1 פרויקטים מיוחדים

מצעד היצירות האכותיות לילדים ולילדות לשנת 2015 – חלק 2

בחלק השני - הענקת עיטור הצטיינות בתחומים: ספר נוער מקור, ספר נוער מתורגם, ספר לראשית קריאה, פרסום קלאסיקה עולמית

דצמבר 29, 2015  

כמיטב המסורת, גם השנה אנו חוגגים את היצירות הספרותיות שפורסמו בישראל עבור ילדים וילדות. ביקשנו מכותבים קבועים ב"הפנקס" וממומחים לספרות ילדים ונוער, המגיעים לתחום מכיוונים שונים, לבחור את היצירות המעולות ביותר שראו אור השנה. והנה התוצאות:

 

ספר-נוער-מקור

"אגם הצללים" / רוני גלבפיש

טלי כוכבי

אני בוחרת ב"אגם הצללים" בלב שלם ובנפש חפצה, מפני שזה ספר בשל, פיוטי, מסקרן, מרגש ומותח. מפני שזה ספר שניכרת בו היכרות עמוקה עם עולם ספרות הפנטזיה בכלל וספרות הפנטזיה לנוער בפרט, אבל ניכרת בו לא פחות המקומיות, הישראליות והאהבה לתרבות העברית ולנופים הישראלים.

לגלבפיש היה רעיון גאוני בפשטותו – שכל כולו אהבה למלה העברית הכתובה – להפוך את שורות השירה העברית היפיפיות והמרגשות, ללחשי קסם של ממש. ליצור סערה בשמים על-ידי אמירת "כי סערת עלי", לאסוף אבני לגו מפוזרות כשמצווים עליהן "קוביות נרדמות מסודרות בסל" – אין פשוט מזה, אין מבריק מזה, ואין מתנת אהבה מרגשת יותר שבכוחו של סופר להעניק לתרבות העברית.

הכותבת מלהטטת בין תיאורים אוהבים ומדויקים לנופי הכנרת וים המלח על כל עושר החי והצומח הממלאים אותם, לבין תיאור רגיש ועדין של נפשות צעירות של בני נוער, כשעולם הפנטזיה מאפשר לכל רעיון להתרחק מהרובד המטאפורי ולהישאר על הקרקע – או באוויר – של העולם הפנטסטי שיצרה. כך, כשנערה לומדת לראשונה לפרוש את כנפיה ולעוף, התיאורים פיזיים ו"אותנטיים" לחלוטין, אבל קל להזדהות גם עם המישור המטאפורי.

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

כל אלה מתקיימים בתוך עולם פנטזיה אמין, עשיר ומלא של בני סהר ובני רשף, יצורים דמויי אדם בעלי כנפים וכוחות קסם, כשנפלאותיו של העולם הזה מתוארים עד הפרטים הקטנים ביותר ונוצרת תחושה שאפשר היה לכתוב עוד שלל סיפורים המתרחשים בתוך אותו עולם ספרותי. בלב הרקע העשיר הזה ניצב סיפור: סיפור יחסיהן המורכבים של שתי תאומות זהות, היעלמותה של אחת מהן והקשר של כל זה למיתוס מומצא שיסודו בימי בעלת האוב המקראית, ושבכוחו להשפיע על קיומו של העולם כולו. הסיפור מצליח לרתק ולרגש גם בקריאה שנייה והכול כתוב ברצינות רבה, בהקפדה על הפרטים הקטנים ועל ידי שימוש בהומור משובח.

ואם כל אלה לא מספיקים, מדובר גם בספר שיצא בהוצאה עצמית, ללא תמיכה של מו"ל, בהרפתקה ראויה להערכה אליה יצאה הסופרת, ומבלי שהדבר פגע כהוא זה ברמתו המקצועית של התוצר הסופי. אני בוחרת ב"אגם הצללים" מפני שזה ספר שבדיוק כמו גיבורותיו העז והצליח לעוף גבוה, ולעשות קסמים.

"אגם הצללים" מאת רוני גלבפיש. הוצאה עצמית.

 

ספר-נוער-תרגום

"הסכין והרקיע" / פטריק נס

יבגני טרבנוב

גיליתי את פטריק נס לראשונה כשקראתי את ספרו "A Monster Calls". כבר מהעמודים הראשונים הבחנתי בעובדה שנס שונה משאר סופרי הנוער שפועלים כיום ומנסים את כוחם בכתיבת ספרי פנטזיה ומדע-בדיוני. הכתיבה של נס עמוקה ואכזרית. הוא צולל לעומק הנפשות של הדמויות ומציג את הפחדים העמוקים שלהן. הוא עושה את זה בצורה אכזרית יותר מסופרים אחרים שלעתים משתדלים למתן את עצמם בגלל קהל היעד.

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

טרילוגיית "כאוס מהלך" לא שונה משאר כתביו של פטריק נס: מדובר בטרילוגיה שמתרחשת בעתיד דיסטופי שבו גברים נלחמים נגד נשים בכוכב לכת שאמור לשמש בית חלופי לאחר גסיסת כדור הארץ. הטרילוגיה הגיעה לשיאה בספר הסוגר שלה, "הסכין והרקיע". כמו כל ספר דיסטופי מוצלח, הספר בונה את העתיד האפל שלו סביב רעיון רלוונטי לימינו (מלחמת המגדר במקרה הנוכחי). בעזרת שתי דמויות ראשיות נהדרות, דיון באופי האלימות והתרחשויות מותחות מתמיד, מדובר בספר הנוער המוצלח של השנה, שבו נס הוכיח שוב שהוא ניצב מעל לשאר עמיתיו למקצוע.

"הסכין והרקיע" מסדרת "כאוס מהלך" מאת פטריק נס. תרגום: מיכל אלפון, הוצאת כנרת זב"מ.

 

ראשית-קריאה

"החיים המאושרים שלי" / רוסה לגרקרנץ, איורים: אוה אריקסון

ערן שחר

"החיים המאושרים שלי", למרות היותו שחקן חדש בשוק הספרים, מִיצב את עצמו מיד עם צאתו כתחנת חובה שכל קורא מתחיל צריך לעבור דרכה. בני השש-שבע, ילדי כתות א'-ב', מזדהים בקלות עם העולם המיוצג בספר. הוא רלוונטי עבורם ועוסק בחוויות ושאלות המעסיקות אותם, שלקוחות מתוך עולמם הרגשי: הווי יומיומי, בדידות, שיוך חברתי, התחלה חדשה, חברות, ואינו ירא אף לארוג בצורה חכמה ואינרטית לסיפור גם חומרים לא פשוטים שמהם לעתים מורכבים החיים.

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

תמצא לי עוד ספרים כמו "החיים המאושרים שלי", ביקשה ממני בת השש וחצי שלי, ובכך ביטאה לא רק את כמיהתה לספרים חכמים, רגישים ובעלי מורכבות פסיכולוגית המותאמת להפליא לגילה ולשלב שבו נמצאה בהליך רכישת מיומנות הקריאה. לא רק זאת אלא גם לחוויית הקריאה עצמה: לעובדה שקראה באופן עצמאי ספר "אמתי, של גדולים, ארוך כזה ועם הרבה פרקים".

טקסט: רוסה לגרקרנץ, איורים: אוה אריקסון

טקסט: רוסה לגרקרנץ, איורים: אוה אריקסון

ואמנם הספר כמוצר הוא דוגמה מופתית לאופן שבו צריך להפיק ספר "ראשית קריאה": איורי האמצע מאירים מכל כפולה, הטקסט כתוב בפונט גדול מאוד, מרווח, ומחולק לעשרים פרקים קצרצרים שמשמשים כמו מצופים בצליחת אגם המלים. אלה בשילוב עם נייר איכותי ועבה יחד עם הכריכה הקשה, מקנים לספר נפח מרשים ואורך יריעה שמשפיעים על תחושת הסיפוק העצומה והגאווה העצמית שהילד חש בסיום הקריאה. לו רק הייתה תפורה לספר סימניית בד אדומה…

"החיים המאושרים שלי" מאת רוסה לגרקרנץ, איורים: אוה אריקסון. תרגום: דנה כספי, הוצאת טל-מאי.

 

קלאסיקה

"לורד פונטלרוי הקטן" / פרננס הודג'סון ברנט, איורים: מירה פרידמן

שלומית כהן אסיף

בספר הזה גרתי פעם כשהיית ילדה. הלורד הקטן, בעיניו החומות, בתלתליו הזהובים ובחולצת המלחים היה חבר שלי. אני מחזיקה את "הלורד הקטן", מלטפת את הדפים כמעט כמו אלבום משפחתי, ובין השורות מחפשת גם אותי, את הילדה-תולעת הספרים המאמינה באגדות ובנסים.

רנה ורבין זכתה לתרגם את הספר מחדש (קדמו לו תרגומים של: א"ל יעקובוביץ, אוריאל אופק ויחיעם פדן), והיא מביאה תרגום מצוין לקורא, ששוכח שמדובר ביצירה מתורגמת. זוהי קלסיקה מלאת תנופה, כמעט בלשית, מן המאה התשע-עשרה, שראתה אור לראשונה כסיפור בהמשכים שכתבה הסופרת האמריקנית, ילידת אנגליה, פרנסס הודג'סון ברנט. היא גם חתומה על קלסיקות נוספות: "נסיכה קטנה" ו"סוד הגן הנעלם".

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

בעלילה הדרמתית שלוש דמויות מרכזיות: הילד היתום סדריק. אמו האמריקאית, אשה חכמה ועדינה, והסב: רוזן אנגלי נרגן, בעלים של אחוזת דורינקורט, הסולד מאמריקה ומהאמריקאים, ומנסה לקרוע את הנכד מן האם. העלילה מקבלת תפנית בלשית כשמתברר שהלורד אינו לורד ולאחוזה יש יורש מסתורי אחר. דמותו של סדריק בן ה-7 היא אחת הדמויות הנצחיות שנולדו לספרות. "ילד שעיניו חסרות פחד ומלאות תום…" או: "הוא תמיד קלט מהר את המתרחש סביבו." את המוות הבין בדרכו ופנה לאמו בתואר "יקירתי", כפי שאביו נהג לעשות. את עורך הדין של האחוזה הוא שואל: "אולי תואיל להסביר לי מה הופך מישהו לרוזן… פעם חשבתי שאולי אהיה נשיא יום אחד, אבל אף פעם לא חשבתי שאהיה רוזן. לא ידעתי שיש רוזנים."

איור: מירה פרידמן

איור: מירה פרידמן

האם מביאה לסיפור את הטוהר ואת המידות הטובות. היא מהלכת בין הטיפות וטובת הילד לנגד עיניה. נזהרת לא לומר מלה רעה על הסב ומקבלת כל דבר בהבנה ובלב נכנע: "הוא יאהב אותי גם אם לא יראה אותי" – זוהי תגובתה לנתק המרושע שגוזר הסב בין הנכד לאמו. ואילו הסבא עובר מטמורפוזה מהותית. הנכד מצליח לרכך את לבו של זקן קשוח. זוהי כנראה אחת הסגולות של הילדים – לרכך את המבוגרים. "תמיד תיעבתי ילדים. את שלי יותר מכולם." ובסופו של הסיפור נימת דיבורו וגישתו של הסב תהיה שונה: "כשאתה תהיה רוזן תדאג להיות רוזן טוב מכפי אני הייתי." ולשאלתו התמימה של הנכד: "אני אהיה הילד שלך גם אם לא אהיה רוזן?" משיב הסב: "לפעמים אני מרגיש שאתה הילד היחיד שהיה לי  אי פעם."

אמרתי שהלורד הזה הוא נצחי. וכמה ראוי היה לתרגמו מחדש (על זה ועל אחרים – יש לברך את הוצאת אוקיינוס-מודן). זהו ספר עם ערך מוסף: גם הקורא הצעיר עובר מטמורפוזה. משהו קורה לו אגב קריאה. שומו שמיים: הוא מתחנך! המלה "חינוך" אינה מלה גסה. "לורד פונטלרוי הקטן" הוא סיפור המחדד את החושים ואת הרגישות שלנו. זהו סיפור שמציע לקורא תקווה, פיוס וחמלה. ודווקא עכשיו יותר מתמיד אנחנו זקוקים למשולש הזה: תקווה-פיוס-חמלה. יתרה מזאת, הספר מעמיד את יכולת השיפוט של הקורא למבחן. נפרשים כאן החברות, האהבה, הבגידה, העני והעשיר,הטוב והרע והקורא שואל עצמו מדי פעם: "באיזה צד אני?".

וידוי אישי: תרגום חדש של "לורד פונטלרוי הקטן" היא חגיגה פרטית שלי. עשרות פעמים קראתי את הספר, וגם על הצפייה בסרט איני מוותרת. אחת השורות בספר הייתה הסדנה שלי לכתיבה. שורת הפיוס בן האם לסב, שיכלה להיות דומעת ומתנצלת, הכילה מספר מלים: "הרוזן הושיט את ידו ותפס בידה." (ובסרט בתמונה מושהית: כף ידו של הזקן מונחת על גב ידה של האם). מן הדבר הזה למדתי את סוד האיפוק.

"לורד פונטלרוי הקטן" מאת פרנסס הודג'סון ברנט, איורים: מירה פרידמן. תרגום: רנה ורבין, סדרת "הרפתקה", הוצאת אוקיינוס בשיתוף עם הוצאת מודן.

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. מאת יחיעם פדן:

    שמחתי להסכים עם כל מילה של טלי כוכבי. כידוע, אגם הצללים זיכה השנה את רוני גלבפיש בפרס דףדף, ובנימוקים דומים מאוד (שלא פורסמו).

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.