2 ספרות

פילוסוף וחתול מחפשים סיפור / לי עברון

רשימת ביקורת על ספרן של חנה הרציג ויאנה בוקלר, "הפילוסוף הקטן"

יוני 14, 2017  

"הייתי צריכה לרוץ אחריה כל הזמן עם מחברת," אני נאנחת בכל פעם שהבת שלי שוב אומרת או שואלת משהו מדהים. חנה הרציג כנראה באמת רצה אחרי בנה יונתן עם מחברת, או הצליחה לשמור בזיכרונה הרבה ממה שאמר, ומשבגר כינסה כמה מן השאלות והרעיונות שהביע בספר "הפילוסוף הקטן".

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

"הפילוסוף הקטן", המלווה באיורים נהדרים של יאנה בוקלר, אינו סיפור עם עלילה של ממש. הרציג פונה בו ישירות אל הקוראים הילדים, בגובה העיניים, ומספרת על בנה יונתן ועל השאלות שלו. "מה זה להתפלסף?" היא כותבת, "זה לשאול שאלות על דברים פשוטים, שהם בעצם לא פשוטים." בכל פרק מוצגת שאלה שהעלה יונתן, והשאלות נותרות ללא פתרון, או עם פתרון שיונתן עצמו סיפק. יפה שהרציג אינה חותמת את השאלות בפתרון סמכותי של מבוגר. לפעמים היא מוסיפה מנקודת מבטה הבוגרת הֶקשר – למשל, כשיונתן שואל "איפה המקום של פעם", ואם אפשר להגיע למקום שבו פעם הוא עכשיו, היא מספרת: "בסרטים שקוראים להם סרטי מדע בדיוני קורים דברים כאלה."

השאלות של יונתן יפות ומוּכָּרות לי מתהיות שלי עצמי כילדה, ומשאלות של בתי. "מי שמר עלי כשהיית קטנה?" שואל יונתן, שלא יכול לדמיין שפעם הוא עצמו לא היה קיים בעולם, ובסופו של דבר הוא מוצא פתרון פיוטי נהדר – שלכל תינוק שנולד יש בתוך הבטן את התינוק שלו, שייוולד ביום מן הימים. הוא שואל גם "למה המלה 'מים' היא תמיד הרבה?" כמו המשורר יהודה עמיחי (ילד-פילוסוף נצחי) ששאל "למה ירושלים תמיד שתיים".

יונתן שואל גם שאלות שקשורות בחתול המשפחתי, אוסקר, ואת החתול הזה שוזרת יאנה בוקלר באיורים עוד מתחילת הספר, ובכך הופכת אותו לגיבור נוסף, קשור ליונתן לבלי הפרד. ממש בתחילת הספר מופיע איור ובו יונתן מחזיק את אוסקר בידיו, ולשניהם מבט תוהה. אוסקר גדול כמעט כמו יונתן, וצבעו הצהוב חורג ממתאר קווי גופו – בוקלר יוצאת מהקווים, וזאת אחת הבחירות המוצלחות שלה שהופכות את הציורים לילדיים ואותנטיים. בניגוד לנטען בספר לגבי יכולותיו המנטאליות של אוסקר, הנחותות משל בני האדם, באיורים הוא נראה פילוסוף קטן לא פחות מיונתן, ועיניו מלאות הבעה. באיור בפרק "למה לחתולים אין תעודת זהות" נראה יונתן מלטף את אוסקר, ובוקלר ציירה אותם דומים זה לזה, עם גב עגול ורגליים קטנות. לחייו של החתול סמוקות מרוב אהבה… כלומר, יש באיור האנשה של החתול, וגם 'החתלה' של יונתן.

unnamed (20)

עוד איורים נפלאים במיוחד הם זה שבסוף הפרק הראשון, בו נראים יונתן ואמו בתוך הבית. אמו של יונתן גבוהה כמעט כמו הבית עצמו, בנאמנות לנקודת המבט הילדית:

unnamed (19)

והאיור בפרק "מתגדל ומתקטן" שם נקודת מבטו של החתול היא נקודת ההתייחסות, הספלים שקרובים אליו הם הגדולים ביותר, הספל הרחוק נשאר מחוץ לשולחן ובוקלר כביכול אפילו לא טרחה לצבוע אותו.

unnamed (21)

שמו של הספר, וגם האיור המופיע בעמוד השער שלו מעלים על הדעת את "הנסיך הקטן" של אנטואן דה סנט אקזופרי. גם שם יש ילד פילוסוף, ששואל שאלות שהמבוגרים כבר אינם נותנים דעתם עליהן. אבל ההדהוד של השאלות ב"הנסיך הקטן" נוצר בגלל הסיפור, בגלל ההקשרים הרגשיים שלהן, ואילו ב"הפילוסוף הקטן" לא נרקם סיפור שהשאלות מהדהדות בו, אלא השאלות עומדות בפני עצמן.

unnamed (18)

אחת השאלות של יונתן, שגם אני שאלתי בילדותי, היא "אולי אנחנו חיים בתוך סיפור? אולי מספרים אותנו?" ואת יונתן, הפילוסוף הקטן, אמנם מספרים באופן קולח ויפה, שאפשר לחלץ מתוכו גם קצת סיפור-עלילה או לפחות דמויות שיש ביניהן יחסים – יונתן, אמא שלו, החתול אוסקר. אבל אני הרגשתי בחסרונו של סיפור-עלילה של ממש, כזה שיכיל את השאלות – אולי לא את כל השאלות, אולי רק מקצתן – וישיב עליהן, לא במובן הסמכותי של נתינת פתרון לבעיה, אלא במובן של עיבוד נרטיבי שמאפשר לקורא לעכל את השאלה.

ייתכן שהכמיהה לסיפור נובעת מטעמי האישי. גם כמות שהוא, כמעין ספר עיון לילדים, "הפילוסוף הקטן" הוא ספר ראוי בהחלט, ויש בו שאלות יפות, כתיבה ואיורים מצוינים; אולי יותר משנועד לקריאה רציפה באוזני ילד, הוא ספר שיש להניח על המדף ולשלוף בהישאל השאלה המתאימה, ולהמתיק: "את יודעת? אתה יודע? פעם היה ילד שקראו לו יונתן, והוא שאל שאלה דומה…"

"הפילוסוף הקטן" מאת חנה הרציג, איורים: יאנה בוקלר. הוצאת "עולם חדש"

לי עברון – משוררת, מתרגמת ועורכת.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. מאת ינשופופר:

    מאמר נהדר, והאיורים באמת נפלאים (מעניין, אף פעם לא תהיתי של מי הסיפור, ברוב חוצפתי היה לי ברור איכשהו שהוא שלי… כמו אחד משני הפתקים שמומלץ ללכת איתם בכיס: 'בשבילי נברא העולם'… ועם זאת עשיתי לא מעט שימוש גם בפתק השני… :) )

  2. מאת לי:

    ינשופופר, תודה על התגובה הנהדרת! מתחשק לי להגניב לך לכיס פתק שלישי…

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.