11 ספרות

צריך לעשות קצת סדר / עדנה אברמסון

ביקורת על הספר האינטראקטיבי, "יסודר החדר מיד", מאת נורית זרחי

יולי 4, 2012  

כשמדובר בספרי הילדים הקלאסיים שזוכים בימים אלו לרובד נוסף, אינטראקטיבי, קל להתייחס רק לפן הביצועי של האפקטים המתקדמים. שהרי "תירס חם", "איה פלוטו" או "סיר הסירים", כשהם מופיעים על איוריהם המקוריים אינם זקוקים לביקורת מחודשת על הטקסט והאיורים, וכל שנותר הוא להתבונן כיצד הטכנולוגיה החדשה מציגה אותם באור מחודש. אבל "יסודר החדר מיד" של נורית זרחי, מהיוצרות הבולטות, הפוריות והעסוקות בישראל, הוא ספר דיגיטלי מסוג שונה, כיוון שנוצר במיוחד ומלכתחילה עבור המדיום הזה.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

11 תגובות:

  1. דורון הגיב:

    אני מודה שלא כל כך קראתי את הטקסט ויותר הסתכלתי על האיורים. יצא לי לראות גם את הגרסה המודפסת וגם את הגרסה האינטרקטיבית של הספר. הפורמט המדפס שונה מגודל מסך ולכן השינויים בינו ובין האינטרקטיבי הם גדולים. לטעמי נעשתה עבודה טובה במעבר למסך וכמעט ולא מורגש שהאיורים לא נעשו מלכתחילה לפורמט זה. לא יצא לי לראות המון ספרים אינטרקטיבים, אבל אני אוהבת את הז'אנר (אני אוהבת גם ספרים מודפסים ומדופדפים) יש משהו מרגש בחוויה של דמויות ממצמצות ומזיזות גפיים.
    אני מאד אוהבת את האיורים של הדר, אני חושבת שהם מביאים משהו חדש ויחודי לעולם ספרי הילדים הישראלי. יש עושר בפרטים ובטקסטורות ומצד שני צבעוניות מאופקת. פשוט יופי של איור, מרתק להסתכל עליו עוד ועוד ולגלות כל הזמן דברים חדשים.

  2. בעניין "מסגרת הזמן הלא ברורה והערבוב הלא מנומק של דמויות" – אולי הסיפור פשוט מבולגן כמו החדר?

  3. ליבי הגיב:

    היי,
    לא ראיתי את האפליקציה עדיין אבל אם אפשר הייתי שמחה לשמוע יותר איך הספר הדיגיטלי הזה מציג את יכולות הטכנולוגיה על גבי האייפד ומכשירים חכמים אחר-כך (מלבד האיורים היפהפיים)? אם תוכלי לתת דוגמא או שתיים גם לגבי חווית המשתמש, אשר בעיניי, נשכחת מעט בחדווה הגדולה.

    רק טוב,
    ליבי

  4. זוהר מרום הגיב:

    א. האם טרם נגלה למבקרת שהירח בסיפור כשמו כן הוא – מובל על ידי השמש, אין לו קיום עצמאי, ולכן הוא הופך לתינוק מיבב?
    ב. כפי שנדמה לי, הספר סובב סביב העניין של אור, חושך ואחריות. סביב בלגן שמזין את החופש ואת ההתמלאות מחדש של השמש והירח. את כל שאר הפרטים השזורים בסיפור אין צורך להסביר, אם הרעיון המרכזי לא ברור.
    בכבוד רב,
    אבא של עמיר וגילן בני 5 ו-4

  5. הדר ראובן הגיב:

    הי. תודה לעדנה, דורון וליבי על המחמאות לאיורים 🙂

    העבודה על הטקסט והאיורים נעשתה ונסתיימה, כפי שחשבתם, עוד לפני המעבר לפורמט הדיגיטלי והוא עומד בפני עצמו, כך שבהחלט אפשר למצוא הבדלים בין ספר שכזה לבין ספר שנעשה במיוחד עבור הפורמט, ובו ההשתתפות של הקורא משמעותית להתפתחות העלילה.
    ובכל זאת אני חושבת שהגירסה הדיגיטלית מוסיפה עוד מימדים שגם במקרה זה יכולות לעניין ולחדש עבור הקורא, יחד עם שמירה ברורה על הספר כספר, ולא הופכת אותו ל"משחק מחשב". מנסיון, כשהראתי את הספר לאנשים, גם מבוגרים, הייתה התלהבות והתרגשות מכך שהאיורים זזים.. נראה שלספר הדיגיטלי הייתה יכולת להפוך את המבוגר לילד קטן וסקרן.

    מעבר לכך לא אתייחס בתגובתי לאיורים או למעבר לפורמט הדיגיטלי, אלא לסיפור של נורית, הטקסט עצמו ולביקורת עליו. חשוב לי להתיחס לדברים של עדנה, ולהגיב מנקודת מבטי, מכיוון שאחרי התעמקות רבה בטקסט (הייתי צריכה לאייר אותו) אני רואה דברים לגמרי אחרת. חשוב לי גם לציין, ששום דבר ממחשבותי לא דובר עם נורית או אף אחד אחר בשום שלב (כלומר, הוא לא "דבר הסופרת" אלא פרשנות המאיירת)
    אני חושבת שהכתיבה של נורית נהדרת. גם באופן כללי וגם בקשר לסיפור הנוכחי. היא מצליחה תמיד לעניין, ולעשות שימוש במשפטים ציוריים ומילים ומשפטים מפתיעים ומרגשים. התכונות האלו של הטקסט גם מפרות את הרעיונות לאיורים במהלך העבודה.
    הסיפור הזה אכן מורכב, ומלא משמעויות. קשה למצוא כאלו סיפורים בימנו, הם מתאימים ל"דור הישן". דווקא המורכבות הספרותית שלו הופכת אותו, לדעתי, לסיפור חכם ומעניין. גם אם הילד הקורא לא יכול להבין בצורה הברורה ביותר את ההקשרים והמעברים, זהו משהו שנטמע בו ומפתח את החשיבה ואת היכולת להבין מורכבות בעתיד.
    בכלל, אני מאמינה שלא נותנים לילדים מספיק קרדיט במובן הזה, ושהם קולטים הרבה יותר ממה שספרי הילדים מציעים בדרך כלל, הספרים מתפרסמים לפי קריטריון "הגישה המגוננת" המוכרת מאוד בספרות הילדים בארץ.
    אני מתכוונת לדוגמה לשני הילדים חסרי הסבלנות שמגיעים לבקר את ליטל. מה לעשות, שילדים אכן נוהגים כך. בלי סיבה מיוחדת או ברורה. יש ילדים אימפולסיביים, ויש ילדים מרצים, גם בחיים האמיתיים. לכן דווקא הגישה הלא "מושלמת" להתנהגותם מאוד בריאה, מאוד נכונה ומלמדת על התמודדות עם העולם האמיתי. בעולם האמיתי לא כל הילדים חמודים, לא כולם חברים טובים, וכמו בסיפור, הם גם לא מרושעים, אלא פשוט נוהגים כילדים. ליטל כמארחת, חשה צורך לעניין אותם כשהם מתלוננים. היא לא נעלבת, אלא מנסה להתמודד עם הקושי בצורה יחסית נעימה.
    מבחינת הזמנים, היום ממשיך בסדר טבעי. ה"חושך" של ההתחלה מתייחס לחושך שנוצר בחדר עצמו- ליטל מערימה את החפצים והערמה ממשיכה לגדול- עד שנהיה חושך בחדר (ולא בחוץ) מרוב חפצים. לכן השמש והירח מגיעים במטרה לנוח מהסדר הטבעי שבחוץ- בדיוק כפי שליטל רוצה להתחמק מהמחוייבות שלה, גם הם רוצים. ולבסוף השמש מודיעה לה שמפסיקים עם המשחקים, ושצריך לקחת אחריות ולחזור לעבודה, לחיים האמיתיים. המסר של השמש פשוט- מותר לשחק ולנוח, כל עוד נוהגים בצורה אחראית, לא מגזימים וחוזרים למחוייבויות של החיים האמיתיים (זו אולי דחיינות, אבל דחיינות לא מזיקה אלא בריאה).
    השמש מקבילה לאם, והירח הוא באמת סוג של ילד, תינוק. הוא "מובל" על ידי השמש כפי שכתב כאן זוהר (גם ממה שאנו יודעים מדעית, שהירח, כוכב קטן, מסתובב סביב השמש הגדולה, וזקוק לקיומה). נורית משתמשת במידע הזה ויוצרת האנשה של הירח והשמש, ובעזרתם מראה מה היא אחריות. השמש, הנסמכת והבוגרת, צריכה בשלב מסויים לקחת אחריות על הירח שתלוי בה, ולחזור לתפקד בשמיים.

    הדמויות שצצות, וההיסטריה של הירח, יכולים להרגיש "לא ברורים", אך למעשה זו התפתחות יחסית הגיונית, ובהחלט דרמטית. הדרמה הזו מזכירה לי דרמה של סיפורים ותיקים יותר, כמו אגדות עם, שנטו להפחיד אך גם מאוד מאוד לעניין את הילד המאזין להן.
    אמא של ליטל מבקשת ממנה לסדר את החדר, וליטל מפליגה בדמיונה- עד שבאמת המציאות מגיחה כאשר האם חוזרת, ומזכירה לילדה לסדר, כי באים אליה חברים. ולאחר שהאם נעלמת, חוזרים מיד לעולם הילדים, עולם הפנטזיה- עד לסצנת הסיום בה הירח והשמש עוזבים, ושוב חוזרים לעולם האמיתי, אמא של ליטל מגיעה ורואה שליטל עדיין לא סידרה את החדר. האם מייצגת את המציאות, ומזכירה לילדתה היצירתית ומלאת הדמיון שצריך גם לעשות דברים לא מהנים ולהיות בוגרים. אין כאן מוסר השכל כבד מדי. יש טקסט מעניין, יש כאן סיפור עם עומק מבחינה ספרותית, מלא רבדים. ובכך לדעתי הוא גם תורם לילד שזוכה לקרוא בו.

  6. תודה הדר על ההתייחסות הקונקרטית והמעמיקה כל כך, נהניתי לקרוא את תגובתך. עם זאת, עשית בה כמה מהלכים פרשניים שגישרו על פערים גדולים בסיפור, בעוד שהטקסט עצמו לא שמר על קוהרנטיות מספקת כדי לאפשר זאת. כמו זוהר מרום שהגיב מעלייך, התייחסת לעובדה שהירח מובל בשל היותו תינוק של השמש, שנעלמה. אם כך הדבר, העובדה שבקריינות שמו מבוטא במלעיל פוגמת במחשבה הזאת וביכולת הילדים לרדת לעומקה (תלוי בגיל, כמובן).
    לגבי החברים שמגיעים לבקר, אני מסכימה איתך לחלוטין על היות ליטל ילדה מרצה, ועל כך שלא כל הילדים נחמדים, והרי זה ברור.
    לא חיפשתי מוסר השכל, לא חיפשתי טקסט פשוט ולעוס, אך לטעמי יש בו היחפזות עלילתית שפוגמת בהנאה.

  7. הדר ראובן הגיב:

    חשבתי על זה, שאולי בגלל העומס של סיפור מורכב, יחד עם כל התופסות האינטרקטיביות, יכולה להווצר תחושה כזו. במיוחד בהסתכלות ראשונית.. יש בהחלט הרבה מידע. אבל זה משהו שנוצר מתוך הפורמט. הפורמט חדש וכמו כל דבר חדש לוקח זמן להבין איך להתייחס אליו.
    מקווה שזה משהו שמסתדר בקריאות נוספות, ואני מאמינה שכן, ושאפשר למצוא בסיפור עם הזמן עוד פרטים ומשמעויות, מה שהופך אותו למעניין יותר, ואת הספר האינטראקטיבי לבעל ערך מוסף, משהו ש"נמשך" אפילו יותר מספר מודפס. אין לדעת.
    הפרשנות המעמיקה היא לא משהו שכל מי שקורא את הסיפור מבין בעצמו באופן מידי או מקבל, או אפילו מתייחס אליו בשלב כלשהו, אבל הרעיון היה שסיפור המכיל בתוכו ערך ספרותי מורכב, מה שנקרא ה"עומק", יכול לפתח חשיבה באופן עקיף, משהו שנקלט מתחת לפני השטח. לדעתי ההחשפות לעומק כזה הוא אחד הדברים החשובים בהתפתחותו של ילד.
    כמובן שאני מקבלת את דעתך בקשר לחוויית הקריאה מכיוון שהיא סובייקטיבית. ויכול להיות שהיא מייצגת דעות נוספות. וגם יכול להיות שזה קצת מבולבל. אבל האם מבולבל זה בהכרח רע בהקשר הזה?
    פשוט הרגשתי שהביקורת על הסיפור עצמו קצת קשה מדי, ושגם אם יש בה אמת, היא שמה בצד את הערכים החיוביים של הטקסט (שבעיני רבים מהשליליים).

  8. […] כתבתי באתר "הפנקס" על הספר הראשון של נורית זרחי שיועד מלכתחילה לפורמט דיגיטלי, "יסודר החדר מיד". […]

  9. איריס הגיב:

    את הספר עוד לא קראתי אבל אני מסכימה עם הדר שעלילה שאינה בהכרח פשוטה וזורמת בציר זמן קוי, לאו דוקא מבלבלת את הילד הקורא . לגבי תיאור מגוון של טיפוסים של ילדים, יש חיבור ישיר לחיים. אבל, אני באמת צריכה לקרוא את הספר כדי שתהיה לי דיעה מוצקה יותר.
    האיורים של הדר נפלאים ואני חושבת שכפי שנכתב כאן, הם מביאים רוח חדשה לספרי הילדים בארץ.

  10. […] צריך לעשות קצת סדר : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות …. ביקורת על הספר האינטראקטיבי, "יסודר החדר מיד", מאת נורית זרחי כשמדובר בספרי הילדים הקלאסיים שזוכים בימים אלו לרובד נוסף, אינטראקטיבי, קל להתייחס רק לפן הביצועי של האפקטים המתקדמים. […]

  11. […] של שחר גלק. בנוסף, איירה ראובן את הספר האינטראקטיבי "יסודר החדר מיד" מאת נורית זרחי. ראובן היא המאיירת השמינית בפינת […]

כתיבת תגובה