4 ספרות

"סיפור טוב ורעיונות טובים תמיד ינצחו" – ראיון עם בנג'י דיוויס

ראיון עם היוצר בנג'י דיוויס

מאי 30, 2014  

בנג'י דיוויס הוא מאייר ובמאי אנימציה המתגורר בלונדון. אשתקד ראה אור ספרו הראשון שאותו כתב ואייר, "לוויתן הסערה" (שפורסם השנה בהוצאת "שוקן"). בעברית ראה אור הספר "למה הכול קורא דווקא לי?" שאייר לטקסט של פמלה דנקן אדוארדס (הוצאת "כנרת"). שוחחנו אתו על איור, פיקצ'רבוקס ותהליכי עבודה.

מה הניע אותך ליצור ספרים לילדים, וכיצד התפתח הסגנון שלך?

תמיד רציתי לאייר ספרים לילדים, כבר מגיל צעיר מאוד, אבל התעניינתי גם בסרטים מונפשים. רציתי לדחוף את עצמי קדימה עוד מעבר לאיור דימויים קפואים. אז למדתי אנימציה באוניברסיטה כיוון שחשבתי שזה ייתן לי שדה רחב יותר של ידע ומיומנויות. מאז אני עושה את שני הדברים: עובד כבמאי אנימציה וגם כמאייר ספרים. אבל כעת אני גם כותב פיקצ'רבוקס, וזה חדש מבחינתי. כתבתי ויצרתי סיפורים לאנימציה כל הזמן, בין אם לפרסומות, לסרטוני מוזיקה או עבור רעיונות שלי לסרטים, אבל התהליך של הפיקצ'רבוק הוא שונה למדי. "לוויתן הסערה" התחיל למעשה כפרויקט אנימציה במהלך לימודיי לפני עשור.

מבחינת סגנון – אני לא חושב שפיתחתי סגנון, זו פשוט תולדה של האופן שבו אני עובד. לפעמים אני כופה סגנון – קבוצה של עקרונות וחוקים – על משהו שאני עובד עליו, אבל רק אם יש לכך הצדקה על ידי הנימה של הכתיבה והאווירה שאני רוצה ליצור שתתאים למלים. אני לא זוכר זמן שבו לא רציתי לצייר, זה באמת הדבר היחידי שאי פעם רציתי לעשות.

IMG_5395

Storm-Whale-I

האם קל לך יותר לאייר את הסיפורים שלך? האם אתה מתחיל מהמלים או מהאיורים?

זה לא קל יותר, אבל בהסתכלות רחבה יותר, אני חושב שזה יותר מספק כשיש לך את התוצאה המוגמרת, כיוון שזו לחלוטין היצירה שלך. אבל אני גם אוהב לאייר עבודות של אחרים, כיוון שזה נותן לי פרמטרים לראות בעיני רוחי את הדברים מבפנים ואני חושב שזה פשוט יותר עבורי. באשר לתהליך העובדה שלי, אני יוצר גם במלים וגם באיורים, משרטט רעיונות וכותב הערות לגביהם, או בפעמים אחרות – רושם הערות כשאני בדרכים, ממהר לרשום שברי מחשבות לפני שיברחו. המחשבה הראשונית שלי כמאייר היא בכל זאת הדימוי, התמונה, הדמות שבראשי אשר מתעקשת מספיק או שיש לה פוטנציאל רב כל כך שאני מוכרח לצייר אותה על הנייר.

‘Winston was Worried’   by Pamela Duncan Edwards,

Winston was Worried" by Pamela Duncan Edwards"

המהדורה המקורית והמהדורה בעברית של הספר

המהדורה המקורית והמהדורה בעברית של הספר

ב"לוויתן הסערה" אתה מתמקד ביצירת אווירה ומבנה פואטי וסימבולי על-ידי האיורים. 

אני חושב שזה קשור לכך שאני כותב וויזואלי, שהסיפור נבנה מתמונות בראשי והפעולות שמתרחשות באותו עולם. אני חושב שזה חשוב שכל האלמנטים בדימוי המאויר הם נכונים לסיפור ולדמויות שלו, שעשוי להכתיב את הקומפוזיציה או הצבעים, או את האופן שבו אלו מגיבים זה לזה על גבי הדף. באופן הזה אני סומך על האיור למסור הרבה מהסיפור.

בעיקרון, הסיפור היה ללא מלים, זה היה סרט אנימציה, אז בניתי את הטקסט כך שיתלווה לדימוי, בתקווה לשבח אותו ולהדריך את הקורא לאורך המסע הוויזואלי, להראות ולא לספר. זה גם שינה את הקצב של האיורים והפיכת הדף. אני חושב שזו הסיבה לכך שילדים קטנים היו מסוגלים להתחבר לסיפור, כיוון שאפילו שאם אתה לא מבין או לא יכול לקרוא את הטקסט, יש הרבה מידע נרטיבי שנמצא באיורים.

"לוויתן הסערה" הוא ספר על בדידות ועל בניית קשר בין אב לבנו, בזמן שההיעדר האם נוכח תמיד. כיצד בנית את הסיפור בהקשר לאלמנטים הללו, בין הדיאלוג בין טקסט ואיור?

השתמשתי בחלל כדי ליצור סמיכות בין הילד לאביו, למסגר אותם בדרכים שונות כך שכאשר הם נפרדים בהתחלה על ידי הדלת או החלון, הם מאכלסים חלקים שונים של האיור. ואז יצרתי ביניהם קרבה לקראת הסוף, שמתי אותם יחד בסירה קטנה – לא רציתי שום דבר פרט לאפלה מסביבם, מה שגורם להם להרגיש פגיעים ומתוך כך מוגנים בזכות חברתו של השני. הצבעים הוסיפו לכך: הצהוב של שני המעילים שלהם, למשל, מראה את השותפות שלהם בנקודה זו של הסיפור. אני חושב שהצבע הוא חיובי ונותן להם תקווה. עד כה ילדים לא שאלו אותי על היעדר האם, וזה מעניין כיוון שחשבתי שישאלו אותי על כך. אף על פי שאין לכך תשובה ברורה, רק העובדה שהיא אינה שם.

הורד

מה חשוב לך כשאתה יוצר לילידם? אתה חושב על קהל היעד?

לרוב אני חושב על הסיפור עצמו, שומר על הרעיון פשוט ונקי, ללא קשר לגיל הקורא. אני חושב שפעמים רבות אני מאייר את הטעמים האישיים שלי, ואני באופן טבעי נוטה לעבר משהו מוכר לילדים במובן זה שאני יכול לראות את המשיכה שברעיון כמו שיכולתי לראות זאת כשהייתי קורא צעיר. במובן מסוים אני יוצר דימויים שאני חושב שאני הייתי אוהב לראות בספרים כשהייתי צעיר. אני מספר סיפור שהאני-הילד היה שואב ממנו משהו, ואני מושפע מאוד מזיכרונות הקריאה שלי ומההתבוננות המעמיקה באיורים בגילים מוקדמים.

בנג'י דיוויס. הצילום מתוך: http://www.standard.co.uk/

בנג'י דיוויס. הצילום מתוך: http://www.standard.co.uk/

שתף אותנו כיצד עבדת על "לוויתן הסערה".

התחלתי עם פריסת הסטוריבורד, כך שיכולתי לראות את כל הדימויים על דף אחד גדול, לראות איך הם זורמים ולהוסיף או להוריד טקסט בזמן שעבדתי, לשרטט מחדש, לגזור ולהדביק, עד שהתחלתי לקבל צורה טובה לסיפור של הלוויתן. בשלב זה הראיתי את הסיפור לכמה אנשים קרובים (אשתי היא הראשונה) כדי לראות איך הם מגיבים. אם זה עובר את הקהל אני מראה לארט דירקטור שלי ולעורכת. אם הם אוהבים את זה, זה הזמן להכין "דאמי" של הספר, עותק עבודה קטן על נייר, עם עמודים שניתן להעביר, אבטיפוס של הספר. זה ממקד עניינים של זרימה, מבטיח שהפיכת הדפים עובדת, ומבטיח שהקצב מרגיש נכון. זה יכול להימשך לאורך כמה גרסאות עד שזה מוכן כראוי.

IMG_5391

כשה"דאמי" היה מוכן הגיע הזמן ליצור גרסה גסה בגודל מלא של האיורים של כל הכפלות, לסרוק אותם וליצור PDF של הספר עם הממדים והגדלים המתאימים. זוהי הגרסה הסופית של הספר לפני שמתחילים לעבוד עליו סופית, והיא צריכה לשקף במדויק את הקומפוזיציה, הממדים של הדפים, המיקומים של האיורים. ברגע שהיה לי אישור להמשיך – מעצמי ומהמו"ל – הפכתי כל דף ל"קנבס דיגיטלי", ואז עבדתי על המחשב.

IMG_5396

whale banner

אנא ספר על פרויקט אחד שלך.

בשנה שעברה הייתי אחד משלושים אמנים בערך שהשתתפו בפרויקט שנקרא Bear with me. כל אחד מהאמנים היה צריך לאייר כפולה בספר שלא נכתב על דב אדום ששמו לורנס. כשאתה מקבל את הספר עליך להמשיך את הסיפור, לאייר את כפולת הטקסט ולהניע את הנרטיב קדימה. התוצאות יוצגו כחלק מתערוכה בבריטניה במהלך השנה וכרגע נמצאים במשא ומתן עם מו"לים כדי להדפיס את הפרויקט. ניתן לעקוב אחר המסע של הספר כאן.

BWMB_banner011

IMG_3323-768x1024

על מה אתה עובד עכשיו והאם יש לך פרויקט חלומות?

אני עובד על כמה פרויקטים נפרדים – מאייר לכותבים אחרים וגם עובד על ספר חדש שלי, שאני לא יכול לפרט עליו עדיין כיוון שהוא בשלבים מוקדמים. אני מעוניין מאוד לעבד כמה מהספרים המאוירים שלי לאנימציה – זה יהיה נהדר לעשות זאת עם "לוויתן הסערה".

endofgarden_0311

ציור ישן

ספר חדש שאייר שיראה אור בהמשך השנה

ספר חדש שאייר שיראה אור בהמשך השנה

מיהם האמנים האהובים עליך?

יש לי הערכה גדולה לגוסטב דורה, גוסטף טנגרן, קרל גילס, שון טאן, טובה ינסן. אמנים שיש להם חוש מדהים למקום, אווירה, דמויות. אני אוהב עבודות גרפיות מודרניות נקיות, אבל אני גם מעריץ של פרטים וסגנונות איור מסורתיים.

מהי תפיסתך לגבי הספרות העכשווית לילדים?

בנוגע לפיקצ'רבוקס, אני חושב שהם עשירים מאוד ומגוונים. לדעתי אנו רואים גישות יצירתיות יותר בכתיבה, אבל בעיקר באיור רואים שהגישות הללו מגיעות להוצאות לאור של הזרם המרכזי. סיפור טוב ורעיונות טובים תמיד ינצחו. כשהעידן הדיגיטלי נהיה רלוונטי יותר בכל התחומים, אני חושב שהחשיבות של הספר כאובייקט, כאמנות וכמדיום של מסירת סיפור, מתגברת. אנשים מתאהבים בספרים שלהם. אני לא חושב שאתה יכול להגיע לכזו רמה של קרבה עם ספר דיגיטלי.

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. מאת זהר:

    תודה רבה – מעורר השראה

  2. מאת רוהי אשכול:

    מקסים

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.