8 ספרות

ספרים שקוראים משם / דבר העורכים

מחשבות בעקבות יריד הספרים העולמי בבולוניה, ומחשבות על המקומי העכשווי והעתידי.

מרץ 29, 2012  

יריד הספרים בבולוניה מדגיש את הפער בין ספרות הילדים הישראלית והאיור הישראלי לזירה הבינלאומית. מצד אחד, אנו נמצאים במקום טוב יותר ממדינות שבהן התחום רק מתחיל להתפתח ולגבש זהות ברורה. אך בהחלט ניתן לראות שאנו נמצאים מאחור ביחס למדינות מערביות רבות, וביחס לחלק ממזרח אסיה. אין בכך כדי לומר שאין מאיירים מוצלחים בארץ, שכן ההפך הוא הנכון. אולם נדמה כי הם אינם זוכים לחירות לה זוכים מאיירים בספרד, פורטוגל או קוריאה למשל.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

8 תגובות:

  1. מאיה שלייפר הגיב:

    הסטנד הקוריאני היה מרשים ביותר. ומפתיע. לצערי הם כמעט ולא מכרו ספרים. אולי רשמתם את שם האתר שהיה רשום על הסטנד שבו אפשר להזמין ספרים?

  2. חגית הגיב:

    רשימה מענינת ומעוררת למחשבה וגם למעט קנאה, (גם אני רוצה להיות ביריד כזה…). אכן ספרים רבים המתורגמים לעברית אינם שוברים מוסכמות או פורצי דרך. יש יוצרים נהדרים שאין להם יצוג על מדף הספרים בישראל וחבל.
    אפשר לצפות מהוצאות הספרים ומהמאיירים הישראלים שישקפו את החברה הישראלית באיוריהם כפי שהזכרת בפסקה האחרונה. מאיירים, תנו ייצוג הולם לילדים שונים, לא כולם יוצאים מאותו פס ייצור.
    תודה!

  3. דינה הגיב:

    תודה. קראתי בעניין רב. אכן, השיקולים המסחריים שולטים בשוק הספרים בארץ גם בנוגע לספרים מקוריים וגם למתורגמים. מי שמפסיד הם הילדים. חבל.

  4. רונית רוקאס הגיב:

    אני חוששת שהאשמת ההוצאות היא לא התמונה כולה, מה גם שיוצאים כאן לא מעט ספרי ילדים טובים. אבל כדאי לבדוק מה רוב הציבור בוחר מן השולחנות והמדפים בחנויות. הפנקס מכוון גבוה, אין לי טענות, אבל לא פעם נדמה לי שזה מנותק מהבחירה וההעדפה של רוב ההורים בארץ – ובמקרה של ספרות ילדים ברור שקודם כל מדובר בהורים.

  5. תמר, תודה על הכתבה הנהדרת. את כותבת את אשר עם לבי, ואת הביקורת שאני משמיעה בקורסים שלי, שבו אין דובונים נחמדים. הספרים שאני מציגה בהם חורגים מן "הזרם המרכזי", והסטודנטים שלי אומרים שהם "לא לילדים".
    בספר שאני כותבת על איור יש לי ביקורת לא מעטה על הבחירות המו"ליות לספרי הילדים המתורגמים, וגישה המאפשרת פיתוח אמות מידה לבחירה איכותית יותר. מובן, זו איננה הביקורת היחידה שיש לי על ההוצאות לאור.
    לדוגמה, ניסיתי לעניין את אחת מהוצאות הספרים הידועות בסדרה שבניתי לתרגום סביב נושא פילוסופי – התגובה היתה שהספרים אמנותיים מדי וכל זה "רציני מדי, מדכא מדי".
    רונית כותבת ש"הפנקס" מכוון גבוה – לדעתי זה מצוין. זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות בחינוך לגיל הרך. אני מנסה לפורר גישות מקובעות ולהשפיע במעגל הראשון של סוכני החינוך. אחר כך, אולי, זה יגלוש אל ההורים. זה לא קל. דורות רבים בארץ התחנכו על זבל ויזואלי, וקשה מאד לשנות דפוסים.

  6. שחר קובר הגיב:

    תודה על סקירה מעניינת במיוחד.
    עושה רושם שבאמת יש בקוריאה משהו מיוחד – שילוב של חדש עם ישן, והרבה הרבה נועזוּת.
    לגבי מה שציינתם על האיור הישראלי, לא נותר לי אלא להרכין ראש ולהסכים. ישנם מאייירים ישראליים רבים שסגנון עבודתם לא מתקבל כאן ע"י הוצאות הספרים אבל הם מצליחים מאוד בחו"ל. ישנה שמרנות מסוימת במה שהוצאות מוכנות להוציא לאור, ואני יכול להעיד על עצמי שבעבודה מול הוצאות ישראליות אני הרבה פעמים צריך להתאים את הסגנון שלי לטעם היותר סטנדרטי של המו"לים כדי להתפרנס. מצד שני, יש בהחלט שיפור במצב ולאט לאט אני חושב שיש התעוררות וקבלה גם של סגנונות מעט פחות "רגילים".
    רונית – הפנקס בהחלט מכוון גבוה, ואני חושב שטוב שכך. הרבה הורים בארץ פשוט לא מודעים לסגנונות אחרים וגישות אחרות לספרי ילדים פשוט כי יש מעטים שונים שזוכים להגיע למדפי החנויות. מה גם שרבים הם ההורים שישר ילכו למדפי המבצעים. אני מאמין שאם היה מגוון גדול יותר של סגנונות היו גם קונים דברים אחרים. אני מסכים עם מה שד"ר תור גונן כתבה – דורות רבים התחנכו על זבל ויזואלי, ורק ע"י חינוך מגיל קטן לקבלה של מגוון ויזואלי ואיכות ויזואלית יביאו לשינוי. בכל זאת – אם ספרים כאלו מצליחים ברחבי העולם למה שהם לא יצליחו כאן?

  7. […] שנה מתקיים יריד ספרי הילדים הבינלאומי בבולוניה, איטליה, שאליו מגיעים עשרות אלפי מבקרים, בהם מאיירים, […]

כתיבת תגובה