כללי

מצעד היצירות האיכותיות לילדים – שנת 2014 – איור (מקור)

ינואר 4, 2015  

והנה, עוד שנה אזרחית הגיעה לסיומה, וזה הזמן לעשות סדר בכל מה שקרה פה. כמיטב המסורת, מעניק "הפנקס" עיטורים ליצירות ספרותיות מצטיינות בטקסט, איור, עיצוב, תרגום, ועוד. את הזוכים בעיטורים בחרו כותבות ב"הפנקס" ונשות טקסט וצבע. על-ידי הענקת עיטורים אנו מבקשים להצביע על היצירות הספרותיות המעניינות, המיוחדות והמוצלחות שראו אור השנה, ולעודד את פרסומן של יצירות איכותיות לילדים.

איור-מקור

"סיפור אחרי השינה" / מאת: שהם סמיט, איור: עינת צרפתי, מעצבת: אורית רובינשטיין, הוצאת כנרת זמורה ביתן.

גבי קון

הספר מעמיד במרכזו דיאלוג מעניין בין ההורים לילדיהם בעולם המורכב שבו אנו חיים היום. אולם לא מדובר בדיאלוג רגיל של שיחה הדדית בין הורים לילדים, שכן בטקסט הכתוב נשמע רק קולם של המבוגרים. ייחודו של הספר הוא בדיאלוג הנוצר בין דברי ההורים לבין האיורים המתארים ללא כחל ושרק את תגובות ילדיהם לדבריהם.

עינת צרפתי

האיורים של צרפתי פורשים לפני הקוראים עולם עשיר, המאפשר לשקוע לא רק ברגע, באותה חדווה הדוניסטית ופרועה של דידי, גיבורתו, אלא גם ללמוד להכיר אותה ואת משפחתה. כמו קירותיו הורודים של הבית, התוחמים את חדרה של דידי בכפולה הפותחת והסוגרת של הספר, מציע לנו הספר הצצה לעולמם של הרבה מהילדים היום – עולם עשיר ועמוס בפרטים, במשחקים, באנשים, בחוקים ובהפרתם. בהומור רב מוצגת לפנינו משפחה בורגנית, על עברה (דרך התמונות המשפחתיות על קירות הבית), ועל ההווה המורכב שלה.

סיפור-4

צרפתי הגבילה עצמה במכוון לארבעה צבעים בלבד בעיצוב הספר – שחור, לבן, ורוד, צהוב – באמצעותם היא מצליחה ליצור עולם אמין ואמיתי ובו בזמן פרוע וחסר גבולות. דידי, גיבורת הספר, הופכת באמצעות האיור לדמות רב-מימדית ושובת לב. כמו שהוריה אינם מצליחים לתחום אותה בחוקיהם, כך גם לא ניתן לתחום את הגדרת דמותה למסגרת אחת: אין ספק שבחצאית הטוטו הורודה שלה ובשרשרת הפנינים והכתר הזהובים היא ילדה-נסיכה קלאסית, אולם בה בעת דמותה העגלגלה חורגת מהמסגרת הסטנדרטית הזו, בפראותה הלא-כל-כך-מרומזת המוצגת בעצמות המשולבות בשרשרת שלה ובהיותה למעשה חצי ערומה (מבלי שנחשף דבר לא מהוגן, כמובן). בשימוש בורוד הנשי לצד הצהוב הנתפס כצבע יותר גברי, צרפתי טורפת את גבולות המגדר, לא פחות מאשר את גבולות יחסי מבוגרים-ילדים בספר.

עיצוב הספר בארבעה צבעים בלבד מאפשר לו להלך על הקו הדק שבין מציאות לדמיון – כל המתואר הוא אפשרי, אך גווניו לא בהכרח מציאותיים. כמו גם שם הספר "ספור אחרי השנה", לא ניתן להכריע בוודאות אם מדובר במציאות או במשאלת לב של כל ילד, להיות חלק מחיי המבוגרים הנפלאים שאחרי שעת השינה שלו. אולם בין אם אמיתי ובין אם דמיוני, הספר מציג עולם מרתק ומלא הומור, שבמרכזו דמות כובשת וסיטואציה מורכבת המאפשרת לקוראיו השונים לחוש מנעד רחב של רגשות. איוריה של צרפתי יוצרים את דידי כדמות ייחודית: בפראותה התוססת, באכילתה מלאת החדווה, במעשיה הפרועים ומעל לכל – בנאמנותה המוחלטת לעצמה, מבלי שיש צורך להגדיר במדויק מה אותו "עצמי" צריך להיות.

עינת צרפתי ספור אחרי השינה

 

 

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.