4 רשימות ומאמרים

ספרייתי, אהובתי / רוני כספי

מסע מקוון בעקבות ספריות

יוני 6, 2012  

לכבוד כתיבת הפוסט הזה חיטטתי ומצאתי את כרטיס הספריה ששימש אותי מראשית כיתה ב' עד סוף בית הספר היסודי. המפגש המחודש היה כרוך במפח נפש עצום. מול כרטיס הקרטון המצהיב התחוור לי לזוועתי הגדולה, שיותר מתולעת ספרים, הייתי בשנות הקריאה הראשונות שלי זחל רעב. לא שהיה לי טעם רע. לא היה לי טעם כלל.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. ואיך אפשר בלי ספריית גן לוינסקי? http://wp.me/pSKif-fps
    בשבת הבאה ב16 לחודש יתקיים בה פיקניק אמנותי, בהשתתפות אמנים מישראל ומהקהילות הזרות.

  2. יעל הגיב:

    גם אני, גם אני! איזו נוסטלגיה…
    לא זו בלבד שקראתי כל מה שנפל לידי (ביסודי הלכתי לספרייה פעמיים בשבוע ושאלתי בכל פעם ארבעה ספרים. לפעמים גמרתי אחד מהם בדרך הביתה), היו ספרים שקראתי חמש, שש ואף עשר פעמים (הקוסם מארץ ים, למשל).
    תופעה מעניינת נוספת היא המאבק שנאלצתי לנהל בגיל 14 בערך, כשכיליתי את כל הספרים שעניינו אותי בספריית הילדים אבל הרשויות טרם התירו לי להיכנס לספריית המבוגרים, שלא לדבר על ספריית העיון של הגדולים, שבה שכנו ספרי הפילוסופיה שכה חמדתי.
    בסוף אמא שלי התערבה והכל הסתדר, וכך עברתי לגור בספרייה…

    מה שמצחיק הוא, שניסיון החיים שלי לא לימד אותי כלום, ואני משגיחה בשבע עיניים על הספרים שילדי קוראים. לא שזה עוזר לי. לפעמים אני מתחלחלת מהספרים שהם ממש אוהבים (פרסי ג'קסון???).
    תודה על המאמר שכנראה כל חובבת ספרים וספריות מוצאת בו את עצמה.

  3. רוני הגיב:

    מרית – תודה רבה על התוספת! בהחלט אחת הספריות החשובות, וחבל ששכחתי אותה.

    יעל – איזה כיף למצוא אותך כאן. תודה על התגובה. את הקוסם מארץ ים טרם קראתי, לבושתי, אבל מתישהו אתקל בו (התכוונתי לשאול אותו מספרייתך בזמנו, אגב…לא יודעת למה לא יצא). אבא שלי טוען שכדי לפתח טעם טוב צריך להכיר גם דברים רעים, וכנראה שהוא צודק. ד"ש לחבריא.

  4. מסע מרתק בין ספריות מסוגים שונים. מעלה חיוכים, מעלה מחשבות, מעלה זיכרונות…איזה יופי!

כתיבת תגובה