יצירה מקורית

על שפת ימה / מאת: אורנה שביט, איור: מאיה איש-שלום

אוקטובר 24, 2017  

בשעת בין ערביים

הרוח נושב

הגלים שוב רודפים זה את זה

עץ ירוק עד מניף ענפיו

הם נעים במקצב

כמו ניגון שחוזר.

 

העלים מרקדים

והרוח שורק ביניהם

כשותף לשיחה

והנה עץ סמוך מתערב

בעליו מרשרש

לא נותן מנוחה.

 

שני עצים שהכירו בשעת בין ערביים

ורוח שתר בסביבה

מדברים על הכול

וגלים מתנפצים

אל החוף הצהוב בחדווה.

 

אז ילדה מניפה אצבעה

וקובעת: "תראו, העצים מדברים!

ענפים שנעים הם ידיים

וזוהי שיחה של עצים חברים."

 

העצים שהכירו רוצים זה לזה לספר

על דברים שקורים

ואכן בכינרת וגם מסביב

בכל יום נוצרים סיפורים.

 

ענפי הצמרת מעל משקיפים

מכירים כל זווית ופינה

הם יודעים לספר

מה למטה קורה

בכל יום, כל עונה, כל שנה.

 

והרוח הזה בזכותו

מתקרבים ענפים

וכבר אין מבוכה

"אמא, הקשיבי אתי לרשרוש

את שומעת, כמוני, שיחה?"

Hapinkas_Poem_v3c (1)

 

אורנה שביט – מורה ללקויי למידה, כותבת וחורזת שירי ילדים בשעות הפנאי.

מאיה איש-שלום – מאיירת.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.