11 איור

ספרי לא לא / נעמה בנזימן

על הגלוי והנסתר בשני ספרי ילדים

מרץ 31, 2010  

ילדים מבינים סיפור בדרך עמוקה, ופעמים רבות שונה לגמרי ממבוגרים. כהורים, הטקסט נגיש לנו ומשפיע על היחס שלנו לסיפור כולו. הילדים קודם כל מתבוננים.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

11 תגובות:

  1. מאת עפרה:

    היי נעמה, מאוד מעניין – אני מכירה את הספרים ואף פעם לא חשבתי עליהם באופן הזה – תודה!

  2. מאת מיכל:

    מקסים

  3. מאת גילה רונאל:

    נעמה יקרה,
    כמה חכם, כמה יפה וכמה מעורר השראה. על הגלוי והנסתר, היש והאין בחכמת הזן:

    שלושים חישורים מתחברים לתותבת הגלגל;
    החלל הריק ביניהם יניע את הגלגל;
    מן החומר נוצר הכלי;
    ולפי החלל הריק בו – שימושו;
    פתחים ואשנבים נקרעים בכתלי הבית;
    מהיותר חלל ריק נוכל להישתמש בם.
    הוו אומר: מזה יועילנו היש ומזה – ישמשנו האין.
    טאו טה צ'ינג/ לאו טצה תרגום לעברית: ש. קאלו
    תודה על המאמר היפה.
    גילה

  4. מאת טלמונה:

    תודה לך (ולזוהר) על פתיחת זוית ראיה חדשה .נהניתי

  5. מאת טניה:

    יפה מאיד! תודה וחד שמח! טניה

  6. מאת יעל שמיר:

    תובנות מרתקות על הצרכים המניעים את עולמם של ילדים: לבעוט, ולהיות נאהבים.
    גם אלברט עשה את ה"לא" הנורא מכל (איבד את הכובע) ובכל זאת זכה בחיבוק מאמא (ובאיור שמבטא אמהות שלמה), וגם בחופש.
    שרק תמשיכו לקבל השראה זו מזו!

  7. מאת דרורית אמיתי-דרור:

    מברכת על הקמת האתר!
    אשמח לספר עליו לסטודנטים שלי במסלול לגיל הרך

  8. מאת טלי:

    באמת מרתק!

    את הספר על אלונה לא הכרתי והוא מושך ומסקרן.

    "דני לא" הוא ספר שחשוב שהוא קיים, יש לו משמעות פסיכולוגית ורגשית חזקה לילדים ולהורים אבל אני מודה שאני לא אוהבת אותו. לא את ההקצנה של השלילה- שהמינימליזם הופך אותה למדי קשה, לטעמי, בניגוד, למשל, לשיר על "אל ואל ואל ואל מי המציא אותה בכלל?" של מרים ילן שטקליס (נכון לא טעיתי במשוררת? מקוה….), ב"דני לא" הכל מדי קשה, וגם האיורים קשים לי היעדר הפנים של האמא והשדוניות הזאת בפנים של דני, הספר הזה יוצר אצלי בעיקר תחושת דחיה מודה.

    אבל הניתוח של נעמה בנזימן דוקא עושה לי חשק לעוד…

  9. מאת גיא:

    רק עכשיו התוודעתי במקרה לאתר, כשחיפשתי באינטרנט תמונות מתוך 'אלונה לא' לצורך מתנה לבתי.
    בלוג מרתק!
    והפוסט הזה במיוחד – אכן לא שמתי לב עד עכשיו להיעדרה של האם מהסיפור על אלונה (או שאולי שמתי לב והדחקתי…)

    אבל מעניין לשמוע את דעתך – מה תפקידה של בובת החמור שמופיעה בכל האיורים בספר (וגם ב'לילה טוב אלונה', הספר השני בסדרה)?

  10. תודה על התגובה. הבובה של אלונה נמצאת בין אלונה ובין העולם, אולי מתאים לתאר אותה כ"שלוחה" של אלונה. ישנם ספרים מאויירים בהם הבובה הופכת לדמות בפני עצמה, אבל זה כנראה נושא למאמר אחר.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.