9 יצירה מקורית

סוס העץ יחזקאל / מאת: טלי בן-ענת, איור: ליזה לוריא

אוגוסט 24, 2011  



טלי בן-ענת – גדלה והתחנכה בתל אביב, נחלאית שהפכה לקיבוצניקית. בוגרת לימודי פילוסופיה, חינוך, ספרות והנחיית קבוצות. שיריה למבוגרים התפרסמו בבמות שונות. בשנת 2010 ראה אור ספרה הראשון לילדים, "התרופות של גלית". ספרה השני, "דברים שנשארים", עתיד להתפרסם בקרוב.

ליזה לוריא – מעצבת ומאיירת בוגרת בצלאל במחלקה לתקשורת חזותית. 

כתיבת תגובה

9 תגובות:

  1. מאת יחיעם פדן:

    אם הייתה כוונה מודעת לכתוב פרודיה נוסטלגית ורכה על שירו המגוחך של נתן זך (ועל הפרודיה המצחיקה עד דמעות של ברוך קורצווייל), נראה לי שמן הראוי היה לציין זאת – לא הכול זוכרים את המקור. אפשר היה אפילו להעמיד את שני השירים זה לצד זה.

  2. מאת אנה:

    יחיעם, תודה על ההסבר. אכן לא הבנתי מה מעשיו של "שיר" זה כאן.
    אחפש את שירו של זך, אשווה, אלמד, אחכים…

  3. מאת עינת:

    עד כמה שאני יודעת שירו של זך הוא בעצמו פרודיה. ואיך אתה רואה את הקשר בין השניים? אולי כדאי שתסביר. אני חייבת לציין עם זאת, שהרבה מן השירים שמתפרסמים במדור הזה אינם שירי ילדים וחלקם קשים לעיכול גם למבוגרים.

  4. מאת יחיעם פדן:

    האם מישהו – חוץ מעינת – באמת לא רואה את הקשר? הנה התחלת השיר של זך:

    המוות בא אל סוס-העץ מיכאל בהשכמת הבוקר
    וסוס-העץ מיכאל עדיין לא היה מוכן לגמרי
    ללכת איתו.

    בוא איתי, סוס-העץ מיכאל, אמר לו
    המוות,
    אבל סוס-העץ מיכאל עלה בהרים וירד
    בבקעות.

    השמש יצאה מזמן והאירה על ההריסות
    שמסביב.
    מאופק אל אופק לא יכולת לראות שום סימן-חיים.
    בוא איתי, אמר המוות לסוס-העץ מיכאל.

    הדייגים יצאו לחוף ועסקו בתיקון הרשתות. לולאה בתוך לולאה.
    דגים שמנים נחו בחול בשמש המדגדגת.
    החום רבץ על שרידי הלילה
    כמו אבן על אצה. […]
    בחפירות נראו ראשים מפוצחים כאגוזים. טיפות מים נטפו על הסלע כמו סיכות בבשר החי.

  5. מאת אמיר הופמן:

    קצת משונה בעיניי שעורך וותיק,בעל-טעמים, כמו יחיעם פדן מבצע פה "סלטות" פסאודו-אינטלקטואליות, ועוד מיותרות כל-כך!
    לא מצאתי שום קשר בין הסיפור התמים והיפה של טלי בן-ענת לבין השיר של זך(שאכן אינו מן המשובחים שלו)ועצם השימוש ב"סוס-עץ" רווח בעוד הרבה יצירות,גם בספרות עולם,ומה שחשוב שהשיר/סיפור הזה,כאן, עובד. ונוגע. (האיור,אגב, -פחות;)*
    למה דומה הדבר . שפדן,או מומחה כלשהו, יעשה כעת איזו דיסטרציה על הסיפור הזה ביחס ל… "סוס עץ" של קניוק(רומן אוטוביוגראפי על קשיי האמן..).

  6. מאת איילת:

    המממ… סוס העץ יחזקאל/סוס העץ מיכאל. סוס יפה, מטייל פה ופה. השמש יצאה פה ופה, יש הרים פרח/ים, דגים/סירות, רכבת. כאן המוות קורא לו וכאן הוא נשם בפעם הראשונה, נולד כסוס אמיתי, בחלום. השירים שונים, אבל נראה שהייתה השראה. לא? לדעתי העורך הוותיק בעל-הטעמים רק התפלא על כך שלא מציגים את המקור, בשביל מי שלא מכיר, כמוני למשל.

  7. מאת אמיר הופמן:

    האם כה חשוב לאנשים משכילים להצביע על..מעמקי-ידיעתם ו/או לנפנף ב..השוואות…לצורך מה, בעצם ??
    למה לא – איילת,יחיעם ,נניח – – להתייחס לסיפור הזה,לסוס המסויים הזה, כמות שהוא, ולאו-דווק'א ביחס למקורות או השפעות ? (אפשר להניח את זה לאקדמולוגים למיניהם שפרנסתם על כך..) האם כל פרסום – גם בפנקס – של שיר/סיפור על ציפור – יביא מיד תגובות על ביאליק וחנוך לוין או מטרלינק ? והסוס יחזקאל, האם אינו צעיר מדי כדי לשאת על גבו את חזון העצמות היבשות של נביא אחד בעל אותו שם ?
    הניחו לסוס/ לסיפור שיקח אתכם…. לאן-שהוא. יעמוד,יפול, או – ירקוד – זה כל הסיפור. דיו-הויסה!

  8. מאת גיא:

    אמיר – אפשר לנהל דיון תרבותי ולא להשתלח במגיבים אחרים.
    הם זכאים להחזיק בדעותיהם ולהביע אותן. עצוב
    שאינך מסוגל להתמודד עם דעות שונות משלך.
    אל תפיל את רגשי הנחיתות שלך על אחרים…

  9. מאת איילת:

    האם כה חשוב? כן.
    השוואה למקור עשויה לחשוף משמעויות שהקורא לא חשב עליהן (לפעמים גם הכותב).
    להעשיר, ואפילו לגרום לרגעים של אושר. או לא.
    נהוג לציין מקורות השפעה.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.