3 במה ומסך

עַל פִּי אָלֶף-בֵּית כִּמְעַט מֵת / רוני ברודצקי

רשימת ביקורת על ההצגה "הדרך לשמה" מאת קבוצת התאטרון של רות קנר

מרץ 14, 2012  

אני מעריצה את עבודת הקבוצה וחושבת שההצגות שלהן "אצל הים", "גילוי אליהו", "אין נופים אבודים", "האומר כן- האומר לא", ועוד נוספות, הן ההצגות המרתקות ביותר בנוף התאטרון המקומי. הן סקרניות, מקוריות וחכמות.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. יעל קשלס הגיב:

    אכן מדובר בהצגת מופת ולכושר הריכוז של הילדים או למידת ההכלה שלהם ברגע הספציפי של ההצגה אין משמעות בעייני.
    חובה עלינו כהורים לחשוף את ילדינו לתכנים גבוהים ואיכותיים מעין אלה בלי קשר ואולי דווקא בגלל החשיפה הכל כל אינטסיבית ל"זבל" בחיי היום-יום. גם אם זה לא נראה כרגע, הם סופגים ומכילים ומבינים שיש אלטרנטיבות ל"תרבות" המונית ושטחית וגדלים עם ההבנה החשובה הזאת. על התרשמות שלי ושל ילדי מההצגה אפשר לקרא פה:
    http://www.etze.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=4199&catid=129

  2. נועה הגיב:

    רוני- אין עוררין על איכות עבודתה של קבוצת רות קנר. ועדיין, אחת השאלות העולה מרשימתך היא האם ההצגה תוכל להמשיך להציג ולמשוך קהל. האם ההורים שהיו בהצגה עם ילדיהם ימליצו להורים אחרים ללכת לראות אותה (הרי כך, בינינו, זה הולך).
    לא ראיתי את ההצגה, אבל משורותייך עולה באופן ברור שההצגה אינה מכוונת באמת לילדים,אלא לאיזשהו מקום-ביניים.בכך,לטעמי, היא מפספסת את יעודה ואת נמעניה.
    לפני כחצי שנה הלכתי עם בני שהיה אז בן קרוב לארבע לראות את ספק המופע- ספק שעת הסיפור: "פרח חי" בשבת בבוקר בבית ביאליק. (ביימה מאשה נמירובסקי ומבצעת אסתי ניסים). כל כך יפה ואינטיליגנטי היה המופע הקטן הזה. מלא הומור, מכבד את הילדים לא מדבר מעל ראשיהם ואיכותי ביותר. אינני אשת תיאטרון אבל אני משוכנעת שאפשר ליצור הצגות איכותיות ונגישות לילדים.
    תודה על הרשימה- אלך לראות את "הדרך לשמה" ולו כדי לספק את סקרנותי..

  3. רוני הגיב:

    נועה ויעל, תודה על ההתיחסות.
    אני מכירה היטב את ההצגה "פרח חי" ומסכימה על היותה פשוטה ואם זאת מוצלחת.
    "הדרך לשמה" באמת שונה במובן הזה, אבל יש בי תקווה שמשהו בה מחלחל- אם זה הכבוד לטקסט, הכבוד לאומנות התיאטרון, והכבוד לילדים. ואם היא לא מחלחלת לילדים, אז לפחות להורים שיהיה להם סטנדרט חדש, גבוה יותר לתיאטרון לילדים.
    אני בכלל חושבת שמכיוון שתיאטרון במהותו הוא חוויה חד פעמית, אז גם ההורים צריכים להיות שותפים בחוויה ולהינות ממנה.

כתיבת תגובה