1 פרויקטים מיוחדים

מצעד היצירות האכותיות לילדים ולילדות לשנת 2015 – חלק 3

בחלק השלישי - הענקת עיטור הצטיינות בתחומים: מלאכת התרגום, עיצוב ותרומה משמעותית לתרבות הילדים

דצמבר 31, 2015  

כמיטב המסורת, גם השנה אנו חוגגים את היצירות הספרותיות שפורסמו בישראל עבור ילדים וילדות. ביקשנו מכותבים קבועים ב"הפנקס" וממומחים לספרות ילדים ונוער, המגיעים לתחום מכיוונים שונים, לבחור את היצירות המעולות ביותר שראו אור השנה. והנה התוצאות:

 

תרגום

דנה כספי בעבור תרגום הספר "מדיקן" מאת אסטריד לינדגרן

לי עברון-ועקנין

לא צריך לדעת שוודית כדי לדעת שתרגומה של דנה כספי ל"מדיקן" מצוין: התרגום חי, גמיש, שובב ואצילי – כמו מדיקן עצמה. העברית אמינה, פשוטה ויפה, מתאימה לילדה בת שבע אבל אין בה עילגות ואין בה התיילדות.

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

המנעד הלשוני רחב בלי לפגוע באחידות הסגנון, ויש בתרגום פתרונות יצירתיים לאתגרים שכנראה הציב המקור, למשל, כאשר בת כיתתה של ליסבט לא מבינה מה לקח אלוהים מאדם כדי לברוא את חווה, וסבורה שמדובר בסלע, אבל מתברר שגם מדיקן עצמה לא מבינה ממש כשהיא אומרת ש"בטח צלעו שם בגן עדן כל מיני יצורים."

איור: ולי מינצי

איור: ולי מינצי

"מדיקן" הוא ספר מענג, והתרגום לא רק שאינו גורע מהעונג, ואינו מעמיד על דרכו של הקורא מכשולים של תחביר וסגנון, הוא אף מענג בפני עצמו.

"מדיקן" מאת אסטריד לינדגרן, איורים: ולי מינצי, תרגום: דנה כספי. סדרת "מרגנית", הוצאת כנרת זמורה ביתן.

 

עיצוב

 

ענבל קשיביצקי דלבר בעבור עיצוב הספר "קלידוסקופ" מאת חוה ניסימוב

דליה שלף

"קליידסקופ" הוא ספר מורכב. שואה. ילדים בשואה. ספר הפונה לילדים ולמבוגרים. טעון. ולכן הבחירות העיצוביות שנעשו בו הן כה משמעותיות וחשובות. כך למשל הבחירה בפורמט הקטן, הכאילו מחברת הנכתבת בסתר. הבחירה בפורמט של היומן הסודי כבר מתכתבת עם ספר השואה המפורסם ביותר – יומנה של אנה פרנק. גם כאן, הכתיבה בגוף ראשון – זיכרונותיה של ילדה המסתתרת במלחמה – נכונים להיכתב במחברת קטנה וסודית.

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

האיורים בספר, פרי יצירתה של כנרת גילדר, משלימים את הרגשות והחוויות המתוארות בטקסט. הקליידסקופ ניתן לילדה בטקסט ככלי עזר להתמודד עם החיים המלאים בפרידות קשות, והאיור המתפתל בין הדפים שומר על הקו הדמיוני בין עדשת הקליידסקופ והמציאות האפורה. הבחירה לאייר את הספר רק בשחור היא בחירה מתבקשת, והשימוש בצבע הצהוב נפלא: בהתחלה השימוש בצהוב מתכתב מן הסתם עם הטלאי הצהוב, אבל הצהוב הוא יותר מכך, הוא התקווה, החיים, ההסוואה של השיער הצבוע, הכמיהה לנורמלי ולאיזון. הכמיהה לשמש.

טקסט: חוה ניסימוב, איור: כנרת גילדר

טקסט: חוה ניסימוב, איור: כנרת גילדר

"קלידוסקופ" מאת חוה ניסימוב, איורים: כנרת גילדר, עיצוב: ענבל קשיביצקי דלבר. הוצאת טל מאי.

 

תרומה

יעל גובר בעבור עריכת סדרת שירת הילדים העברית הקלאסית של הוצאת כנרת זב"מ דביר

עורכי "הפנקס"

השירה קרובה מאוד ללבנו. אנו מאמינים שיש בה – כביטוי אמנותי – ערך רב, לכן אנו מברכים על מפעלים ספרותיים שמביאים שירה מעולה לילדים ולילדות. על מפעל כזה אחראית יעל גובר, עורכת ספרות המקור בהוצאת כנרת זמורה ביתן. את סדרת השירה העברית הקלאסית ייסדה העורכת שרי גוטמן כשעבדה בהוצאה, עם מבחר משירי חיים נחמן ביאליק ואיורים של בתיה קולטון, ומהספר השני בסדרה המושכות עברו לגובר, שתחת ידיה ראו אור מבחר משירי מרים ילן שטקליס, אנדה עמיר, לאה גולדברג, נורית זרחי וע. הלל.

עטיפות הספרים (יח"צ)

עטיפות הספרים (יח"צ)

מלאכת העריכה מתבצעת על ידי גובר בכישרון רב, ומתוך רגישות רבה הן לטקסטים והן לאופן הצגתם לדור חדש של פעוטות וילדים – הכול כרוך באריזה משובחת, מעוצבת לעילא. ניכרות הבחירות שלה לשלב בין טקסטים מוכרים מאוד של המשורר או המשוררת לטקסטים מוכרים פחות, אך מעולים באותה מידה. לסידור השירים בכל מבחר בפרויקט הוקדשה מחשבה רבה מתוך כוונה ליצור קו סיפורי מסוים או התפתחות רעיונית ורצף נושאי, ובכך לספק חוויה שלמה יותר.

מימין: איור של לנה גוברמן, משמאל: איור של דוד פולונסקי

מימין: איור של לנה גוברמן, משמאל: איור של דוד פולונסקי

אחד המאפיינים הבולטים החיוביים בעריכת המבחרים הוא הביטוי הוויזואלי לטקסטים, שכאמור חלקם מוכרים מאוד וכבר זכו לפרשנויות איוריות. השידוכים שביצעה גובר בין הטקסטים למאייר או המאיירת – צעירים וותיקים כאחד – הם לא פחות ממצוינים. דוד פולונסקי, אורה איתן, עפרה עמית, לנה גוברמן ועינת צרפתי – יצרו ביטויים עכשוויים, מרהיבים, ססגוניים וייחודים לשירים, ובעשות כך תרמו רבות להנגשת והצגת השירה העברית הקלאסית לילדים של שנות האלפיים.

מימין: איור של עפרה עמית, משמאל: איור של עינת צרפתי

מימין: איור של עפרה עמית, משמאל: איור של עינת צרפתי

זו לא חוכמה לפרסם טקסטים קאנוניים ואהובים, שסביר להניח שהקהל יעדיף אותם על פני טקסטים שאינו מכיר, במיוחד בשירה לילדים, שם הנוסטלגיה חוגגת אף יותר מבפרוזה. החוכמה היא, והתרומה האמתית לתרבות הילדים בהקשר הזה, היא לבצע עבודת עריכה רגישה, נועזת ואינטליגנטית שתחבר את כל המרכיבים יחד לכדי יצירה חדשה, עצמאית, שמעניקה כבוד לישן אך בוראת דבר-מה חדש שיש בו את האיכויות להישאר אתנו זמן רב ולהפוך לחרוז בוהק בשרשרת התרבות והאמנות המקומית לילדים.

 

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. מאת דפנה חיימוביץ':

    אני מצטרפת לדעתם של עורכי 'הפנקס' שבשירה, כביטוי אמנותי, יש ערך רב, ומפעלה הספרותי של יעל גובר, אשר ערכה את סדרת השירה הקלאסית עבור ילדים, הינו חשוב ומבורך, מאיר עיניים ומעיר את הלב.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.