פתחו את השער / יותם שווימר
רשימה ראשונה מתוך שתיים על ספרי ראשית-קריאה; ייחודם וחשיבותם
מרץ 7, 2012
ספרי ראשית-קריאה טומנים בחובם פוטנציאל אדיר. הם משמשים כשלב מעבר משמעותי עבור הילדים, מהקראה לקריאה עצמאית. זהו שלב משמעותי משום שלהתחיל לקרוא לבד זאת משימה לא פשוטה, והקוראים המתחילים זקוקים ליצירות ש”יחזיקו להם את היד”, ובה בעת יתנו להם את הדחיפה הנחוצה כל כך.
תודה! הקטנה גדולה בכיתה א’ – עזרת לי מאוד:)
בעקבות הרשימה המצוינת, וכמי שמכירה ילדים רבים בגיל זה של ‘ראשית קריאה’ עקב עבודה רבת שנים איתם, וכן ככותבת לגיל זה (למשל, הקובץ “סיפורים במספריים” שיצא לאור בעבר בהוצאת ‘מסדה’ בסדרת ‘שעת קריאה’), עליי לומר שאני מסכימה מאוד עם הנאמר, על חשיבותם ואופיים של ספרים המיועדים לשלב זה של הקריאה.
אני רק תוהה מדוע רוב הספרים שיוצאים לאור כיום הינם מתורגמים ולא תוצרת ‘כחול-לבן’?
תודה רבה, ליבי ודפנה.
ובאשר לשאלתך דפנה, דווקא מתפרסמים ספרי ראשית-קריאה מקוריים (כלומר, של סופרים וסופרות הכותבים בעברית), ולדעתי היחס בין הספרות המתורגמת למקור הוא זהה פחות או יותר לזה של הספרות היפה למבוגרים. יוצא דופן מובהק הוא תחום ספרות הנוער, שם שולטת ביד רמה הספרות המתורגמת. ייתכן גם שמעט סופרים ישראלים מנסים את כוחם בכתיבה לגילים הללו או שאינם מצליחים להוציא יצירות טובות אשר מגיעות לשלב ההדפסה. אבל על כך יותר באריכות ברשימה הבאה.
הספר “קאי, הילד מהארגז” תורגם לעברית כבר בשנות הארבעים כ”ילדי הכרך”. http://www.keter-books.co.il/p-21_a-48/
ספר מדהים. כפי שכותב יחיעם פדן, במקור הפרסומות היו לסיגריות…
תודה על הרשימה המעניינת. הוקסמתי מהחינניות וההומור באיורים של “קאי, הילד מהארגז”! מקסימים!
תודה. מעניין ומעשיר מאוד. שמחתי להכיר את “קאי” ואדאג שגם הילדים במשפחה יכירו אותו.
אצלנו הקטנים אוהבים מאוד גם את סדרת “שקשוקה”, אותה הזכרת, וגם את הסדרה המתורגמת של ג’ודי בלום “הקוץ והמושלמת”.
רשימה מרתקת. נדמה לי ש”מר פופר והפינגווינים” איננו רלוונטי גם בשל ההיבט האנתרופוצנטרי שבו. המחשבה שאם האדם לא יכול להגיע לקוטב, אז הקוטב יגיע אליו היא בעייתית משום שתורגמה למחשבה שאפשר להחזיק חיות בר בדירה סגורה כדי לספק את צרכיו של אדם זה או אחר. לכאורה זהו סיפור דמיוני, אלא שניצול בעלי חיים ע”י המין האנושי איננו דמיוני כלל וכלל. “מר פופר והפינגווינים” נכתב בתקופה שבה למשל קרקסים עם בעלי חיים היו דבר מקובל. היום יש כבר קצת שינוי. דומה שההוצאה תרגמה את הספר משום שניתן יהיה לקדם אותו באמצעות הסרט שהופק לאחרונה על פי הספר ואף הוזכר על ידי מחבר הרשימה.
שרה,
את כותבת “לכאורה זהו סיפור דמיוני, אלא שניצול בעלי חיים ע”י המין האנושי איננו דמיוני כלל וכלל. ‘מר פופר והפינגווינים’ נכתב בתקופה שבה למשל קרקסים עם בעלי חיים היו דבר מקובל”.
בואי נעמיד דברים על דיוקם: זה אינו “לכאורה” סיפור דמיוני, זהו ממש סיפור דמיוני.
ולפיכך גם בתקופה שבה קרקסים עם בעלי חיים אינם דבר מקובל, ואפילו אסור על פי חוק, אפשר בהחלט ליהנות מהספר הזה ולהכיר באיכויותיו.
אני מצטערת, אבל קשה לי להבין את הרגישות המוגזמת הזאת שמופגנת לא פעם כלפי ספרי ילדים. ובמקרה זה, למה בעצם? לבעלי חיים ורווחתם או לנפשם הפגיעה מדי של ילדים?
העולם היה טוב יותר, הרבה יותר טוב, אם כל הרצים להזדעזע מכל ניסיון להעז ולהרחיב את התחום של ספרי הילדים, היו מסיטים את ניסיונותיהם להגן מדי על ילדים מן הספרות אל החיים עצמם.
מעיון בסדרות של ‘ראשית קריאה’ באתרי הוצאות הספרים השונות, ניתן להבחין בכך שהוצאות הספרים, בעיקר הקטנות אך לא רק הן, מעדיפות ‘ללכת על בטוח’. לכן הן נצמדות לספרים מתורגמים, חלקם מותגים (‘דיסני’, ‘שרק’ ודומיהם) ואם הן מוציאות ספרים מקוריים, הרי שאלו היו בעבר רבי מכר ידועים. כל זה כנראה כדי להבטיח רכישה. מקומם של ספרים שנכתבים ע”י כותבים ישראלים חדשים נפקד כמעט לחלוטין. האם לתופעה מדאיגה זו לא מתאימה ההגדרה ‘הדרה’?
בתגובה להבעת דעה: ספרות מקור נמכרת הרבה יותר טוב מספרות מתורגמת. ואת ספרי דיסני מוציאה אחת מהוצאות הספרים הגדולות ביותר בארץ: ידיעות. הרי לך חומר למחשבה.
כפי שנאמר, גם ההוצאות הגדולות מוציאות לאור ‘מותגים’ כדוגמת ‘דיסני’.
כפי שעוד נאמר, מוציאים ספרות מקור, אך היא רובה ככולה של כאלו ש’היו בעבר רבי מכר ידועים’.
כך שאין סתירה בין דברי מאירה פירון לבין דברי ‘הבעת דיעה’.
ועדיין נשאלת השאלה המטרידה: מה לגבי ספרות מקור של כותבים חדשים ובלתי מוכרים של ספרי ילדים? מדוע קולם לא נשמע? האם אין ביניהם מוכשרים וראויים?
תשובה לרונית רוקאס: מדוע רק אחד משני הדברים? את כותבת שהעולם היה הרבה יותר טוב אם במקום להזדעזע מספרות ילדים היו המזדעזעים מסיטים את ההגנה לעולם עצמו – מדוע את סבורה שהמזדעזעים לא בהכרח עושים? אולי ההזדעזעות באה מן המקום של מי שפגשה בהחפצה של בעלי חיים.
מכל מקום, אני מאוד מסכימה אתך שאין צורך להגן על ילדים בספרי קריאה. כנראה שבכל הקשור לבעלי חיים או כאלו שנמצאים בעמדת חולשה מבלי יכולת לדבר עבור עצמם, לי עצמי יש נקודת חולשה (כלפיהם).
[…] הקודמת על ספרי ראשית-קריאה ביקשתי להתייחס לפן הוויזואלי של […]
תשובה ל”הבעת דיעה”,
צר לי, אבל אני חוששת שאת ממש לא מעודכנת! בחמש השנים האחרונות כמעט כל ספרי ראשית הקריאה שיצאו בהוצאת כנרת-זב”מ היו ספרי מקור, וכותביהם לא הביאו אתם ארסנל של רבי מכר. אמנם כמה וכמה ספרים אכן הפכו לרבי מכר :-), אבל בתחילת דרכם הסופרים לא היו בעלי שם ולא “הבטיחו מכירות” כפי שאת מרמזת. הם פשוט הביאו אתם ספרות מעולה. וזאת, לדעתי, סיבה מצוינת להוציא לאור את ספריהם.
נתקלתי בכתבה רק כעת, כשחיפשתי מידע על מר פופר והפינגווינים. ובכן, הספר כבר תורגם בעבר לעברית והתרגום החדש בהחלט אינו הראשון. קראתי גם קראתי את הספר כשהייתי ילד, וזה היה מזמן. קראו לו אז סתם “פופר והפינגווינים”, בלי ה-“מר”. כולי תקווה שנותר ספר נפלא כפי שזכור לי, בכוונתי להקריא ממנו לבני.