב מפנים את מבטם מגורת הנמרים, עסוקים בענייניהם. ההשוואה הזאת בלתי נמנעת לצד השיח המתעצם על "הורי ההליקופטר" שמרחפים ללא הרף מעל ילדיהם ומנסים למנוע כל תאונה שעלולה לקרות להם. לעומתם, גורת הנמרים (מין נכחד) זוכה לעצמאות מוחלטת מאמה הנמרה ומפליאה להתרחק ולחקור, לעומת אחיה הזכר, שנראה שמעדיף להישאר קרוב לאמו. העצמאות הזאת מתוארת ברוגע ובטבעיות. באיור הלפני אחרון, שבו חוזרת הנמרה למערה בסוף היום, היא מוצגת מן הגב, גדולה ובטוחה מול אמה ואחיה המרוחקים והקטנים בתוך המערה. הבחירה להציג אותה כך – גדולה ובוגרת – מעניקה אישור נוסף ליום ההרפתקאות העצמאי שעבר עליה.

איור: הדר ראובן, טקסט: גור אילני

איור: הדר ראובן, טקסט: גור אילני

ספרי ילדים נוטים להיפתח בבוקר ולהסתיים במיטה הבטוחה שבחדר השינה. אור הבוקר והיום משרים ביטחון ומרחיקים צללים ופחדים. "גורה נמרה" נפתח ומסתיים בלילה. הכפולה הראשונה מציגה לילה זרוע כוכבים, בכמויות שניתן למצוא רק בשמי המדבר, והכפולה האחרונה מציגה לילה כחול מתפרש וירבוע מצוי (בדקתי בגוגל) שממהר למחילתו. הבחירה בלילה ולא ביום כעטיפת הסיפור מחזקת את ההרפתקנות המצויה במסעה של הגורה.

איור: הדר ראובן

איור: הדר ראובן

הגבול החמקמק בין דלות ועושר, בין השטחה לעומק הוא שהופך את ספר הפעוטות הזה למורכב ומעניין כל כך מבחינה אמנותית. סגנונה הרב-שכבתי ובה בעת חד-גוני של המאיירת הדר ראובן מצליח להדהד את הטקסט התמציתי ולהעניק לו עומק ותפאורה עשירה. זהו איור חריג בנוף ספרי הפעוטות, וטוב עשו בהוצאת "מטר" שהעזו להוציא אותו לאור ולגוון מעט את התפיסה הוויזואלית שקיימת במדף ספרי הפעוטות בישראל. בכך "גורה נמרה", על אף פלטת הצבעים והעלילה המאופקת שלו, הוא חיה נדירה ומרהיבה במדבר הגדול.

"גורה נמרה" מאת גור אילני, איורים: הדר ראובן. עריכה: נעה סמלסון, הוצאת מטר, 2014.

תמר הוכשטטר – מאיירת ומעצבת. כותבת תיזה על איור בחוג לתרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל-אביב. ספרה הראשון לילדים ראה אור בהוצאת "מטר".

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. מאת נעה סמלסון:

    ביקורת נהדרת ומעוררת מחשבות לספר מקסים ואהוב שהיה לי העונג לערוך. כיפק היי לגור אילני ולהדר ראובן

  2. תמר, תודה רבה על הביקורת האוהדת, תשומת הלב וההתעמקות בדברים.
    בכפולה הראשונה, המכרסם המסתורי הוא שפן סלעים!

  3. מאת רחל:

    איורים מקסימים!

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.