2 כללי

פרופיל אמנית – ענבל אבן

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, סגנונה ובחירותיה האמנותית

אפריל 16, 2019  

ענבל אבן היא מאיירת ומעצבת, בפרויקטים ספרותיים, לעיתונות וללקוחות פרטיים. איירה את הספרים "עץ המשאלות" מאת פוקנר ו"תיאטרון הילדים" מאת שלומית הרטמייר (שניהם בהוצאת "רימונים"), ועתה רואה אור ספר חדש שאיירה, "החתולים של קופנהגן" מאת ג'יימס ג'ויס (הוצאת "אחוזת בית"). אבן היא האמנית החמישים בפרויקט "פרופיל אמן", שבו אנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המאיירים המוכשרים של ספרי הילדים בארץ.

אלו ספרים מאוירים את זוכרת כילדה?

אחד הספרים הכי זכורים לי כילדה הוא "סבתא סורגת" שכתב אורי אורלב ואיירה אורה איתן, אני זוכרת את עצמי שוקעת לתוך האיורים במשך שעות. אני מאוד מתחברת לאיורים מלאי פרטים, שככל ששוקעים פנימה מוצאים עוד ועוד הפתעות.

אלו אמנים השפיעו ומשפיעים עלייך?

אני מתחברת מאד לאיורים של דוד פולונסקי ועפרה עמית, שני מאיירים מקומיים מדהימים – לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא השראות. האיורים שלהם מלאי רגש, פרטים ועומק. גם באיורים שלהם אפשר לבהות שעות וכל פעם למצוא עוד פרט שפספסתי, עוד בדיחה קטנה. שניהם עובדים בעיפרון ומפיחים בקו שלו כל כך הרבה חיים.

איור של עפרה עמית

איור של דוד פולנסקי

נא פרטי על תהליך עבודתך, משלב קבלת הטקסט ועד התוצאה הסופית. 

כשקיבלתי את הטקסט של "החתולים של קופנהגן" לקחתי את הזמן לצלול לתוך העולם שג'יימס ג'ויס מתאר. ניסיתי לדמיין את עצמי מהלכת בעיר אירופאית בשנת 1936, עיר ללא חתולים, ללא שוטרים, ועמוסה בדגים ואופניים. הבנתי שבעיר ללא חתולים יש המון עכברים, והכלבים משועממים. ג'ויס כתב: "יש המון דגים והמון אופניים, אבל אין חתולים". השתעשעתי במחשבה לחבר בין הדגים והאופניים ולמלא את העיר בדגים רכובים על אופניים, כשבין גלגליהם מתרוצצים המוני עכברים.

 

איור: ענבל אבן

לאחר שבניתי לי בראש את הסיטואציה התחלתי לחפש חומרים. ככל ששקעתי בתמונות גוגל של קופנהגן הרגשתי שכדי לאייר ספר שלם על העיר אני צריכה לראות אותה במו עיני. ארזתי מזוודה וטסתי לקופנהגן. הסתובבתי ברחובות וביקרתי במוזיאוני המשטרה והדואר כדי לחקור איך נראו המדים בשנות השלושים. היה לי חשוב מאוד להיות נאמנה ככל שניתן לתקופה והמקום.

לאחר המסע, איסוף החומרים והמחקר התיישבתי לאייר. הביצוע הסופי נעשה בעיפרון ולאחר סריקה צבעתי את האיורים במחשב. את הצבעוניות לספר דגמתי מתוך התמונות של קופנהגן, מצבעי הבתים והאוירה הסתווית שחוויתי בעיר.

איירת טקסטים ספרותיים קלאסיים – האם היתה לכך השפעה על עבודת האיור? האם יש בכך אולי חופש גדול יותר?

היתה לכך השפעה מאוד גדולה. מאז שהתחלתי לאייר ספרים, כל הטקסטים שעבדתי עליהם נכתבו לפני עשרות שנים או מתארים תקופה היסטורית כלשהיא. כל טקסט לקח אותי לנקודות זמן ומקומות אחרים בעולם, ונהניתי מאוד לחקור, להעמיק ולהכיר עוד תקופה.

מתוך "עץ המשאלות" מאת ויליאם פוקנר

עבודה על ספר שמתאר תקופה אחרת מביאה אתה עולם ויזואלי מבוסס ועשיר, חשוב לי כמאיירת להיות נאמנה כמה שאפשר לאותו עולם ולקחת את הקורא למסע בזמן. אפשר לומר שבמובן מסויים חופש היצירה במקרה כזה דווקא מצומצם, אבל אני מוצאת את הצמצום הזה כמקל וממקד.

מתוך "תיאטרון הילדים" מאת שלומית הרטמייר

מתוך "הלנה כגן" בהוצאת צלטנר, כתבה דורית גני, מתאר את אוזבקיסטן בשנת 1895

באילו טכניקות את עובדת, והאם הטכניקה משתנה בהתאם לספר?

אני אוהבת לשלב בין טכניקת ידנית למחשב. זה משתנה מספר לספר, אבל בדרך כלל אני מאיירת בעיפרון וצובעת במחשב.

 

איור: ענבל אבן

הספר "החתולים של קופנהגן" הוא יצירה מורכבת וסאטירית, האם האיור תומך בכך?

ג'יימס ג'ויס מתאר את העיר בלגלוג מסוים, במיוחד את שוטרי העיר, אשר מנהלים אותה בעצלות ממיטתם ואינם באים במגע עם תושבי העיר, אלא באמצעות מכתבים. באיורים ניסיתי להקצין ולהגחיך את הסיטואציה. תיארתי את כל שוטרי העיר העצלים שוכבים בערימה אחד על השני במיטה אחת, כשמסביבם נערמים מכתבים ופניות מתושבי קופנהגן, כשבינתיים העיר נופלת לכאוס אדיר של דגים ועכברים שלוחי רסן.

את עובדת גם במיתוג אירועים ומוצרים. האם גישתך לספרים שונה מזו של יצירות אחרות? האם הדבר מפרה אותך בתור יוצרת, או שמא יש בכך דיסוננס מאתגר?

לצערי קשה להתפרנס בארץ מאיור בלבד, לכן אני עובדת גם כמעצבת. אבל מאוד חשוב לי להכניס תוכן מאויר בכל פרויקט שאני עובדת עליו. אני אפילו לא משתמשת ב-shutterstock ומאיירת בעצמי כל אלמנט שאני צריכה. את עיצוב האירועים די זנחתי לאחרונה. בעבר נהניתי לעצב אירועי קונספט, כי דרכם, בדומה לאיור, יכולתי ליצור עולם ולקחת את האורחים למסע למקום או לזמן אחר. אבל מאז שגלשתי לעצב אירועים יותר "רגילים", העניין שלי פחת והחלטתי להפסיק.

מהו הדבר המאתגר ביותר בשבילך כמאיירת, הן לספרי ילדים והן בפרויקטים אחרים לצעירים.

הדבר המאתגר בשבילי כמאיירת הוא עיצוב הדמויות. אנטומיה ושמירה על דמות אחידה לאורך כל הסיפור הן הנקודות החלשות שלי כמאיירת. למזלי אני נשואה למאייר, שעוזר לי לאורך כל הדרך.

מהו פרויקט החלומות שלך?
האמת שכל הפרויקטים שיצא לי לאייר עד כה היו מהנים מאוד. קיבלתי טקסטים מעוררי השראה שבעקבותיהם יצאתי למסעות בזמן ובעולם, חקרתי ולמדתי המון. כך שבינתיים עוד לא יצא לי לפנטז על פרויקט חלומות משלי.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. חגית הגיב:

    איורים מעניינים משובחים

  2. […] נכנסת לתמונה, ויוצרת אותה, המאיירת, ענבל אבן, שעל פי פרופיל האמנית שלה שפורסם ב"הפנקס", נסעה לקופנהגן כחלק מהתחקיר! […]

כתיבת תגובה