9 ספרות

פמניזם חרוך בקצוות / יותם שווימר

ביקורת על הספר "הנסיכה שלבשה שקית נייר" מאת רוברט מאנץ'

אפריל 27, 2012  

המימרה המפורסמת 'הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות' יכולה היתה להתאים לתיאור מצבה של אליזבת, הילדה-נסיכה, גיבורת הסיפור המאויר "הנסיכה שלבשה שקית נייר" שכתב רוברט מאנץ'. ואולי בעצם זהו אינו גיהינום אלא גן-עדן, משום שאליזבת, היוצאת להציל את ארוסה, הנסיך רולנד מהדרקון, מגלה בסוף כי אביר חלומותיה הוא לא יותר מאשר טיפוס שטחי וכפוי טובה, והשניים אינם מתחתנים.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

9 תגובות:

  1. דינה הגיב:

    נהניתי לקרוא את הרשימה המעניינת, וגם השתכנעתי. באמת יש בספר פגמים, שלא לכולם שמתי לב בזמן הקריאה. פשוט נכבשתי בקסמם של הסיפור ושל האיורים, ויחד עם זה זכרתי שהוא נכתב לפני יותר משלושים שנה וזה בהחלט מורגש.
    אני רוצה להתיחס לעניין שקית הנייר, שמחליפה את בגדי המלכות של הנסיכה. אמנם, יש אבסורד בעובדה, שדווקא הנייר שרד, כפי שכתבת, אבל אני חושבת שיש כאן פשוט הקצנה לצורך חשיפת השטחיות של הנסיך וכוחה של אליזבת. לכוח זה אין כל קשר לסממנים החיצוניים של המלוכה. אילו היה הסופר מותיר לה את בגדיה המפוארים, ולו אף חרוכים במקצת, הייתה התנהגותו של רולנד פחות בולטת. אנחנו מצפים ממנו, אולי במידה לא מעטה של נאיביות, להתעלות מעל צורתה הנוכחית של אליזבת.

  2. מאירה פירון הגיב:

    יותם,
    אני רוצה לחלוק עליך בקשר למסקנה לגבי היפוך התפקידים (ואחרית הדבר של הסופר): לדעתי, אין מעשה פמיניסטי נכון יותר מאשר לקחת דמות שנכתבה לגמרי עבור גבר ולהפוך אותה, כפי שהיא, לאישה. אילו מאנץ' היה כותב את דמות הנסיכה מתוך מחשבה על אישה, יתכן שהיתה יוצאת תחת ידיו דמות נשית סטריאוטיפית. מאחר שהוא חשב על נסיך, "כתב" נסיך, ובסוף פשוט שינה את הנסיך לנסיכה – יש כאן פמיניסטיות במיטבה וגם עבודת כתיבה טובה. והשיתוף של הקוראים בתהליך הזה – כתבתי גבר ובמחשבה שניה, קראתי לו אליזבת' והחלטתי שהוא נסיכה – הוא חשיפה של הלך מחשבה פמיניסטי. נסיך – נסיכה – אף אחד לא שומר על התפקיד המסורתי שיועד לו. ולגבי הבגדים: הנסיך, שבמקור נכתב כנסיכה, מקפיד על לבושו ועל מראהו גם לאור האסון שקרה לו – תכונה שנהוגו לייחס לנשים – כי במקור הוא באמת היה אישה. ודווקא לנסיכה, בצו השעה, לא אכפת מהמראה החיצוני, כי העולם האמיתי קורא לה. ושקית הנייר? זה לא עירום. היא היתה יכולה ללכת עירומה, אבל אז אולי היתה נחשדת (אולי אפילו בצדק) בניסיון למשוך באמצעות מיניות נשית חיצונית ולנצח באמצעותה. במקום זה היא לובשת שקית, סמל מובהק להיותה חסרת בית (הומלסית) וחסרת כל, ומפגינה עוצמה שמפריכה את הרעיון שהיא חסרת כל. ברור לנו שהיא תחזיר לעצמה את הבית שלה והיא תעשה את זה בעצמה. היא לא צריכה שאהובה יבנה לה בית. היא צריכה שהוא יאהב אותה כמו שהיא ואם הוא לא יכול – לא צריך. חייה לא תלויים בו. לאור העובדה שמדובר בפיקצ'רבוק שמילותיו ספורות, אפשר לומר עליה שהיא שטוחה או שטחית?
    מאירה

  3. עדה הגיב:

    יותם יקר, נהניתי מאוד מרשימתך ובעיקר מאותה קלילות שבה חשפת את הנסיבות ל"מגוייסות הפמיניסטית" הכל כך "לכאורית" של הספר .
    אני חושבת שבספר זה מתקיימת אולי אותה התמודדות לא -בשלה שמופיעה לעיתים כאשר הסופר ניגש להשיל דעות קדומות בעזרת מנגנון ספרותי שבעבר היה דווקא מהמופקדים על הפצתן . "הנסיכה העדינה שעל העדשה" יוצאת בספר כמעין אביר כל יכול אבל התוצאה הסופית עלתלבושת שקית הנייר בעצם מגחיכה את הנסיכה . מאירה פירון כתבה כאן ש"ברור שהיא(כלומר הנסיכה- ע"ח) תחזיר לעצמה את הבית שלה והיא תעשה את זה בעצמה ".
    לכשעצמי- אני מאוד מפקפקת בכך . מעטים יחסית המקרים שבהם השחבור המשני שגרם לאנשים להפוך לחסרי בית הסתיים בכך שהם הצליחו להרים את עצמם מאשפתות – גם אם ישנו פסוק כה אופטימי שקובע כי "מאשפתות ירים אביון". אשתדל להשיג את הספר באחד מהימים הקרובים אבל נראה לי שרצוי לנהל את מאבקיהן של הבנות תוך תשומת לב לייחודיותם ולא לקחת נוסחה פשטנית שלפיה נעדיף כעת לבנות סיפורים על אלאדינה או סינדבדית בשמו של שיוויון הזכויות בין בני המגדרים השונים.

  4. מורנה הגיב:

    הסיבה שהשניים לא מתחתנים היא כל כך פשוטה, הם לא רוצים בכך, הנסיכה מקסימה כמו כל נסיכה בכל סיפור.

  5. לילה הגיב:

    לדעתי במהלך של הפיכת דמות שנכתבה כגברית לדמות נשית ולהיפך אין בהכרח מימד פמיניסטי. בעיני פמיניזם הוא עוד צורה של נסיון לשחרור בני אדם, בסיפור הזה נתקלה הנסיכ/ה באדם מנוכר ושטחי (ולכן גם משעשע, בדרכו) ולכן השחרור המרכזי כאן הוא ממערכת יחסים סכמטית ומיותרת, הידד, סוף טוב הכל טוב. בכל מקרה, נשמע לי שלולא המהפך בין גברים לנשים בסיפור לא היינו שומעים עליו כלל, הלא כן? יש עוד סיפור כזה שקוראים לו הנסיכה חוכמולוגה שמציג (ספויילר) נסיכה שפשוט רוצה להיות לבד ומצליחה לבסוף להכניע את כל מחזריה. אולי זה מענין יותר מבחינת שחרור המינים ובני האדם, האפשרות שלחת לבדללא זוגיות היא הסוף הטוב של חלק מהאנשים?

  6. לילה הגיב:

    הוי, ברחו לי אותיות. התכוונתי לכתוב את המילים ״לחיות לבד ללא זוגיות״ שם בסוף

  7. […] אפשר להתחיל זה כמובן ספרים. האהוב עלי ביותר הוא "הנסיכה שלבשה שקית נייר". זה סיפור על ילדה-נסיכה שמחכה שהנסיך שלה יציל את […]

  8. אביעד הגיב:

    קראתי את הביקורת והתאכזבתי, אבל אולי זה היה בלתי נמנע. לפני שכותבים ביקורת על הספר הזה, צריך לקרוא עוד כמה מהספרים של מאנש, שכולם מוצלחים מאוד (לצערי, לא תורגמו לעברית מעולם), ולהבין את הספר הזה בתוך ההקשר שלו. *כל* הספרים שלו לילדים כתובים בטון הזה, הכאילו-ענייני, עם הלשון בלחי ועם חיוך ממזרי (באנגלית ישנה המילה המופלאה wry, שאין לה תרגום טוב לעברית). הביקורת הזו מתעלמת לחלוטין מהעובדה שהספר הזה הוא קודם כל ספר קומי, עם מנה גדושה של נונסנס, והאג'נדה הפמיניסטית שלו, אם בכלל היתה לסופר כוונה כזו, היא לכל היותר "על הדרך". אולי חלק מהבעיה נעוצה בתרגום העברי, שלא מצליח להעביר את הטון ההומוריסטי (במקור האנגלי הנסיכה אומרת לבן-זוגה: you are a bum). בכל אופן, ניתוח פסיכולוגיסטי וסוציולוגי של הספר הזה מחמיץ לגמרי את המטרה.

  9. […] הפועלים בתוך מסורת סיפורי המעשיות. לדוגמה, הסיפור "הנסיכה שלבשה שקית נייר" מאת רוברט מאנץ', מספר על נסיכה במצוקה שמצילה את עצמה […]

כתיבת תגובה