14 איור

על המעוף שבאיור / שחר קובר

ביקורת על איוריה של עפרה עמית לספר "כנפיים" מאת מאיה חנוך

אפריל 21, 2010  

"הפנקס" גאה לפתוח את פינתו החדשה של שחר קובר, שתעסוק בביקורת איורים בספרי ילדים. קובר מצביע על האסתטיקה של המאיירת, בוחן את האפקט של האיורים ומציע פרשנות ליחסים המורכבים בין הטקסט והאיור.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

14 תגובות:

  1. מרית הגיב:

    הספר אינו לפני, אבל אם אני זוכרת נכון הוא נפתח בילדה שמתבוננת בציפור קטנה אדומה מבעד לחלון, והציפור הקטנה היא שמעוררת (באופן לא מודע, זה מה שיפה) את הצורך בכנפיים. ואלה גם הכנפיים שלה שהילדה מאמצת לבסוף.

  2. גיא גרניט הגיב:

    נהדר. ביקורת איור שהיא סוף סוף ביקורת איור. קו, קומפוזיציה, כפולה, נייר, כתם, מרקם, טכניקה, פתרונות וטריקים של מאיירים, ניסיון להיכנס אל הראש של המאייר ולעזור לנו להבין אותו. יפה יפה. נהניתי לקרוא, ואז לחפש את מה שאני קורא עליו באיורים..

  3. שחר, זו יוזמה ברוכה. כל הכבוד. לגבי הביקורת של "כנפיים" – חכמה, מקצועית ומאד מלמדת. תודה.

  4. רותו הגיב:

    נהניתי לקרוא, ונחמד שיש סוף סוף מקום שבו אפשר לקרוא ניתוח של איורים מבחינה מקצועית.
    שתי הערות: 1. נראה לי שכדאי לכתוב תקציר של הסיפור בתחילת ניתוח לטובת אלה שלא ראו את הספר. גם אם ההתיחסות היא לאיורים, היה לי חסר הקוטקסט.
    2. שאלה שהתעוררה אצלי כשקראתי את ביקורת, קשורה לצורך של הכותב להסביר-על גבול האפולגטיקה-למה האיור של עמית הוא "בכל זאת" ישראלי ולא "אירופאי". לא הייתי מעלה את זה לולא היתה זו ביקורת או הערה שחוזרת שוב ושוב ביחס לאיור בארץ. למה זה בכלל חשוב אם האיור של עמית הוא ישראלי? האם היא לא יכולה לאייר איורים כאוות ליבה, האם אין איוריה בכל מקרה ישראלים, כיון שנוצרו על ידה ונוצרו כאן ואם לא-אז מה?. ואם תעבור עמית לצרפת, האם אז יהיה לה "מותר" לצייר איורים "אירופאים"? הרי אמנים מושפעים מכל מיני מקומות ומכל מיני תחומים. למה לשים בכלל את הגבולות האלה סביבנו?

  5. שחר קובר הגיב:

    תודה לכל המגיבים.

    רותו, אני לא חושב שניסיתי להגן או לא להגן על ישראליותם של האיורים, אלא רק ציינתי את העובדה שתמיד מסווגים אותה בארץ כאירופאית – בין אם זה נכון או לא נכון, (היא אומרת זאת בעצמה בראיון האחרון שלה למגזין הטייוואני DPI), וציינתי מדוע אני דווקא קיבלתי תחושה שהסיפור כן מתרחש בישראל. יכול להיות שהדברים פשוטים יותר כמו שאת אומרת ואם המאייר הוא ישראלי אז האיור הוא ישראלי. איורים הם בהחלט סוג של גשר בין תרבויות, ואינם מוגבלים בגבולות.

  6. מיכל פז-קלפ הגיב:

    כל הכבוד על היוזמה הברוכה! היה מאוד חסר במחוזותינו מישהו שמתייחס לאמנות האיור כאל אמנות פלסטית ולא כאל אומנות לקישוט טקסטים…
    הערה קטנה, אך חשובה, כמדומני: בנוסף על פרס בן יצחק המכובד והמשמח, זכתה עפרה עמית גם בעיטור אנדרסן לאיור על הספר "כנפיים". אין ספק שבצדק.
    בהצלחה עם הפינה החדשה!

  7. רחל קנופ הגיב:

    לדעתי ההסבר על הספר נהדר אך באמת חסר תמצית הסיפור מכיוון שלא
    קראתי את הספר. האיורים מעניינים ותענוג לראות מאיירת שמאיירת
    לפי תחושותיה בצורת כה חופשית ונהדרת! שאפו לעפרה עמית!

  8. גיא חרל"פ הגיב:

    יופי של איורים,יופי של עבודה,יופי של יוזמה ויופי של ביקורת….פשוט יופי
    כבוד גדול לעפרה וגם לך נשמה
    סחטיין:)

  9. יפה כתבת שחר ויפה היוזמה לטור בקורת קבוע.
    היות ואינני מכירה את הספר, קשה לי להתייחס לקשר בין האיור לטקסט אבל דברייך והאימג'ים הנהדרים של עמית בהחלט עשו לי חשק להכיר אותו מקרוב.

  10. חגית הגיב:

    איזה יופי שאיור זוכה להיות במרכז ולא רק הטקסט.
    ספר מאוייר יש לו שני מרכיבים – איור וטקסט ומן הסתם יש מקום לתת כבוד גדול לאיור -בעיני ילדים זה הדבר הראשון.
    כיף לקרוא בקורת כזו.

  11. סיגל משל הגיב:

    יופי של ביקורת על יופי של ספר ואיורים.
    תודה על הליווי בשדות הכנפיים, ההתייחסות שלך לנושא ה"אומץ" האיורי כאן ממש מעוררת השראה.

    לגבי נושא ה"ישראליות" שהעלית, מצד אחד אני מאד מבינה מה שרותו ניסתה להגיד(היי רותו, חלמתי עלייך בלילה…), אני חושבת שמה שעופרה מביאה כאן זה סוג של אוטנתיות, ואני חושבת שזה לא מובן מאליו. אני לא מדברת פה(לדעתי) מאיזו לוקאל פטריוטיות.

    כשזה מגיע בתמציתיות, בנגיעה מדוייקת, יש בזה משהו חם וראשוני ומחבר ומרגש, וזה(ביחד עם האומץ שהוזכר לעיל) מהווה סוג של שאיפת לב, עבורי, ולדעתי עבור כל מאייר או כותב.

  12. אורנסו הגיב:

    איורים יפיפיים…
    יכולת הביצועית של עפרה מדהימה כל פעם מחדש… לדעתי, גם יכולתה לבנות עולם עם הגיון, זמן, מקום וחוקים חדשים שמתקבלים אצלנו כצופה אכן הופכת את עפרה למאיירת מיוחדת ויוצרת מעולה. תענוג (:

  13. אביה הגיב:

    ואני דווקא מתעניינת במה שהקורא הממוצע אינו מבין בו: מה זו "האסתטיקה האיורית השלטת בעולם ספרי הילדים הישראלי"? ומדוע עפרה עמית מקוטלגת כ"אירופאית"? היכן ניתן למצוא על זה "חומר"?

  14. טלי הגיב:

    שוב אני פותחת את הפנקס ולומדת המון מהשפה המקצועית של האיור – תחום שלא הגעתי ממנו ואין לי קשר אליו – למעט עיניים מתבוננות ואהבה לספרי ילדים ולאיורים שאני רואה בהם.

    תבורכו! (-:

כתיבת תגובה