5 איור

פרופיל אמנית – שירז פומן

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, סגנונה ובחירותיה האמנותית

ינואר 7, 2016  

"הפנקס" גא להציג פרופיל אמנית של המאיירת שירז פומן. פומן היא מאיירת ומעצבת, בוגרת מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל". מאיירת לעיתונות, לספרים ולאפליקציות, וחברה מייסדת של מגזין הקומיקס הדיגיטלי "Scrawl". איירה את הספר "עוגת גזר" מאת מיריק שניר (הוצאת "כנרת"), ולאחרונה ראה אור הספר "ביצה של תנין" שאיירה, עם שירים מאת אילת שדה (הוצאת "עם עובד"), שזכה בציון לשבח במצעד השנתי של "הפנקס". פומן היא המאיירת השלושים ושבע בפרויקט "פרופיל אמן", שבו אנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המאיירים המוכשרים של ספרי הילדים בארץ.

 

שלום שירז, אלו ספרים מאוירים את זוכרת כילדה?

מלבד אוגדנים של "דבר לילדים", היו בין היתר "ויהי ערב" באיורו של חיים האוזמן, שמואל כץ "לדירה להשכיר" וספרי "נדי בארץ הצעצועים" שאוירו על ידי הארמסן ון דר ביק.

פורזץ "נדי בארץ הצעצועים"

פורזץ "נדי בארץ הצעצועים"

רוב הספרים שקראתי היו אלה שאחי ואחותי הגדולים בחרו וקראו והפכו אהובים גם עלי. לדוגמא, סדרת "נרניה" מאת קלייב סטפלס לואיס עם האיורים הקישוטיים והמדוקדקים של פאולין ביינס (באופן מוזר דווקא האיור הפשוט יחסית של האדם העובר לעולם אחר דרך השער הוא אחד הזכורים לי).

פאולין ביינס, "נרניה"

פאולין ביינס, "נרניה"

ספרים של אסטריד לינדגרן, ובמיוחד "האחים לב ארי" וספרי "מדיקן" שאיירה בעדינות אילון ויקלנד. הדמויות והסצנות שציירה הפכו פרטים כמו שמלות מלחים ובתים עם רצפת עץ לחלק הגיוני לגמרי מהילדות שלי.

מתוך "מדיקן"

מתוך "מדיקן"

"האחים לב ארי"

"האחים לב ארי"

מהספריה של ההורים הייתי קוראת מדי פעם את "מיתולוגיה" שחיברה עדית המילטון, הרבה בזכות האיורים הדרמטיים של סטיל סאבאג'. הם הרשימו אותי כל כך, ועדיין אלה הדימויים המידיים שעולים לי לראש בהקשר של סיפורי המיתולוגיה.

סטיל סאבג' מיתולוגיה

אלו אמנים השפיעו ומשפיעים עלייך?

מוריס סנדק, וינזור מק'קי, אדוארד גורי, הייאו מיאזאקי, רומיקו טקהאשי, אדגר אלן פו, הנרי דָארְגֶ'ר, טובה ינסון, ליסה האנָוולט. כל אחד מהם יוצר עולם, אפי לפעמים (כמו מיאזאקי או דָארְגֶ'ר) שבו הגבולות בין המוכר והרגיל לבין הזר והפנטסטי מטושטשים. אלה מהם שיוצרים לילדים עוסקים גם בתמות מורכבות או מפחידות, וזה לא מובן מאליו. רובם רשמים ורשמות מדהימים, שיוצרים ברמת דיוק יוצאת דופן, עם הומור ונשמה יתרה.

What Dogs Want by Lisa Hanawalt

What Dogs Want by Lisa Hanawalt

אנא פרטי על תהליך עבודתך, משלב קבלת הטקסט ועד התוצאה הסופית. 

כשקראתי את השירים של איילת אהבתי את הקלילות וההומור והתחברתי לעולם המתואר בשירים: טבע, חיות, מכשפות, גמדים ועוד. בציורי ניסיון שעשיתי חשבתי על כל שיר כאילו היה סצנה קולנועית, חלק מסיפור גדול יותר הנמשך מחוץ לגבולות הדף, ולכן ציירתי פריים מלא המכיל בתוכו גם את הטיפוגרפיה. את הציורים רשמתי בעיפרון; הקו והחומריות עבדו עם הרוח הנוסטלגית של השירים והחלטנו להמשיך בכיוון זה. עבדנו כצוות של ארבע – דלית לב העורכת, גילה קפלן על העיצוב, המשוררת איילת שדה, ואני.

ציור ניסיון

ציור ניסיון

ציור ניסיון

ציור ניסיון

לי נוח להתחיל כל סיפור מהדמויות, לנסות לאפיין אותן ולהכיר אותן, ואחר כך לבנות את הסצנה המלאה, להתאים את הסביבה ולדייק את שפת הגוף של הדמויות.

סקיצות לשלוש מכשפות

סקיצות לשלוש מכשפות

 

שלבים בציור שלוש מכשפות

שלבים בציור שלוש מכשפות

הקוסם הגדול יעקב - סקיצות לדמויות

הקוסם הגדול יעקב – סקיצות לדמויות

 

הקוסם הגדול יעקב - שלבי צביעה

הקוסם הגדול יעקב – שלבי צביעה

עניין אותי למקם אלמנטים פנטסטיים לצד יומיומיים וכך ציירתי צמחיה וטבע (המכיל גם יצורים דמיוניים) כאשר היפוכם, הסביבה העירונית האפורה יחסית, כמעט תמיד נוכחת ברקע. המתח בין המדומיין לסביבה ישראלית מוכרת נמצא במינונים שונים בכל איור, והזליגה בין השניים היא בלתי נמנעת (ומשמחת).כדי שהסביבות יהיו אמינות ו"מוכרות" צילמתי אלמנטים שאחר כך יכולתי לשלב באיורים.

"ספרתי"

"ספרתי"

 

"ממתקים בשמיים"

"ממתקים בשמיים"

 

משפחת צבים

משפחת צבים

פה ושם ציירתי פרטים והקשרים שמשעשעים אותי, כי… ובכן… קשה להתאפק. לדוגמה הילדה שקוראת לשבלולים בשמות של בנות (ואז הם-הן מואילות לצאת סוף-סוף) הזכירה לי ילדה פמיניסטית אחרת.

שבלולים

או בדיחות קטנות, כמו פרצוף ג'ירפה משתאה, ילד וכלב עם אותה תספורת, וכדומה.

פרטים

"ביצה של תנין" הוא ספרך (המודפס) השני לילדים בישראל. איך קרה שעד כה לא איירת ספרי ילדים? מה הוביל לשינוי?

מעניין אותי לצייר בפורמטים ומדיומים שונים. אחרי שיצא לי לצייר ספר ילדים ("עוגת גזר" מאת מיריק שניר) העדפתי להתנסות בערוצים אחרים: קומיקס, עיצוב דמויות ואיור לאנימציה, ארט למשחקים ואיור למדיות אינטראקטיביות נוספות כמו מגזין "Scrawl" ואפליקציות שונות. בסופו של דבר זה היה עניין של תזמון, שבו הרצון לצייר ספר ילדים וההזדמנות הסתדרו.

אנא ספרי לנו על המגזין. בנוסף, האם את סבורה שספרות הילדים צריכה לשנות פורמט, בדומה אולי לפורמט של המגזין? האם הדרך הזו של מסירת סיפור מתאימה לספרות הילדים העכשווית, כפי שאת תופסת אותה?

אני עורכת ומציירת ל "Scrawl" יחד עם חבריי המופלאים רוני פחימה ומיכאל גולן. "Scrawl" הוא מגזין דיגיטלי המוקדש לאיור וקומיקס, הזמין ב-iTunes. במגזין אנו משתפים פעולה עם מאיירים מכל העולם המעוניינים לספר סיפור בדרך ייחודית וליצור חווית קריאה חדשה ומעניינת, בין היתר באמצעות כלים אינטראקטיביים.

עטיפת אחד הגיליונות של המגזין

עטיפת אחד הגיליונות של המגזין

זה "מגרש משחקים" בשבילנו וגם בשבילם, ואנשים מגיבים למגזין בצורה נהדרת והרבה יותר רגשית ממה שציפיתי לו. במובן הזה יש עוד הרבה אפשרויות לגלות ולהשתמש גם בספרי ילדים, שיסבו עונג רב ליוצרים ולקוראים. בשבילי האפשרות הדיגיטלית מתקיימת לצד ספרי ילדים מודפסים (שלהם יתרונות אחרים) ולא מחליפה אותם, כך שאפשר ליהנות משני העולמות. בסופו של דבר התוכן זה הדבר החשוב, ואם הוא טוב הוא יצליח לרגש – לא משנה באיזה מדיום הוא מופיע.

באילו טכניקות את עובדת, האם הן השתנו במשך השנים?

אני מציירת בעיפרון, ציפורן, דיו, צבעי מים, ווקטורי/דיגיטלי ולעתים קרובות בשילוב של כמה מהכלים. בבסיס הסגנון שלי מונע על ידי הקו, וזה מכתיב את האופן שבו אני משתמשת בטכניקות האלו, לטוב ולרע. בשנים האחרונות אני מתחילה להרגיש יותר נוח בציור במדיה הדיגיטלית, במובן שאני מנסה לצייר נאמן לקו הידני שלי, בהצלחה גדולה יותר. זה תהליך, ויש לי עוד הרבה ללמוד במדיום הזה ובטכניקות האחרות.

באלו אתגרים יצירתיים נתקלת במהלך העבודה על הספר "ביצה של תנין", וכיצד התמודדת אתם?

בגלל שבחרתי בציורים הממלאים את כל הדף, בחלק מהמקומות היה קשה למצוא מקום שקט לטיפוגרפיה שגם יהיה אמין כחלק מהאיור; כמו כן נוצר עומס וויזואלי מצטבר בדפדוף בין האיורים. זה דרש "לאוורר" חלק מהכפולות, להכניס לבן או שטח צבע חלק.

הכלב דוד - סקיצה ואיור סופי

הכלב דוד – סקיצה ואיור סופי

הציורים בעיפרון הם קצת אולד סקול, לכן היה צורך בצבעוניות מודרנית שתרחיק את הספר ממחוזות הרטרו אבל שעדיין תהיה מזמינה. בסוף החלטתי למעט בצהובים ושהחום יבוא בעיקר מתוך הגוונים האחרים: שתי משפחות ירוקים, כחולים חמים, גווני ביניים והופעות אורח דרמטיות של אדום עז וצהוב, לסירוגין.

נסיונות של צבעוניות לחתול גדעון

נסיונות של צבעוניות לחתול גדעון

הפלטה הסופית לא הייתה מצומצמת, בין היתר משום שהייתה צריכה לתת פיתרון לסצנות שונות בתכלית – שהרי השירים קורים בשעות היום והלילה, בחוץ ובפנים. לדוגמה, שיר המתאר שדה חורפי אחרי הגשם הראשון בשעת בין ערביים, שירים אחרים מציירים שעת לילה קסומה, ואפילו שיר אחד המספר מה קורה בתוך הבטן. בסופו של דבר הקוהרנטיות מתקבלת מכלל האיורים, ולא מפיתרון של איור אחד או אחר.

"ביצה של תנין" הוא ספר שירים. כיצד בנית את הנרטיב האיורי של הספר? האם היה לך חשוב שהאיורים יספרו סיפור גדול או שהתמקדת בביטוי וויזואלי פרטני לכל שיר?

שני הדברים היו חשובים. היה מאוד חשוב שירגישו שכל השירים קורים באותו עולם אבל לא על חשבון הדימוי הוויזואלי הפרטני. הצבעונית עוזרת לאפיין את העולם הזה, לתת מגוון אבל לשמור על עקביות ולפרקים גם מאפשרת מעבר צבעוני מדף לדף. אותן דמויות מופיעות בשירים שונים, פעם כגיבורות ופעם בתפקידי משנה (החביבים עליי הם הגמדים המנהלים אודיסאה פרטית משלהם לאורך הספר).

דמויות חוזרות

דמויות חוזרות

התמהיל בין הטבע לישוב שמופיע ברוב האיורים עוזר לשמור על תמה רציפה בכל הספר, ובאופן אינטואיטיבי נוצר גם קו זמן, מיום ללילה – החצי הראשון של הספר מואר לעומת החצי השני, שמחשיך. בין הציורים מסתתר גם מולד ירח.

שלבי מולד הירח

שלבי מולד הירח

מהו פרויקט החלומות שלך?

קשה לי לספר. יש עוד חלומות סודיים. במלים אחרות אני רוצה לנדוד לארץ יצורי הפרא ובחזרה (ושבשובי ארוחת הערב תהיה עוד חמה).

 

כתיבת תגובה

5 תגובות:

  1. מאת מריאנה:

    נהדרת!!

  2. מאת ג.ר. גיא:

    מופלאה!

  3. מאת איילת גד:

    מצחיקה ומעולה שאת! הוקסמתי קשות

  4. מאת נוער לי נגן:

    נפלאה כל כך!!! הרישומים פשוט מושלמים.

  5. מאת לי מרגלית:

    כל האיורים (שלך) פשוט מעולים!!!!!!!
    אבל לא הבנתי בכלל מה פרויקט החלומות שלך. לא רצית שיבינו, אבל הבנתי רק שאת רוצה לעשות משהו שקשור ל"ארץ יצורי הפרא" של מוריס סנדק…
    (ובטח כולם הבינו את זה…)

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.