4 איור

עיניים עצומות לרווחה / יניב טורם

על האתגר האיורי בייצוג האלוהים בספר "רק בעיניים עצומות רואים אותו" של אמונה אלון ונועה קלנר

אוגוסט 6, 2015  

מלאכת האיור של טקסט מסוג זה מציבה מלכוד למאייר המופקד על המשימה. מצד אחד, דימוי מוכר ושחוק של אלוהים כסבא זקן ודומיו יעשה עוול לספר אשר מציג את דמיונם התמים של הילדים. ומצד שני, איור מורכב (או מופשט) שאינו מעוניין לתת צורה פיגורטיבית לישות העליונה – תהיה אשר תהיה – יחטא לקולו ושפתו הפשוטה של דובר הספר, כאמור: הילד. ומעל לשני אלה, מרחפים ומצלים עוד שני מכשולים נוספים. האחד דתי–חוקתי–אמוני והוא קשור לכל עניין בנושא ייצוג האלוהים, והאחר איורי–סגנוני–טרנדי והוא ספציפי לספר זה. אך שניהם מאיימים, לדעתי, באותה המידה.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. מאת נגה:

    יופי של רשימה, יופי של ספר!

  2. מאת מוטי:

    גירסא דינקותא לא משתכחת" [א] גם אלוהים / מוטי לקסמן
    מאיה לוין, כתבה על הספר רק בעיניים עצומות רואים אותו של אמונה אלון. [ב]
    מאיה, בלשון המעטה, אינה אוהבת את הכתוב בספר.
    דבר שלא מנע ממני לקרוא בו.
    אני מציע שילדים לא יקראו בו.
    לדעתי, יש בספר דברים חמורים, על אחת כמה וכמה שהשירים מיועדים לילדים.
    מה סופג ילד ששומע שירים כאלה או קורא אותם?
    נציג שתי דוגמאות.
    אחריות להתנהגות
    "דחפתי את עדי, / והיא נפלה / ובכתה, / וכולם כעסו עלי נורא / ונחמו רק אותה.
    אלוהים ידע, גם מבלי שאספר, / כמה אני מתחרט / וכמה אני מצטער." [ג]
    הדוחף לא ניגש אל עדי לראות האם נפגעה גם לא לבקש סליחה, אולי להתנצל.
    הדוחף "סומך" על אלוהים שיודע שהדוחף, "מבלי שאספר, / כמה אני מתחרט / וכמה אני מצטער".
    מנין יודע הדוחף על ידיעת אלוהים?
    האם בילד הקורא שיר זה, מתפתחת אחריות אישית להתנהגות?
    נראה לנו בדיוק להיפך, ילד הקורא או שומע שיר זה לומד שעדיף, כנראה, להתעלם או להתחמק מנטילת אחריות אישית!
    אלוהים כל יכול?
    "אלוהים יודע / מה יקרה לי מחר / הוא יודע מה אעשה / ויודע במה אבחר." [ד]
    אם אלוהים בשיר יודע תמיד מה יקרה, מה ייעשה אדם ומה יבחר לעשות, הרי וודאי "ידע" שישי שליסל בחר לדקור שישה צועדים, ביניהם את שירה בנקי ז"ל, במצעד הגאווה בירושלים.
    אותו אלוהים שיודע הכל, וודאי גם "ידע" על רעולי פנים שמתכוונים להשליך בקבוקי תבערה אל שני בתים בכפר דומא ליד שכם. לגרום לשריפת תינוק למוות, ולפציעה בצורה אנושה את הוריו ואחיו בן ה-4, גם לרסס על קירות הבית "נקמה ו"יחי המלך המשיח".
    אם אלוהים "ידע" על ישי שליסל ועל רעולי הפנים, איזה אלוהים עולה כאן?
    האם זה אותו אלוהים שמזהיר, באופן ברור, "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". [ה] וקובע נחרצות, "לֹא תִּרְצָח"! [ו]
    או אלוהים שלמרות ש"יודע" מה יקרה מה יעשה ובמה יבחר הוא אלוהים שאינו מונע פגיעה באדם?
    לא קראתי על גירסת הינקות של ישי שליסל ושל רעולי הפנים.
    אבל כנראה, ישי שליסל, גם רעולי הפנים גדלו וספגו תפיסה שאלוהים אינו מונע פגיעה ורצח של בני אדם.

    מסוכן מאוד שהשירים שצוטטו לעיל, יהוו "גירסא דינקותא לא משתכחת"!

    מראה מקום
    א. שו"ת גינת ורדים חלק אורח חיים כלל ב סימן כג
    ב. מאיה לוין "אלוהי הספרים הקטנים", הארץ ספרים 31/07/2015, עמ' 15.
    ג. אמונה אלון, רק בעיניים עצומות רואים אותו, תל אביב 2015
    ד. אמונה אלון, רק בעיניים עצומות רואים אותו, תל אביב 2015.
    ה. בראשית ט, ו.
    ו. שמות כ, יג, דברים ה, יז.

  3. מאת תמר:

    אני מסכימה מאוד עם מוטי.
    עוד לא ראיתי ספר ילדים שעומד בגאון בזכות האתאיזם. שבו ילד שואל את אביו אם יש אלוהים ואביו אומר "לא" ללא כחל ושרק.
    למה לא? למה צריך לכבד רק את רגשות המאמינים? למה לא לכבד גם את רגשות הלא מאמינים?

  4. […] על האיורים בספר מוזמנים לעיין ברשימתו של יניב תורם ב"פנקס" על "רק בעיניים עצומות רואים אותו". הנכונות להקשיב לילדים ולאפשר לכל אחד לייצג את […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.