17 איור

פרופיל אמנית – מיכל בוננו

ראיון מילולי וויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, השפעותיה וטכניקות עבודתה

נובמבר 10, 2010  

הפנקס גאה להציג פרופיל אמנית של המאיירת מיכל בוננו. בוננו היא מאיירת עיתונות (הארץ) וספרים לילדים ('רגע' 'העולם הוא של כולם', 'האישה שאהבה חביתות', 'אילן והדבר שנעלם' ועוד).

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

17 תגובות:

  1. איציק רנרט הגיב:

    להגיד על מיכל בוננו שאין לה דמיון זו השמצה פרועה- אפילו אם היא בעצמה אומרת זאת.ובנוסף- מעטים המאיירים שרושמים כל כך נפלא כמו מיכל.

  2. תמר הגיב:

    ריאיון מקסים במיוחד. ומסכימה עם התגובה שמעלי בנוגע לדמיון של מיכל בוננו.

  3. נטלי פודלוב הגיב:

    איורים מול צילומים – מקסימים, שילוב מאוד יפה בין קו לכתם .
    ודמיון עובד נהדר.

  4. נעה סמלסון הגיב:

    אפשר להוסיף לפרופילים המקסימים והמרתקים האלה קצת רכילות? (בת כמה, נשואה?, ילדים? מגורים?סטודיו? תמונה?). אולי ל"הפנקס" יש עוד מעריצים שטחיים וריקניים כמוני? בידידות, נ.

  5. צחי פרבר הגיב:

    אכן פרופיל מקסים, של אמנית מאוד מיוחדת – אהבתי מאוד לקרוא.

  6. נוגות הגיב:

    מאד נהניתי לקרוא … בעיקר תיאור תהליך העבודה שהצחיק אותי ממש.

  7. עינה הגיב:

    הי מיכל

    כמה את כותבת יפה!!!
    צריכה לחזור לכתוב טור בעיתון!
    ונהניתי להכיר אותך מחדש דרך דברים שאף פעם לא ידעתי עלייך
    ודרך איורים נהדרים, בחלקם הומור ובחלקם שקט.

  8. מיכל הגיב:

    תודה על התגובות. מאוד נחמדים הויכוחים על הדמיון שלי. אפשר להסתכל באיורים שמצורפים כאן, אף אחד לא בא מרוח הקודש, לכולם יש סימוכין בהסטוריה של הצילום. אני לא מסוגלת להמציא דברים, אבל אני יכולה לאלתר מתוך התבוננות, כמו נגני ג'ז שעושים אימפרוביזציות.
    לנועה סמלסון – (בת 44, שני בנים, מתגוררת בירושלים, סטודיו עם נוף בהרי ירושלים שלא יוצא לי להגיע אליו).
    לעינה – תודה, אני באמת נהנית לכתוב.

  9. ראיון מאויר מקסים, מבלי להיות מתחנחן.
    לאור הכתוב כדאי אולי להגדיר מחדש מה זה דמיון?
    אין הוכחות לכך שאין למאיירת דמיון. הטענה לא הוכחה.
    השימוש ברפרנס, לא מוכיח כלום. כולנו משתמשים. מה זה משנה איך קוראים למודל שאנחנו שמים לעצמינו מול העיניים? אם הוא חיי (דוגמן) או מצולם?
    כשאני יושבת לצייר התמונה כבר מוטבעת, פחות או יותר בראש. אבל כדי להגיע לזה הייתי צריכה להכניס מידע מכל מיני מקורות. אולי אפשר לקרא דמיון לסך כל האינפורמציות המעובדות?
    תודה,
    לוסי

  10. רוני הגיב:

    סליחה על הבורות, אבל אולי תצמידו את שם המאייר\צייר ליצירתו במחסן האמנות ובמחסן האיור? ברור שרנרט ונטלי פודלוב יודעים מי הוא מי, אבל גם אנו הבורים החובבים רוצים להבין.
    וזה מרתק, ברור. כרגיל אצל המאיירת הנפלאה הזאת. כל מפגש חוזר עם האיורים האלה מרגיש כמו בית.

  11. מיכל הגיב:

    הם מסודרים לפי הסדר שהם מוצגים בטקסט, מימין לשמאל, גם האמנים וגם המאיירים.

  12. אפרת חסון הגיב:

    נהניתי לקרוא את הראיון המרתק עם המאיירת המוכשרררררררת 🙂

  13. סליחה על התגובה המאוחרת. לעניין הדמיון, האיור הטוב ביותר משתמש ברפרנס מהמציאות . ולעשות איזשהו מחקר זו חלק מהעבודה של כל מאייר כמו גם של במאי טוב . כך העבודה מקבלת עומק. אחר כך כל זה מקבל את האינטרפרטציה המודעת והלא מודעת של האמן – שם היצירתיות וה"דימיון", בזה את גדולה.

  14. רציתי להגיד, בתור מי שבקעה איתך מאותה ביצה, כמה נפלאה, גאונה ומוכשרת את. תמיד היית, אבל כשאני מסתכלת על הדברים
    האחרונים האלה, שכמו תמיד נוגעים בי, מרגשים אותי, גורמים לי לקפוץ פנימה לתוך הדף שלך, אני רואה כמה התעצמת והתפתחת.
    נו, כרגיל, אני בעיקר מקנאה.
    ואגב, עצם העיסוק בשאלת הרפרנס מדהימה אותי. מעולם לא נתקלתי במאיירים ברמה הזאת, שעובדים בלי רפרנס. הרפרנס עוזר לנו המאיירים לבנות עולם אמין בתוכו יכול הדמיון להשתולל. עצם המחשבה שרפרנס מבטל את התהליך היצירתי היא הזויה לגמרי.

  15. ניבי הגיב:

    באמת, בשימוש מדויק בסופרלטיב, מיכל אמנית גדולה!
    המאיירת והמורה הנדיבה, המעמיקה והרגישה במזרח התיכון.
    כתבה מרתקת על אחת הבריות המיוחדות בסביבה. תודה.

  16. […] מיכל בוננו – מאיירת ספרי ילדים ולעיתונות. מעצבת של מגזין "עיניים" ומרצה לאיור במחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל". […]

כתיבת תגובה