8 יצירה מקורית

ספרייה קטנה / יעל פלטי

רשימה אישית מאת יעל, בת 13, שמתנדבת בספרייה בכרמי יוסף

יוני 16, 2010  

בישוב שלנו יש ספרייה קטנה, בתוך קרוואן קטן, מוקפת בדשא, שעבודת רישום הספרים בה עדיין נעשית ביד בתוך ספרי-מלאי מעלים אבק. הספרייה הזאת, שנפתחת פעמיים בשבוע כבר חוותה רגעים רבים, לחלקם אפשר למצוא עדויות בדפי הספרים, לחלקם בתוך המגירות, לחלקם במדפים, בארונות, בקירות, וחלקם סתם נשכחו, ואני גם כן חווה שם דברים מעניינים, במקום הזה שכל הידע שאגור בו מושך אליו אנשים.
יום אחד כשישבתי ליד הספרנית ודיברנו, נעמדו מספר ילדים עם מקלות וחרבות מפלסטיק על סף הדלת והתחילו לעשות לנו פרצופים ולצעוק לעברנו- "אנחנו לא מפחדים!", "אנחנו נכבוש אתכם!" וכל מיני אימרות לוחמניות דומות. המצב רק החמיר כשהם נכנסו לספריה ברקיעות רגליים וצעקות. אנחנו הפעלנו את דמיוננו וסיפרנו על אריה הספרייה שלנו (כמובן שהם לא הבינו שמדובר בספר הילדים "אריה הספרייה" מאת מישל קנודסן) וכשהצענו להכיר להם את האריה התעוררה אצלם סקרנות. הצלחנו להושיב אותם אבל לאחר שני עמודים, קמה הבת היחידה בקבוצה והכריזה בקול שהסיפור משעמם.

איור: יעל פלטי

כל הילדים כבר התחילו לרוץ בעקבותיה החוצה כשאני ניגשתי לילד אחד ואמרתי לו  "אם תיתן לי כיף ממש ממש חזק תהיה האביר שלי, אבל אם לא תצליח אני אוכל אותך!" כמובן שהוא לא יכול היה להתנגד לאתגר, וכמובן שגם האחרים רצו גם כן לנסות.

לאחר שהתקבלתי לחבורה והם הראו לי את המועדון שלהם התיישבנו בספריה לבחור ספר.
עשינו הצבעה דמוקרטית ולבסוף נבחר הספר הטבעי ביותר להיבחר- "האביר הכי אמיץ" שכתב ואייר- מרסר מאייר .

הספר ממש הקסים את הילדים, ותוך כדי קריאה הילדים בעצמם סיפרו סיפורים על יצורים קסומים, ועל הדרקונים הפרטיים שלהם, על הטרולים שהם פגשו והכל בנימה רצינית בלי להתבדח… כל עמוד כמובן גם נעצרנו לבחון את האיורים המקסימים.

איור: יעל פלטי

בסוף הספר הילדים כבר היו צריכים ללכת הביתה אבל זה לא אומר שהם לא באו לבקר מאז ואפילו הקשיבו לעוד מספר סיפורים.

יעל פלטי –  בעלת שתי אחיות גדולות, אח קטן, שני הורים, וכלב שמנמן. היא מאוד אוהבת לקרוא, לצייר, לטייל, להיות עם המשפחה ועוד המון דברים שהזמן שלה לעולם לא מספיק להם. תמיד יש לה עוד דברים שהיא רוצה לעשות, לראות ולנסות אבל היא גם אוהבת לא לעשות כלום ולחלום בהקיץ.

כתיבת תגובה

8 תגובות:

  1. חגית הגיב:

    יעל, הרשימה שלך מקסימה והאיורים מאירי עיניים. אהבתי במיוחד את הקיקלופ שאוהב את ניו יורק 🙂
    גם אני מתנדבת בספריה בישוב הקטן שלי ואני מכירה את הקסם שמתרחש כשהילדים שמשחקים בחוץ נכנסים פנימה ומתחברים לעולם הספרים. זה אחד הדברים הכי כיפיים בעולם.

  2. עדנה הגיב:

    כמה כיף לקרוא את הרשימה שלך יעל, ולדעת שיש כאלה ילדים שאוהבים ספרים ואוהבים ספריות, וגם עוזרים לאחרים לגלות את עולם הדמיון המופלא שבקריאה.
    האיורים שלך נהדרים!

  3. עופי הגיב:

    איזה פינוק לקרוא את הרשימה היפה והאיורים הנפלאים וכבר אני מפנטזת על הספר שכותרתו- יעל והבריונים ומלחמתם בדרקונים. ובאמת הספריה היא המקום המופלא שמחבר את כל הגילאים באהבה המופלאה של המילה והסיפור. תודה ליעל ממני ומג'ני ומכל המילים שעושות לנו סיפורים.

  4. נעמי הגיב:

    יעל,
    נהניתי מאוד לקרוא את הרשימה שלך.
    רציתי לשאול: בני כמה הילדים נושאי החרבות?
    וגם רציתי לקוות שכשתהיי גדולה תרצי להיות גם סופרת, או ציירת, או מה שבא לך, אבל גם מורה לספרות.
    אפילו שזה כבר לא מקצוע כל כך יוקרתי.
    כי חוץ מכל הכשרונות שגילית ברשימה שלך, גילית לדעתי גם כישרון חינוכי מופלא ומופלג.
    וכולם אוהבים להגיד שחינוך זה הכי חשוב, אבל כל כך מעט אנשים מוכשרים באים להיות מחנכים…
    ובטח כבר ניחשת מה המקצוע שלי…

  5. טלי הגיב:

    יעל, נעמי "לקחה לי" במידה מסוימת את מה שרציתי להגיד על חינוך ועל כשרונך בתחום- מה שעשית שם מקסים מקסים מקסים והתיאור והציורים וההתנדבות גם (-:

  6. אילנה הגיב:

    יעל יקרה איזה סופרת רגישה ומאיירת מרגשת את. אהבתי כל מילה וילד בסיפור
    ההתנדבות שלך מסתבר היא למסר ולא רק למעשה וזה ממש אלטרואיזם
    כשהייתי ילדה אהבתי מאד את הספריה ברמלה וכשהיה חסר שם ספר "חסמבה"
    נסעתי לחפשו בספרית בית ביאליק בתל אביב… אין כמוך

  7. רחלי הגיב:

    יעל,
    גם בשבילינו הספריה הקטנה היא מקום מאד מיוחד,
    הסיפור על חבורת האבירים מקסים ומרגש
    והאיורים יפים נהדרים ורגישים – ממש כמוך!

כתיבת תגובה