איור

פרופיל אמן – איתמר טל

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתו של המאייר, סגנונו ובחירותיו האמנותית

יולי 11, 2016  

"הפנקס" גאה להציג פרופיל אמן של המאייר איתמר טל. טל הוא מאייר המוכר בזכות סגנונו כמאייר בפלסטלינה, וכיוצר הכבשה בבה, שהפכה לכוכבת סדרת ספרי ילדים. טל הוא המאייר הארבעים בפרויקט "פרופיל אמן", שבו אנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המאיירים המוכשרים של ספרי הילדים בארץ.

אלו ספרים מאוירים אתה זוכר כילד?

כילד אני זוכר את הספרים "בארץ לובנגולו מלך זולו", ספרו הראשון כמחבר  של נחום גוטמן. הספר עשיר בתיאורי חיות כתובים ומאויירים, מה שמאוד קירב אותי אל הספר.
לובנג
ספר נוסף הוא "יהושע הפרוע" מאת הד"ר הגרמני היינריך הופמן. אני זוכר כמה שהייתי מופתע מיהושע המרדן והלא ממושמע, והצחיק אותי שאינו אוהב סבון ומסרק.
unnamed (4)
את הספר "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג, עם ציוריו של שמואל כץ, גם אהבתי במיוחד. הסיפור הפתיע אותי מאוד ותמיד ביקשתי מחדש מאמא שתקרא לי אותו. כילד בקיבוץ, בכלל מאוד הפתיעה אותי צורת החיים בבניין; דבר שגיליתי שקיים רק בעקבות הספר.
unnamed (5)
הרשימה ארוכה מאוד: "הילד הזה הוא אני", סדרת ספרי ה"מרים", "מקס ומוריץ", "הדלעת המופלאה"…

אלו אמנים השפיעו ומשפיעים עליך?

יש אמנים שאני אוהב מאוד ומעריך ביותר – דני קרמן ויוסי אבולעפיה. ללא ספק, כל איור שיוצא מידיהם ניתן להגדירו כמופת. כשנכנסתי בעצמי לעולם ספרי הילדים היה לי חשוב להכירם באופן אישי ולראות מקרוב את כישרונם. למרות הצלחתם הם נשארו צנועים כל כך ופועלים מכל הלב והנשמה.
איור של יוסי אבולעפיה מתוך "את זה!"

איור של יוסי אבולעפיה מתוך "את זה!"

לא ניתן לומר שבסגנון שפיתחתי עם השנים יש דמיון לאחד מהם, אבל בהחלט למדתי לקחת מהם את הירידה לפרטי פרטים ולהכניס הומור ואלמנטים מצחיקים באיור.

נא פרט על תהליך עבודתך, משלב קבלת הטקסט ועד התוצאה הסופית, ובאילו טכניקות אתה עובד.

לפני תחילת הכנת כל ספר אני נפגש עם הסופר אפרים סידון, שאיתו אני עובד בבלעדיות, לארוחת צהריים במסעדה, או אצלו או אצלי (עדיף אצלו כי הוא מכין אוכל טעים). עכשיו, כשסדרת "בבה הכבשה" כבר ידועה, אנחנו מדברים על איזו כבשה תהיה הפעם גיבורת הספר הבא ומה ייחודה.
תוך זמן קצר אני מקבל מסידון את הטקסט ומתחיל ללוש את הפלסטלינה. אך לפני תחילת האיור, שהוא למעשה פיסול מפלסטלינה, אני חוקר בגוגל במשך כמה ימים איך נראים הדברים כדי להישאב לסיפור ולעלילה.
בבה כבשת המסעות מטוס מצמר
למשל, הספר "בבה כבשת המסעות", שזהו סיפור על כבשה שנשלחת על ידי העדר מישראל למסע בעולם לגלות אם יש עוד כבשים בעולם: היא טסה במטוס סרוג מארץ לארץ, כך שחקרתי היטב את המבנים אשר ביקרה בהם, למשל פסל החירות, מגדל אייפל, הביג-בן או הקולוסאום על מנת שאפסלם באופן נכון ומדויק. לאחר כל מחקר שאני עושה, אני מתיישב בחדר העבודה שלי ומאזין ברדיו לתכניות אקטואליה ותרבות (מוסיקה אני שומע רק באוטו).
 קולוסאום מפלסטלינה
כשאני מתחיל עבודה על ספר, מכיוון שהאיור הוא מפלסטלינה, שזו שיטה שלוקחת יותר זמן מאיור רגיל, אני מוצא את עצמי עד השעות הקטנות של הלילה מפסל דברים חמודים ומשעשעים, לעתים מאוד מורכבים. אם אני לא מרוצה מתוצאה מסוימת, אני בכלל לא מתבאס, אני פשוט מפרק הכול ומתחיל מחדש.
פסל החירות מפלסטלינה
באופן קבוע עם סיום העבודה של איור כל ספר, מגיעה צלמת הבית, סוזי לוינסון, שמצליחה לצלם את הפלסטלינה בתאורה וזוויות נכונות ביותר, כך שהיא שותפה ביצירת הספר. בשנים האחרונות אני עובד עם המעצבת הגרפית אפרת בן עזרא-רוזן, היא מוכשרת ביותר ומעולה בלהבין אותי ומכינה למעשה את הספר לדפוס. חשוב לי בבקשה לציין שלושה מעצבים נוספים שגם אתם עבדתי בספרים, והודות להם הסדרה כה מוצלחת: מקס ליטבק, זהר חלפין וגל ינובסקי.
בבה כבשת המסעות - אנגליה
בנוגע לטכניקה והסגנון – מאוד חשוב לי שמה שאני עושה יהיה שונה, מפתיע ועשיר. השפה התפתחה בספרים הראשונים והיום למעשה הספרים כבר מזוהים איתי. לרוב הספרים אנחנו יוצרים DVD עם הנפשה שמצורף לספר, כך מונגש הספר לילדים שקצת מתקשים בקריאה. על מנת שהסדרה תהיה עשירה, בכל פעם קורא את הסיפור אמן אחר – דורי בן זאב, יהורם גאון ופרופסור עמוס רולידר.
לפני שנה יצא ספר בטכניקה חדשה (לדמות חדשה), "שיפקה, המכשפה הטובה". הפעם פיסלתי מפלסטלינה לא כמו תמיד, בשיטה "הרגילה". בניגוד לבניית סט/תפאורה, הפעם ניסיתי משהו חדש: עבדתי עם מערוך ולמעשה יצרתי שכבה על שכבת פלסטלינה דקה, וציירתי את הדמויות והאלמנטים עם סכין יפנית. זו טכניקה שלא נתקלתי בה עד כה, ואמשיך להוציא ספרים (שאינם של בבה הכבשה) בשיטה הזו.
מתוך: "שיפקה, המכשפה הטובה"

מתוך: "שיפקה, המכשפה הטובה"

כיום העבודה על הספר אינה נגמרת עם סיום האיור והפקת הספר. כששמתי לב שאני יוצר הרבה ספרים, החלטתי שנכון להקים הוצאת ספרים משלי בשם "בבה הוצאה לאור", כך שאני עובד מול עורכת, מנקדת, בית הדפוס וההפצה לרשתות.

ראשיתה של "בבה הכבשה" בבובות שיצרת, ורק לאחר מכן הפכת אותה לגיבורה של ספרי ילדים. זהו מהלך יוצא דופן בספרות הילדים המקומית. מדוע בחרת לעשות זאת? באיזה אופן מרחיב או משפיע ספר הילדים על המותג של "בבה"?

ראשיתה של "בבה הכבשה" בדוכן כבשים שפתחתי בנחלת בנימין. אז בכלל לא חשבתי ולא העליתי בדעתי לאייר ספרים. הדוכן בנחלה הציג המון כבשים שונות העשויות מספוג ומפימו בעבודת יד. מהר מאוד אפיינתי בדוכן כל כבשה ונתתי לה משמעות. למשל, כבשה שחורה עם לב זהב, כבשה עם עגיל שיעבור לה עם הגיל, כבשה בצבע ירוק – שהיא ירוקה לסביבה, כבשה בצבעי כחול לבן – ישראלית בנשמה, כבשה בצבע סגול אשר הצגתי אותה כ"סגולה" להצלחה, סגולה למזל, וכו'. בחגים אפיינתי את הכבשים דרך סממני החג, ולמעשה הדוכן הפך לעדר צבעוני עם המון סיפורים.
דוכן הכבשים בנחלת בנימין

דוכן הכבשים בנחלת בנימין

בנוסף, בשל צבעוניות הדוכן, אנשים תמיד ביקשו להצטלם עם הכבשים. ואז בהארה פתאומית, חשבתי שאפשר להוציא ספר או סדרת ספרים, ובכל ספר תהיה כבשה אחרת ומיוחדת כגיבורת הספר. עניינתי הוצאת ספרים, וכך נוצר החיבור עם אפרים סידון. הספר הראשון בסדרה הוא על "בבה כבשת היומולדת", שהפך מיד לרב מכר. בעקבותיו התפרסמה כתבה בחדשות ערוץ 2 שלמעשה סללה את המשך הסדרה.
3d copy
פיסול וייצור הכבשים מנחלת בנימין הועבר למפעל, אך עם השנים ההתמקדות הועברה רק ליצירת ספרים נוספים, מה שהרבה יותר מדבר אלי.

עבודתך ייחודית בתחום האיור המקומי, ונדמה שרק רוני אורן הוא מאייר בפלסטלינה ידוע, בנוסף אליך. האם העובדה שאתה מאייר בפלסטלינה אכן מייחדת אותך משאר המאיירים? 

רוני אורן הוא החלוץ בארץ בפלסטלינה, בילדותי וגם היום, אני מאוד אוהב להתבונן בספריו. הסגנון שלנו מאוד שונה; הוא מרבה להשתמש באצבעות, ואני עובד בעיקר עם כלי עבודה.
מכיוון שרוב הספרים בארץ ובעולם אינם מאוירים בפלסטלינה, הדבר בהחלט מייחד אותי ואת סדרת הספרים.

כיצד אתה מעצב את דמותה של בבה בספרים, שכן מצד אחד היא מוצגת כבובה ומצד שני, עליה להיות דמות פעילה בסיפור?

בבה בספרים נראית בדיוק כמו אותה כבשה שפיסלתי והצגתי במדרחוב נחלת בנימין. בספרים היא משתלבת בתוך הפעילויות שבספר.
למשל, נוהגת במכונית או שוחה בבריכה. יש מקרים שאני מלביש אותה בהתאם לסיפור. למשל, לבושה בגדי ונעלי ספורט בספר "בבה הכבשה האלופה". בספרים ההומור בא לידי ביטוי בשל כתיבתו הייחודית של אפרים סידון, כך שהם מלאים בהרפתקאות ומשעשעים, ובבה הכבשה, בכל מצב שהיא נמצאת בו, נראית מצחיקה, קצת מגושמת ודי תמימה.
מתוך: "בבה הכבשה האלופה"

מתוך: "בבה הכבשה האלופה"

כיצד אתה מסביר את הצלחת "בבה הכבשה"? מה יש בדמות הזו שתפס חזק כל כך?

יש הסבר אחד שאני יכול להצביע עליו בנוגע להצלחת הסדרה – כתיבתו וכשרונו הרב של אפרים סידון. הפתיע אותי לגלות שילדים והורים מאוד התחברו לאיורים והם מצפים לספר הבא בסדרה. יש כאן עניין של מזל וגם בהחלט הרבה מאמץ והקפדה מרובה מצידי.
 בנוסף, אני חושב שכל כבשה באשר היא, יש בה משהו מאוד חביב שיוצר אהדה. בבה הכבשה, בצבעוניות ובחיוך שלה, כנראה תופסת במיוחד.
מהו פרויקט החלומות שלך?
עלי לשמור אותו בסוד בינתיים, זה משהו מאוד מיוחד ומפתיע שאני מתרכז בו השנה. אבל אני מבטיח לספר בקרוב.
כתיבת תגובה

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.