1 איור

פרופיל אמן – גיא מורד

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתו של המאייר, סגנונו ובחירותיו האמנותית

ינואר 26, 2016  

"הפנקס" גא להציג פרופיל אמן של המאייר גיא מורד. מורד הוא מאייר, קריקטוריסט ואמן קומיקס. הוא בעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות", ומאייר לעיתונות, למגזין "עיניים" ובפרויקטים של "קרן קרב". מורד כתב ואייר את הספר "שלוש פעימות", אייר לספרי נוער ואת הספרים: "הים של בנימינה" מאת שימי קדוש, "יואב ומלחמתו בחיידק גרונימוּס" מאת גידי נבו, ולאחרונה ראה אור ספרו של יהודה אטלס, "אני רוצה לדבר אתך" (הוצאת כתר), שאותו אייר. מורד הוא המאייר השלושים ושמונה בפרויקט "פרופיל אמן", שבו אנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המאיירים המוכשרים של ספרי הילדים בארץ.

 

אלו ספרים מאוירים אתה זוכר כילד?

כילד אני זוכר בעיקר את "סדרת המרים" של רוג'ר הרגריבס, שאופיינו בקו מתאר שחור ובצבעוניות חזקה. הדמויות והסיפורים הצחיקו אותי ומאוד שמחתי לקבל מדי פעם ספרון חדש שיכולתי להוסיף לאוסף המרים שהיה לי על המדף.

marim

כשקצת גדלתי התחלתי לאסוף את חוברות הקומיקס המתורגמות של "טרזן" ו"טֶקס", ובהמשך גם את "אסטריקס".

tarzan

19865

אלו אמנים השפיעו ומשפיעים עליך?

בתור ילד הושפעתי בעיקר מהקריקטורות של זאב ודוש, שהייתי גוזר ואוסף באדיקות.

קריקטורה של זאב

קריקטורה של זאב

 

קריקטורה של דוש

קריקטורה של דוש

הושפעתי גם מהקומיקסים והאיורים של מישל קישקה שהתפרסמו בעיתוני ילדים כמו "משהו" ו"כולנו"; מספרי "מגוחך" של דודו גבע, וממגזין  "MAD" הסאטירי שהייתי קונה ומתלהב מהציורים ומהקומיקסים בלי להבין את הבדיחות שהיו באנגלית.

מישל קישקה

מישל קישקה

דודו גבע

דודו גבע

 

מגזין MAD

מגזין MAD

עם השנים, ובזמן הלימודים ב"בצלאל", נחשפתי להרבה סגנונות ולמגוון מאיירים. בשלב מסוים גיליתי את התחום של קומיקס אלטרנטיבי לקהל מבוגר שמובילים אמני קומיקס אמריקאים כגון כריס וויר, אדריאן טומיין ודניאל קלאוס, שבעיקר מאופיין בסגנון ראליסטי ונקי.

כריס וויר

כריס וויר

 

אדריאן טומיין

אדריאן טומיין

 

דניאל קלאוס

דניאל קלאוס

כמו כן יש לי פינה חמה לקומיקס סטריפ המופלא "קלווין & הובס" של ביל ווטרסון.

"קלווין & הובס" של ביל ווטרסון

"קלווין & הובס" של ביל ווטרסון

נא פרט על תהליך עבודתך, משלב קבלת הטקסט ועד התוצאה הסופית. 

כקריקטוריסט פוליטי וכמאייר לעיתונות אני לא בין השמות הראשונים שאליהם פונות ההוצאות, וכך יוצא שאת ההצעה לאייר ספר אני מקבל בדרך כלל מהסופר עצמו. כך היה עם "יואב ומלחמתו בחיידק גרונימוס" שכתב גידי נבו בהוצאת "הקיבוץ המאוחד"' וכך גם היה עם "אני רוצה לדבר אתך" שכתב יהודה אטלס (הוצאת "כתר"). יהודה פנה אליי במייל שבו כתב שהוא מאוד אוהב את האיורים שלי ב"ידיעות אחרונות" וחושב שהם יתאימו לסגנון של הספר החדש שלו. על אף שהייתי עמוס לא יכולתי לסרב להצעה שהגיעה מסופר שעל ספריו גדלתי, ובמיוחד על "הילד הזה הוא אני".

הספר מספר על ילד (שאת שמו איננו יודעים) שסובל מבריונות והצקות מאחד מחבריו לכיתה. הספר מציע דרך של מאבק לא אלים נגד אלימות. בניגוד לספר הקודם שאיירתי ("גרונימוס"), שגלש לסיטואציות דמיוניות והיה רווי דימויים, ושבו יכולתי להתפרע כמעט ללא גבול, ב"אני רוצה לדבר אתך" הטקסט והעלילה ראליסטיים לחלוטין ורובו מתרחש בין כותלי בית הספר ובבית הגיבור.

עטיפת הספר

עטיפת הספר

גם לי וגם ליהודה היה ברור שהאיורים צריכים להיות ריאליסטיים ושהם ישענו בעיקר על האינטראקציה בין הדמויות והבעות הפנים שלהם, לכן היה לי חשוב מאוד לתת לשתי הדמויות הראשיות בסיפור מאפיינים ברורים, שעל פניו אולי נראים מעט סטריאוטיפים. גיבור הסיפור הוא ילד די נמוך עם משקפיים וקצת "חנון", ושגיא "הבריון" גבוה, ספורטיבי, ג'ינג'י וטיפה מלא. עם זאת, ליהודה היה חשוב שלא אצייר אותו מרושע ושהוא יראה אנושי ואולי מעט פגיע.

סקיצה לדמויות

סקיצה לדמויות

את העבודה על ספר אני בדרך כלל מתחיל בבניית סטוריבורד שאחר כך מהווה בסיס לאיורים. בשלב הסטוריבורד אני מתכנן את הסצינות בצורה מדויקת: קומפוזיציה, זוויות, יחסי גודל ופרספקטיבה. ואז העבודה על האיורים יותר זורמת.

storyboard

כיוון שיש בספר הזה יותר איורים מאשר בספר ילדים סטנדרטי וחלק מהאיורים חופפים אחד לשני בזמן ההתרחשות, היה לי חשוב לייצר עניין בכל איור. לדוגמא, הסצינה שבה הגיבור מנסה ליצור אינטראקציה עם שגיא "הבריון" מתפרשת על גבי 4 כפולות שבהן קורה פחות או יותר אותו הדבר: הגיבור פונה אל שגיא ושגיא מתעלם ממנו בכל פעם מחדש. לכן, בכל איור בניתי קומפוזיציה שונה בתכלית מקודמתה כך שפעם אנו רואים אותם מהצד פעם אחרת שגיא בקלוזאפ והגיבור מאחור וכו'.

page12

page13

page14

מהן חוויותייך במפגש עם טקסטים לילדים? באיזה אופן זה שונה מעבודות איור אחרות?

אני מאייר טקסטים לילדים מראשית דרכי המקצועית, במיוחד בעיתון "עיניים", וקבצי קומיקס לילדים של "קרן קרב".

מתוך "עיניים"

מתוך "עיניים"

 

קומיקס ל"קרן קרב"

קומיקס ל"קרן קרב"

בהמשך איירתי ספר שירים בשם "הים של בנימינה" מאת שימי קדוש בהוצאת גלורי. אני מאייר באופן קבוע ספרים לבני נוער ביניהם סדרת הכדורסל "העשירייה הפותחת" מאת אמיר דורון ו"המערכת" מאת עודד שלום.

מתוך "המערכת"

מתוך "המערכת"

איור ספרים לבני נוער שונה לגמרי מאיור לילדים כי המבנה של הספרים לבני נוער הוא איורים קטנים יותר ובשחור לבן לרוב. הדגש הוא יותר על העלילה, ויש פחות מקום לעצמאות ולדמיון באיורים, אבל הם בכל זאת צריכים להיות מסקרנים. אני בדרך כלל מחפש צד אטרקטיבי בעלילה ומוצא דרך תמציתית להציג אותו בזוויות דרמטיות.

basket2

לעומת זאת, איורים לעיתון "עיניים", ובכלל זה איור לכתבות, חידות או סיפורים קצרים דומים מאד לאיור ספרי ילדים כי הם פונים לאותו גיל. אם כי גודל האיורים בספרי ילדים שונה, והאיורים בעיתון קטנים ומתומצתים יותר. ושני הז'אנרים האלה שונים לחלוטין מאיור למבוגרים.

tikva

 

כשאני מקבל טקסט לילדים אני בעיקר שואל את עצמי אם יהיה לי מעניין לאייר אותו: באיזה מרחב העלילה מתרחשת ואיך יראה מרחב זה מבחינה ויזואלית? כמה מקום לפרשנות יש לי? האם הספר מרגש או מצחיק אותי? איור ספר לילדים כרוך בהשקעה עצומה של זמן ורגש ואם הוא לא מדבר אליי אין טעם לצאת למסע הזה.

האם אתה חושב על קהל היעד של הילדים בעת עבודה על טקסט ספרותי לילדים? ואם כן – באיזה אופן זה משפיע על עבודתך?

בשלב זה בחיי אני מרגיש בטוח ובשל יותר להיכנס לתחום הזה בעיקר בגלל שיש לי ילדים ואני מכיר את העולם שלהם, ובגלל שיש לי שגרת עבודה קבועה בעיתונות, ואני מחפש תחומי ביטוי שונים. כשאני מאייר ספרי ילדים אני חושב על הילדים שלי, אני מדמיין אותם בסיטואציה ואני חושב מה יענין אותם בעלילה. למשל אני מאייר תיק של קבוצת כדורגל מסוימות, מותגים שהם אוהבים, השפה הייחודית להם. בתמונות של ההפסקה ב"אני רוצה לדבר אתך" ציירתי ילד שנגעל מהסנדוויץ’ שלו כי ילדים לא תמיד אוהבים מה שההורים שולחים להם בקופסת האוכל. ציירתי גם ילד אחד שמתעצבן שלא מוסרים לו בכדורגל או ילדים שיושבים לבד בהפסקה.

סקיצה

סקיצה מתוך "אני רוצה לדבר אתך"

 

kfula2

סקיצה מתקדמת

 

איור סופי

איור סופי

איוריך לעיתונות, במיוחד במדור הקבוע שלך ב"ידיעות אחרונות", מגיבים רוב הפעמים לעניינים אקטואליים. כיצד אתה תופס את האופן שבו האיור יכול לבטא סיטואציות אקטואליות והלכי רוח? מה אתה מנסה להעביר באיורים שלך במדור?

בעמודי דעות ב"ידיעות אחרונות" שבהן אני מפרסם קריקטורות, אני מתייחס לעניינים אקטואליים. אני שומע כל יום את החדשות ואני מחפש זווית ויזואלית ומחדשת להציג את העניינים. אני לא מאייר את ההתרחשויות אלא מנסה להביע את נקודת המבט שלי עליהן, לפעמים באופן ביקורתי.

1 (1)

לפעמים אני מכניס את הסיטואציה לתוך סיפור ילדים מוכר או סדרת טלוויזיה פופולרית, וכך נותן לה פרשנות חדשה.

dira

kosem

ברוב המקרים האיור הומוריסטי אבל לפעמים נדרשת קריקטורה רצינית ומרגשת, למשל לאחר שספי ריבלין נפטר ציירתי את חביתוש, דודלי ורגע והציפור מול הקבר שלו. הם צויירו בשחור לבן כמו שהיו בתכנית הטלוויזיה בעולם שהפך מזמן לצבעוני.

sefirivlin

באילו טכניקות אתה עובד, האם הן השתנו במשך השנים?

בזמן הלימודים ב"בצלאל" עבדתי בטכניקות ידניות: בצבעי מים, אקריליק ועיפרון. בשנה האחרונה ללימודים נחשפתי לטכניקות של איור במחשב ותוך זמן קצר זנחתי את השיטות הישנות, בגלל שעבדתי בעיתונות והמחשב אִפשר לי לעבוד במהירות (עם דדליין מיידי) תוך הכנסת שינויים רבים.

עם זאת, את האיורים ל"עיניים" המשכתי לאייר מדי פעם בצבעי עיפרון ובצבעי מים והייתי שולח להם את האיור המקורי על גבי דף בדואר. במשך שנות עבודתי בעיתון "העיר" פרסמתי שערים רבים ל"עכבר העיר", כולם בטכניקה ממוחשבת פרט לשער הראשון שאותו איירתי בצבעי מים.

כיוצר קומיקס – האם חסר לך קומיקס מקורי לילדים בישראל? מה לדעתך נחוץ בתחום הזה בארץ?

בהשוואה לתקופת הילדות שלי אני חושב שיש מגוון רחב של קומיקס מקורי ומתורגם לילדים בישראל: יש עיתוני קומיקס וספרי קומיקס לילדים והתחום עוד מתפתח.

מהו פרויקט החלומות שלך?

החלום שלי הוא ליצור רומן גרפי שמשלב בין ילדוּת לבין נושאים אפלים. אני עסוק מאוד באיור לפרנסה ולא מוצא את הזמן ואת השקט לפתח את הרומן אבל אני חושב עליו הרבה ומדיין איך הוא יתפתח.

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. מאת לי מרגלית:

    אני לא מאמין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    אני המגיב הראשון פה, בפרופיל האמן של גיא מורד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    הקריקטורות עם ספרי הילדים יפות. יפות… אבל גזעניות.
    הקריקטורה "תורת האבולוציה" נכונה רק בחלקים של כיתות א'-ג'.
    האיורים של "הים של בנימינה" מאת שימי קדוש (הוצאת גלורי) מדהימים. למה לא שמתם אותם?
    ו-האיורים ל"אני רוצה לדבר איתך!" מרגשים… :) :(

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.