11 ספרות

פתאום ילדוּת יידישאית בראשית המאה ה-21 / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על האנתולוגיה "אף על פיל"

אוקטובר 4, 2012  

בשכונת מאה שערים וסביבותיה התרבותיות ישנם אמנם עדיין ילדים שחיים, משחקים, לומדים, צוחקים ובוכים ביידיש, אבל בעבור רוב רובם של הישראלים – היידיש היא שפת העבר, שפת הגלות, שפה רחוקה של תרבות רחוקה שנצבעה בתודעה הקולקטיבית בצבעי השואה שגזרה עליה כלייה. המציאות ההיסטורית העצובה הזו לצד המאבק הציוני הבלתי מתפשר על הכחדת התרבות היידית והצגתה כשפה…

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

11 תגובות:

  1. עדנה הגיב:

    ביקורת מעניינת מאוד, תודה.
    מיכל אריאלי מסבירה את הבחירה בפינגווינים כאן: http://www.lit-republic.co.il/?p=5166

  2. טלי הגיב:

    תודה עדנה(-: מזה אכן שופך אור על התעלומה, אלישע וירמיהו הם שמות נפלאים לפינגווינים והשימוש בבובות שליוו אותה בילדותה מרגש מאוד, למרות שעדיין הנוכחות שלהם היתה מאוד משונה עבורי וגם לא היה לי שמץ של מושג שמדובר בבובות…

    נראה לי שהיה נכון יותר לוותר עליהם בספר שמתרחש במזרח אירופה וליצור עבורם ספר ילדים אחר, שנוגע יותר לנופי ילדותה של אריאלי, אבל זו דעתי, לא יותר מזה.

  3. עינה הגיב:

    אחפש את הספר, ואין לי ספק שאתרגש ואהנה מן השירים!

  4. אבירן נחמיה הגיב:

    יידיש מדברים לא רק במאה שערים כפי שאת טוענת, אמנם יידיש כיום בדיבור השוטף היא נחלת חרדים רבים.
    אמנם אין זה אומר שהיידיש עברה מן העולם, יש לנו את תאטרון היידישפיל שמציאה על הדרך שירותי תרגום גם לאלו שלא יודעים יידיש.
    לטעמי אין הרבה להכפיש את היידיש, שפה נפלאה.

  5. טלי הגיב:

    ממש לא הכפשתי את היידיש, היא אכן שפה נפלאה ואני מכירה את היידישפיל- חברים שלי משחקים שם.

    דברתי על ילדים, כיוון שמדובר בביקורת על ספר שירי ילדים שנכתבו ביידיש ותורגמו לעברית. למיטב ידיעתי המקומות היחידים בהם ניתן למצוא כיום *ילדים* שמדברים יידיש, הוא בקרב קהילות חרדיות מסוימות בארץ ובעולם (וגם זה מיעוט שבמיעוט- מרבית הילדים החרדים בישראל מדברים עברית ואם אני לא טועה מרבית הילדים החרדים בארה"ב מדברים אנגלית).

  6. רותי זקוביץ הגיב:

    כתבתה של טלי כוכב מעניינת, והספר אכן ראוי לשבחיה. עם זאת היא טעונה השלמה: אין זה נכון שמאז "פתחו אל השער" לא הייתה על מדף ספרות הילדים הישראלי כל נוכחות לתרבות הילדים היידית! לפני כשנה יצא, בהוצאת "מפעל דב סדן", ספרו של שמואל צסלר "שירים מאוירים לילדים", ובו 55 שירים – מקור ביידיש ותרגום לעברית, עמוד מול עמוד, בלוויית איוריו של דיויד הול. גילוי נאות: כותבת שורות אלה היא מתרגמת השירים. כן פרסמתי כאן ב"הפנקס" רשימה עתירת דוגמאות על התרגום, שגם באמצעותה זכה הספר לתגובות נלהבות.

  7. ואם כבר מדברים על זה – ב2004 יצא בהוצאת כרמל "מעשיות בחרוזים" של דער נסתר, מוזר ומסתורי כמו כל כתיבתו של דער נסתר – ועדיין. במבוא כתוב דרך אגב, שדער נסתר תרגם את אנדרסן ליידיש.

  8. טלי הגיב:

    אכן לא ידעתי – תודה רבה על ההשלמות! (-:

  9. שוֹעִי הגיב:

    טלי יקרה,
    העיקר שמתראים! (שכחתי איך אומרים את זה ביידיש אבל כך דזיגאן ושומכער היו פותחים הופעות). אני דווקא מכיר כמה אנשים ששפת האם שלהם גם שפת הילדות היא יידיש. ודווקא לעתים קצת צר לי על הילדים היידישאיים של המגזר החרדי, שלא קוראים את איציקמה ה מאנגער, ולא את קדיה, ולא את דער נסתר, ועוד רבים וטובים, שהיו רבים וטובים אבל לא רבנים וטובים.
    למשל אני יכול לחשוב על כך שמשגיח בחדר ודאי היה מוצא את שירו של איציק מאנגער על האחים הגונבים מאביהם את הגדי המיועד לשחיטה ולהיות מוגש לשולחן בליל הסדר, ומשחררים אותו בשדה, כשיר פסול שאין בו כיבוד אב ואם וגם עוברים בו על 'לא תגנוב'.
    האיורים בספר, כפי שהצטיירו כאן, מרהיבים (איזו נגיעה אימפרסיוניסטית משהו) אבל בד-בבד מלנכוליים. אני חושב שהיתה זאת פלאנרי אוקונור שאמרה היכנשהו שגם מי שהיתה לו ילדות מאוד לא מאושרת סופו שדומע מרוב אושר כשמזכירים לו את הילדות.
    ולבני מר ולמפעלות היידיש שלו מגיע כתמיד האח הידד והרמת כוסית יי"ש בבית המרזח עם שלשה כלייזמרים, תיבת נגינה ודב שרוקד חופשי משרשרת, כי איציק מאנגער ואחיו נטע שיחררו גם אותו (-:

  10. שושנה , ספרנית הגיב:

    שלום לכם. זו פעם ראשונה שאני נכנסת לאתר המעניין והיפה שלכם. כל הכבוד. רציתי להגיד לכם יישר כוח. כל מי שמתעניין בספרות ילדים יוכל ליהנות מאד מהאתר שלכם ומהחומר שאתם מציעים. ברכות שושנה

  11. […] המרכזי לכתר בז'אנר השירה היה הספר "אף על פיל": אנתולוגיה של שירה מעולה מתורגמת מיידיש. התרגום כל […]

כתיבת תגובה