19 כללי

פורמט מנויים ב"הפנקס" / עורכי כתב-העת

אפריל 11, 2014  

על מנת להמשיך ולהתקיים המתכונת החינמית של "הפנקס" משתנה. בקרוב תוזמנו להירשם כמנויים של כתב-העת. "הפנקס" יוסיף להיות פתוח במידה חלקית, ומי שיבחר לא להצטרף ל"מועדון החברים" יוכל עדיין לקרוא שתי רשימות בחודש ואת מדור היצירה המקורית שיישאר פתוח לכול. ככל שיצטרפו מנויים רבים יותר כך נוכל להוסיף על העשייה השוטפת, לשדרג את האתר, לעצב מחדש, לשפר את הארכיון המתהווה של "הפנקס", לשלם לכותבים ומאיירים, לתרגם מאמרים מכתבי-עת מן העולם, ועוד ועוד.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

19 תגובות:

  1. לי עברון-ועקנין הגיב:

    ברור שכן 🙂

  2. רחל הגיב:

    נשמע מצוין הרבה הצלחה

  3. נעה סמלסון הגיב:

    צעד מתבקש ונכון. בהצלחה.

  4. בהצלחה רבה. אעקוב בדריכות אחרי השינויים 🙂

  5. ענבר הגיב:

    אני מבינה שיש בזה דבר נכון, ולאתר יש צורך בכסף כדי להשתכלל ולהתפתח, אבל מצד שני זה מעציב אותי.
    אני תלמידת תיכון ואין לי דרך לשלם בעצמי כל חודש לאתר, אפילו סכום קטן כזה, מאחר ואין לי כרטיס אשראי. אני מאוד אוהבת את האתר ונהנית ממנו, אז קצת חבל לי, אבל אני מאחלת לכם המון בהצלחה!
    אתם עושים דברים נפלאים, אני שמחה שיש מי שיעריך את ספרות הילדים והנוער, ובמיוחד איורים יפים ושירים.

  6. מאירה פירון הגיב:

    סוף סוף! כך צריך.

  7. עינת הגיב:

    מחזקת אתכם, המשך הצלחה!

  8. חגית הגיב:

    בהצלחה!

  9. תמר הוכשטטר הגיב:

    תודה לכולן על התמיכה והעידוד!
    ענבר, יש דרכים נוספות לשלם עבור מנוי, גם לא באמצעות כרטיס אשראי. אם תרצי בכך את מוזמנת לכתוב לנו ונמצא את הדרך המתאימה ביותר עבורך: contact@ha-pinkas.co.il

  10. מרים פוזנר הגיב:

    שלום תמר ויותם,
    האם יש סיכוי שתחשבו גם על מודל של מינוי המתאים לספריות? מאוד הייתי רוצה להנגיש את הפנקס למנויים של הספריות הציבוריות בתל-אביב.

  11. שחר קובר הגיב:

    בהצלחה יותם ותמר,
    בהמשך למה שכתבו ענבר ומרים, אולי (איכשהו, אין לי מושג איך), אולי באמת תהיה גישה חופשית לאתר לספריות, וגם לספריות של בתי ספר, וכך גם ילדים ובני נוער שמתעניינים בתכני האתר, יוכלו לקבל גישה אליו בקלות דרך בתי הספר, בלי להוציא את מעט הכסף שאין להם. אולי בתי ספר יוכלו לפנות אליכם באופן פרטי ולקבל שם משתמש וססמא חופשיים.

    בהצלחה.

  12. admin הגיב:

    מרים, תודה על ההערה. וגם לך, שחר. אנחנו בהחלט עובדים על מודל של מינוי שיתאים לספריות שיאפשר גישה ל"הפנקס". נעמוד אתך בקשר בעניין זה בהקדם. חג שמח 🙂

  13. מרים פוזנר הגיב:

    מעולה. ממתינה בסבלנות.

  14. נעמי דה-מלאך הגיב:

    כן, הצורך מובן, והמאמץ שתמר, יותם ורבים אחרים משקיעים פה כבר ארבע שנים ללא תמורה מעורר השראה, וודאי מצדיק את המהלך. אשלם ברצון את דמי המנוי וארגיש שהם הולכים למקום נכון וראוי. יחד עם זאת, מתלווה לכך צער שלי על כך שהפנקס הופך למועדון סגור ואקסקלוסיבי, תרבותי אבל לא לכולם ולא לעם. אני לא שותפה לתגובות המעולה והמצוין, אך מבינה שאין ברירה.

  15. בדיוק מה שנעמי דה-מלאך אמרה. מבינה לגמרי אבל קצת עצובה. משהו בנדיבות הגדולה של האינטרנט ובשערים הפתוחים לכול אבד.

  16. רות ריכטר הגיב:

    תודה לכם יומם ותמר על היוזמה הברוכה. בהצלחה
    ןהנה עוד הצעה: מפני שאינכם יכולים לסקור את כל הספרים שיוצאים לאור, קורה שספרים טובים יוצאים "מקופחים", ולכן אני מציעה שתהיה פינה שבה הסופר יכתוב כמה מילים על הספר החדש שלו וכך יצי ג אותו לקהל הקוראים.
    רותי ריכטר

  17. דפנה חיימוביץ' הגיב:

    מצטרפת בשמחה למסע החדש הזה שלכם.

  18. רות ריכטר הגיב:

    שוב שלום וחג שמח
    בהמשך לתגובתי מ14 באפריל הנה עוד רעיון: אנא פיתחו מדור לסיפורים קצרים לנוער. זהו שטח חשוב שקשה למצוא לו תומכים בקרב המו"לים שטוענים שהנוער לא אוהב לקרוא סיפורים קצרים ולכן לדעתם לא רווחי להוציא לאור קובץ סיפורים כזה. .
    אשמח לשלוח לכם סיפורים קצרים לנוער שכתבתי.
    שובע טוב
    רות ריכטר

  19. ליאורה גרוסמן הגיב:

    בשביל שמגזין און-ליין רציני כמו "הפנקס" ימשיך להתקיים, חייבת להיות לו פלטפורמה כלכלית. עזבו אותנו המאיירים (לא באמת, רק לרגע). יש פה חוקרי ספרות, אנשי אקדמיה, עיתונאים ואמנים שכותבים בהתנדבות גמורה כתבות ארוכות הכוללות מחקר. איך זה יתכן שהם לא יקבלו כסף? יותר מזה. מאחר והאינטרנט הוא חינם – מתו העיתונים. עם מות העיתונים מתו אפשרויות השתכרות שאיפשרו לנו המאיירים קיום כלשהו בזמן שאנחנו מאיירים ספרי ילדים בתרי זוזי. העיתונים באינטרנט, לפחות עד עכשיו, לא שילמו לנו. אז נכון, חלקנו, שעובד וקטורית – עושים דמויות ורקעים לאנימציה, אבל לאט לאט רבים מהמאיירים הצעירים מתייאשים. מכבוד אי אפשר ללכת למכולת. אני מבינה את הגעגועים לימי התום של תחילת האינטרנט, בהם הכל היה כה מחתרתי, ואנרכיסטי ופתוח – אבל אם זו הפלטפורמה בה עלינו ליצור, צריך למצוא דרך לעזור לנו לחיות מזה. זו דרך אחת. כל הכבוד.

כתיבת תגובה