4 ספרות

על הורות, אומץ ו"את זה!" / ליאת סגול-קורנפלד

רשימה על אודות הספר "את זה!" של נירה הראל ויוסי אבולעפיה

מרץ 6, 2013  

ספרי ילדים, בפרט אלו העוסקים ביחסי הורים וילדים, יכולים ללמד אותנו. לרוב הם משקפים מציאות אוטופית, אולם לעתים נדירות הם מציבים מראה למול המבוגרים-ההורים. במקרים כאלו אנו נדרשים להביט נכוחה ולהיפגש עם הבלבול והתסכול, עם הקשיים, ועם השאלות שבהכרח עולות. הספר "את זה!" – שכתבה נירה הראל ואייר יוסי אבולעפיה (הקיבוץ המאוחד), שראה אור לפני כחמש-עשרה שנה וזיכה את אבולעפיה בעיטור אנדרסן לאיור – נמנה עם הנדירים שבספרי הילדים שעושים זאת, בוודאי בקטגוריית ספרי הפעוטות.

עטיפת הספר (יח"צ)

"את זה!" הוא ספר שמיועד לתינוקות בני חצי שנה ומעלה, ולהוריהם שמתמודדים עם צמד המילים הכל-כך מזוהה עם השלב שקודם לראשית הדיבור – "את זה!" (בווריאציות שונות) שכמעט תמיד מלווה בהנפת אצבע זקורה. בספר זה, כמו ברבים מספריה של הראל, הגיבורים הם הורה וילד – נעם התינוק שעדיין זוחל ואב חביב, שעדיין קורא ספרים (אני מדמיינת איך יראה האבא של אבולעפיה אילו היה מצייר אותו היום, מחזיק באייפד).

כך נפתח הספר: "נעם בוכה, הוא לא מרוצה. נעם, נעם, מה אתה רוצה?", ומיד מגיעה התשובה:  "נעם מושיט אצבע קטנה: את זה!", וגם התגובה לא מאחרת לבוא: "אבא מבין מיד, זה ברור, ונותן לנעם ביד כדור." אבל כצפוי, הדברים אינם כה פשוטים: "אבל נעם בוכה. הוא לא מרוצה. נעם, תגיד, מה אתה רוצה?". התבנית הזו ממשיכה בכל כפולת עמודים: האב מציע לנעם דובי לבן, בובת נחש, ממתקים, משחק ושיר, אך בכל פעם נעם נותר מתוסכל ועדיין, עקשן בעמדתו.

טקסט: נירה הראל, איור: יוסי אבולעפיה

הראל מיטיבה לתאר שיח חירשים זה במילים מדודות, בחרוזים קולחים, בהומור מרומז, ומתוך הזדהות מלאה עם הילד. ההורה הנגלה לפנינו הוא קצת מגוחך, קצת מיואש, ואפילו קצת כועס. בקיצור, הורה אמתי. ואכן, בשיאו של הספר, כאשר האבא כמעט ונואש, מופיע – ספק בשאלה, ספק באמירה – המשפט המשמעותי ביותר בספר; אולי המשמעותי ביותר ביחסי הורים וילדים: "למה אני לא מוצא מה הבן שלי רוצה?". מפתה לפסוח עליו בגלל הקשרו – במעטפת של ספר ילדים שסופו מנחם – אבל אם נתעלם מהמישור המבדח ונהיה מעט רגישים, ייעלם החיוך וניוותר עם תחושת התסכול של הילד שלא מבינים אותו, ושל ההורה שלא מצליח להבין.

טקסט: נירה הראל, איור: יוסי אבולעפיה

מבחינה זו, הראל מפגינה אומץ רב, וגם כנות רבה; בסביבה בה רוב ספרי הילדים משקפים מציאות אידילית, רחוקה מהאמת ומחזקת מיתוסים, הראל מעזה לתאר מציאות משפחתית א-אידילית מצד אחד, אבל גם לא קיצונית מצד שני; רגע קטן ומוכר, אולי אפילו אוניברסלי. אבל היא לא מסתפקת בייצוג לבדו: החתרנות של הסיפור מקבלת ממד נוסף כאשר הראל חודרת לראשו של האב ומעלה על הכתב שאלה שמעט הורים מעזים להגות בקול – למה אני לא מצליחה להבין את הילד/ה שלי?

גם שנים לאחר מכן, כשנעם התינוק יגדל, ימשיך אבא שלו לשאול את השאלה הזאת. וכמוהו, גם אנחנו – ההורים הקוראים את הספר, וגדלים יחד אתו. כי השאלות והתהיות לא מפסיקות להופיע, הן רק נעשות מורכבות יותר.

כדי לאזן את עומק הבלבול והתסכול, אבולעפיה מכניס לספר הומור וחן האופייניים לאיוריו. האיורים שלו מחייבים התעמקות בפרטים, כמו זו של ילד שטרם למד לקרוא (ואולי בעיקר עבורם הוא מאייר): הדמויות שלו – גם השוליות, כמו הכלב והחתול – נעות כל העת, משתנות ומתפתחות; הן מעלות חיוך, ובעיקר יוצרות אמינות לאירועים: הן משקפות בית רגיל, תינוק רגיל ואבא רגיל, שדי להביט בהבעות הפנים שלהם כדי להבין מה מתרחש בטקסט: לסירוגין תמהות או מחייכות (אבל לא באמת שמחות) אצל האבא, לחלופין צווחות ולא מרוצות אצל התינוק.

טקסט: נירה הראל, איור: יוסי אבולעפיה

אנו נעים ביניהן, בין מחוות מתחלפות, ואבא ובן שלא מוותרים. ועוד אחת, סופרת, עקשנית באמת, שגומלת לנו ולהם רגע קטן של אושר, רגע אינטימי. הפתרון שהראל מציעה נובע מתוך הקשבה, סבלנות ומאבק: סוף סוף אבא מבין מה נעם רוצה – חיבוק, והנפה לכתפיים ומגע, הרבה מגע. זהו רגע הנחמה של הספר, רגע מזכך שתמיד נעים להיפגש בו, גם אחרי קריאות רבות ונשנות, והוא תמיד מזמין את ההורה והילד, היושב לצידו, לגלות עוד חיבוק, ועוד אחד ועוד…

"את זה!" מאת נירה הראל, איורים: יוסי אבולעפיה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998.

ליאת סגול-קורנפלד – אמא לשלושה ילדים.

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. מאת קרן:

    רשימה מעניינת ומלמדת, אחד הספרים שהכי נהנתי להקריא ליילדי ושהם כמובן דיקלמו
    את הטקסט בשלמותו. כעת אני אף מבינה מדוע נהננו כל כך(:

  2. מאת הילה:

    מרתק וככ נכון

  3. מאת נירה הראל:

    שמחתי לקרוא את הרשימה

  4. מאת דינה:

    כמה מהנה לחזור לספר הנפלא הזה! למרות השינויים בתפיסת הספר והקריאה, אני מאמינה שגם הדורות הבאים ימשיכו ליהנות ממנו.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.