4 ראיונות

פרופיל אמן – אבי עופר

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתו של המאייר, סגנונו ובחירותיו האמנותית

מאי 21, 2015  

"הפנקס" גא להציג פרופיל אמן של המאייר אבי עופר. עופר הוא מאייר ספרי ילדים ואנימטור. בין הספרים שאייר "העכביש מרסל" מאת בר בן-יוסף (הוצאת "כתר"), "קונצרט בחולות" ו"מלכה בירושלים" מאת תמי שם טוב ורחלה זנדבנק (הוצאת "כתר") ו"ספר המיטה" מאת סילביה פלאת (הוצאת "טל מאי"). בימים אלו רואה אור הספר "מכתב לביאליק" שכתבה רינת פרימו (הוצאת "ידיעות ספרים") עם איורים שלו. אבי עופר הוא המאייר השלושים וארבעה בפרויקט "פרופיל אמן", שבו אנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המאיירים המוכשרים של ספרי הילדים בארץ.

עטיפת הספר החדש (יח"צ)

עטיפת הספר החדש (יח"צ)

אלו ספרים מאוירים אתה זוכר כילד?

אני זוכר במיוחד את "תעלולי אמיל" של אסטריד לינדגרן (לא של אריך קסטנר), שגם זכה לפני כמה שנים לתרגומים מורחבים חדשים נהדרים. מאוד אהבתי את האיורים, את הפנים מלאי ההבעה, ואת התנופה והתנועה; את המבטים מלאי הזדון והתמימות של אמיל ואת הבעות הפנים הנפחדות והעייפות של בני המשפחה, קורבנות התעלולים. גם אהבתי מאוד להתבונן ארוכות באיורים – שוב, מלאי התנופה וההבעות הנפלאות של הדמויות -ב"מקס ומוריץ". זה היה משחרר מאוד לראות את שני הילדים ומעשייהם, ומצחיק נורא לראות את האימה על פני הקורבנות המבוגרים. לא הכרתי עד לאחרונה את הסוף המקורי הידוע לשמצה.

unnamed (1)

אני זוכר את "פחדרון בארון" ולא את "ארץ יצורי הפרא". אני מניח היום ש"פחדרון" הושפע ממנו רבות. טיפה מאוחר יותר מאוד אהבתי את "אסטריקס" והיה לי חשוב ללמוד אנגלית כי ראיתי בחנות ברחוב אלנבי את כל הסדרה על גבי מדף. בעברית היו רק שניים שלושה תרגומים.

8888

וגם אהבתי את "טוסה-טוסה מטאטוסה", "לובנגולו מלך זולו", "דודי שמחה", "ניסים ונפלאות", "הברון מינכהאוזן", ועוד.

unnamed (3)

אלו אמנים השפיעו ומשפיעים עליך?

ההשפעה הכי משמעותית על הבסיס לקו שלי ולכל השינויים והניסיונות שעשיתי, הוא דודו גבע. עם הישירות, והתנופה והמינימליזם וההעזה והחופש, והכביכול "חפ-לפ" ישראלי של לצייר לא-יפה את האנטומיה והסביבה והפרטים; זה היה מאוד משחרר ומן הסתם עדיין זה הבסיס לקו שלי.

image

unnamed (4)

 

אחר כך אהבתי מאוד המון דברים שראיתי למשל במגזין "MAD", ומאוחר מאוד גיליתי את כל תרבות הקומיקס והאיור העשירים כל-כך באירופה, במיוחד בפריז, וזה היה כיף לראות שאפשר ו"מותר" לאייר במגוון כזה. אבל בכל זאת נשארתי במסלול מאוד מסוים של הקו שלי, שהוא בעיקר מסתמך על כתב היד הטבעי, לאן שהיד מושכת, ולא לנסות להילחם ולשלוט כדי לסגנן איזושהי חוקיות ממקום מודע ומתוכנן מאוד.

unnamed (5)

 

בעשור האחרון אני הכי אוהב את Sempe, שבטח הייתי מודע לו פה ושם, אבל ממש הכרתי לעומק רק לפני קצת יותר מעשור. שוב, התנופה, התנועה, הקו הנושם, הצביעה שלא סותמת. וגם יש אצלו הרבה צניעות, זה לא מאייר שבא להראות כמה שרירים יש לו וכמה הוא יודע ויכול למלא פרטים ודיוק ואנטומיה ועומס, אלא משרת את הסיפור והרעיון בטבעיות.

unnamed (6)

unnamed (8)

 

כיצד השתנה הקו שלך במהלך השנים?

אני חושב שהקו שלי לא מאוד משתנה, אלא מתפתח ומשתנה כמו שכתב יד משתנה במשך השנים. אבל ברור שהרבה השפעות של דברים שאני רואה בזמן שאני עובד על משהו נותנות לי רעיונות לנסות צבע קצת אחר, אנטומיה קצת אחרת, אולי שילובי פוטושופ של צילומים פה ושם, אבל בדרך כלל נשאר באותו אזור.

unnamed (9)

unnamed (10)

 

unnamed (11)

 

אנא פרט על תהליך עבודתך, משלב קבלת הטקסט ועד התוצאה הסופית.

לא יצא לי לאייר הרבה ספרים, אני בעיקר עושה אנימציה. אני עובד די מהיר ואינטואיטיבי, הולך בדרך כלל עם הרעיונות שעולים לי בקריאה הראשונה ובתחילת התהליך. אני מחפש את הסיטואציות שיש בהן תנועה והתפתחות, ומחפש למלא את השלבים שלא נמצאים בטקסט, ככל שניתן. איכשהו יצא שבדרך כלל איירתי ספרי ילדים לטיפה יותר גדולים, שזה אומר איורים רבים קטנים המשולבים בספר בפורמט כמעט "רגיל", בוגר, ואני דווקא אוהב את המסורת הזו.

unnamed (12)

 

unnamed (13)

 

את הטקסט של "מכתב לביאליק" שכתבה רינת פרימו אהבתי מאוד. היה בו משהו ישיר ומלא חיים, ומייד עלו לי כל מיני סיטואציות. היה חשוב לי שבתהליך העיצוב נוודא שאין עמודים ללא איורים, אני חושב שזה יותר נכון עם ספר מסוג זה, כי עשיתי בעבר כאלה, ובדיעבד היה לי חבל שהיו הרבה עמודים אפילו ללא איורים.

B_103

B_121

 

B_149

 

B_159

כאן היה תהליך של חיפוש הרעיונות הנכונים, כי היה שילוב מוזר ומעניין בין דמות של מפלצת לסיפור פשוט ישראלי עירוני שנוגע למשהו כל כך קלאסי של השיר הידוע של ביאליק. אז היה צריך לשמור על האיזון ולמצוא את הסיטואציות הסוראליסטיות הנכונות, ולרינת ולמעצב עדי היו הרבה רעיונות שעזרו לי מאוד.

סקיצה

סקיצה

האיור הסופי

האיור הסופי

באילו טכניקות אתה עובד? האם אתה דבק בטכניקה אחת במיוחד?

אני מצייר ישירות למחשב, בפוטושופ ופלאש. לפעמים משתמש בצילומים או טקסטורות סרוקות. פעם נהגתי לצייר בעיפרון ולצבוע בפוטושופ.

image (1)

 

image (2)

unnamed (17)

כיצד אתה בוחר את הטקסטים אותם תאייר, מהם שיקוליך?

כאמור, לא איירתי עד כה הרבה ספרים. אני לא ממש בוחר טקסטים, רק כמה פעמים סירבתי לטקסטים מסיבות שונות, ובדרך כלל אני מקבל אותם קודם כול כי זו הצעת עבודה. היום אני מאוד עמוס בפרויקטים באנימציה, ובורר יותר מה לעשות ומה לא, אבל בתחום הספרים עדיין אני מקווה למצוא את הדרך לקבל יותר פרויקטים, בתקווה טובים, ואולי אפילו לעשות משהו משלי.

מהו יחסך לאיור ממוחשב, שהפך למרכזי מאוד ודחק הצידה במידה מסוימת את האיור הידני?

קודם כל, גם כשאני מצייר ישירות למחשב, זהו איור ידני. אני לא משתמש באיבר אחר, טפו טפו טפו. זהו איור ידני, זהו עוד כלי, כלי מדהים. כשהתחלתי להשתמש בוואקום, אחרי שכל החיים ציירתי כל כך הרבה ולמדתי אמנות, היה בכלי הזה משהו מאוד מלהיב ומשחרר.

image (3)

 

הכלים הפשוטים ביותר בפלאש וגם בפוטושופ נתנו לי את האומץ להיות פחות זהיר בתנופת היד, ב"דיוק" בפרטים. במיוחד באנימציה יש משהו מדהים בציור הפריימים תוך כדי שהם כבר חיים ונושמים על המסך, ולא לחכות לסריקות או לפיתוח פילם. לי התהליך הזה מתאים ואף חיוני. וגם באיור סטילס, הישירות הזו לדעתי רק עשתה לי טוב.

image (6)

unnamed (18)

unnamed (19)

האיור למחשב ממש לא דוחק את הטכניקות שמחוץ לו. אני רואה אינסוף חומרים "אורגניים" באיור בעולם, עד להתפקע, מגוון עצום.  והמחשב גם תרם להעשרת השילוב של חומרים שונים ומשונים בתוך הפריים, סוג של קולאז' מתקדם מפני שבפוטושופ ניתן לשלב סריקות וצילומים. יש חופש בשינוי יחסי הגדלים בין החומרים השונים, בעוד שאם הייתי עושה קולאז, אורגני בלבד, הייתי צריך לחפש חומרים בגדלים מסויימים שיוכלו להשתלב יחד על איזשהו מצע. יש היום שילובים מאוד מעניינים של טקסטורות וחומרים שונים בתוך איורים. על אף שגם בכלים הדיגיטאליים אני נמשך בסופו של דבר לפשטות ולאוויר, אין שום צורך להשתמש בכל הכפתורים רק מפני שהם זמינים, כפי שאמר לי חבר טוב ואיש חכם, צביקה אורן.

image (5)

מאוד מומלץ לקרוא את מה שדיוויד הוקני אומר, וכדאי לראות את העבודות שלו. הוא מצייר ציורים נפלאים באייפד, ולא מנסה להסתיר את הקו הדיגיטלי. הוא אומר שאם לפיקאסו היה אייפד הוא היה מאושר, ואני חושב שזה נכון, ההתלהבות והסקרנות הבלתי פוסקת ממה שמביאים אתם כלים נוספים והתשוקה ולא הפחד ממשהו לא ידוע וחדש, שאולי אפילו מערער את הקודם לו אבל לא מבטל אותו.

unnamed (22)

unnamed (23)

מה הדבר החשוב ביותר עבורך באיור ספרי ילדים? על מה אתה שם דגש במיוחד?

אני אוהב לנסות למצוא סיפורים פנימיים ואלמנטים שלא נמצאים בטקסט, אבל גם משתדל לא יותר מידי, לא להעמיס. אני נמשך לרגעים שיש בהם פעולה, תנועה.

image (7)

אני אוהב להתעסק בדמות, בהבעות שלה, במה שהדמות משדרת, ובדרך כלל אישית אני פחות נמשך להתעסק בסביבה הארכיטקטונית למשל, אבל מתמודד גם עם זה כשהכרחי לסיפור. אני משתדל להשאיר אוויר ומקום לדמיון למלא קצת בעצמו.

unnamed (20)

 

בנוסף להיותך מאייר אתה גם אנימטור. ספר קצת על עבודתך בתחום האנימציה, מה קדם למה? האם הסגנון האיורי שלך שונה כאשר אתה יוצר לסרטים?

אני למעשה עושה בעיקר אנימציה, כמעט ורק. זו בשבילי הפתעה מתמשכת, תהליך של קצת יותר מעשור. התחלתי בטבעיות לייצר במהירות קטעי אנימציה, ישירות באיור במחשב, והתפתחתי לסרטים אישיים, והיכולת המאוד מהירה שלי התחילה לשמש לקוחות. אני מניח שגם שוק האינטרנט המתפתח רצה בעיקר את הגימיק של האיור שזז, בין אם יש צורך או אין, כי אנימציה זה לא לזוז על המסך, אנימציה זה ערך של להפיח רוח חיים. דרישות השוק התפתחו כך שכיום מאוד מקובל לתת ביטוי וויזואלי אנימטיבי כמעט לכל הרצאה, שיעור, הסבר, הקלטת אודיו, וכמובן שקיים שוק אנימציה שגדל גם בפלטפורמות האחרות.

היום אני עובד קבוע עם TED.ED, ולקוחות שונים ומזדמנים שלעתים חוזרים: NPR, BLANK ON BLANCK, soulpancake ,acme studio, ועוד. רוב הפרויקטים דומים ברוחם ל-TED – קבלת אודיו ואז תהליך כתיבת והמחשת רעיונות. אני משתדל כמה שיותר לעשות אנימציית פריים ביי פריים קלאסית, אוהב שהקו חי כמה שיותר, ונשאר במיעוט פרטים וצבע.

הייתי בטוח שאאייר בעיקר, והאנימציה קרתה בטבעיות, והפתיע אותי שהיא זו שתפסה את המקום הראשון. האיור והציור קדמו מפני שציירתי כל חיי, ורק במפגש עם הכלי הממוחשב הכל כך ישיר התחלתי בטבעיות לעשות אנימציה. קודם לכן היה לי ברור שאם עליי לצייר על דף או על שקף את הפריימים, לתקן, לעבור בעט, לסרוק או לצלם, וכל התהליך הזה לפני שרואים סצנה זזה, אין סיכוי שאני אעשה אנימציה. ברגע שהתאפשר לתהליך להיות ישיר ומיידי ולחיות מולי תוך כדי שאני יוצר אותו, רק אז זה התאים לי. אנימציה בעיקרון לוקחת המון זמן, אבל אני די מהיר בסגנון שלי.

באנימציה אני יותר מעז עם הקו, פחות עדין, ובאנימציה בדרך כלל צריך לוותר על הרבה פרטים, בהתאם לגודל ההפקה. ה"הפקות" שלי צנועות מאוד, מופע של איש אחד, על אף שהתחלתי להיעזר באנשים. אבל כל אילו תירוצים להעז יותר ויותר לכיוון שאני מאמין בו – במינימליזם של קו.

מהו פרויקט החלומות שלך?

פרויקט החלומות הוא ספר קומיקס או רומן גראפי, או ספר מאויר כלשהו. כשהייתי קטן עשיתי המון חוברות קומיקס, ואני מחכה לאומץ להתחיל משהו כזה. לאחרונה עשיתי קומיקס קטן לראשונה זה המון שנים, לפנזין של חבורת אמנים.

image (8)

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. מאת חנה ע.:

    מרגש לקרוא על ההשפעות ומה שעומד מאחורי תהליך היצירה. אך כמובן, בעיקר, להינות מהאיורים והאנימציות- כולם נפלאים המוכיחים כישרון , דמיון , כושר המצאה,המון הומור, יכולת לספר סיפור שלם באמצעות הקו הציורי, ובעיקר- הרבה אהבת אדם.

  2. מאת תמר קגיאן:

    הראיון המילולי – ויזואלי אודות פרופיל -אמן של המאייר אבי עופר מעורר השראה ושלווה פנימית.
    מקסים ומדהים כיצד באמצעות איור ואנימציה מועברים מסרים ערכיים ושנונים, מלאי חן שמחה והומור.

  3. מאת יונה טפר:

    הריאיון עם אבי עופר מרגש ומקסים. סרטון האנימציה, מלא הרעיונות, המובעים בקלילות והומור מלהיב, אנושי ומלא חן.
    חוויתי רגע קסום. תודה אבי

  4. […] "לילי לא היתה מרוצה בכלל." הטון ה"לא חינוכי" הנודף ממשפט קצרצר זה, טומן בחובו הבטחה שהספר שלפנינו מיועד לילדים המבינים עניין (לא חינוכי לכאורה, כי כל הורה ו/או סופר/ת מתחילים יודעים שחשוב לאפשר לילדים להביע רגשות, והמלה הכתובה נותנת לגיטימציה גם לרגשות פחות נעימים וחיוביים). כך נפתח הספר הנפלא "מכתב לביאליק", שכתבה רינת פרימו ואייר בחן אבי עופר. […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.