3 במה ומסך

קוקו: בין שם פרטי ומשפחתי

על סרט האנימציה המצליח "קוקו" במסורת אולפני פיקסאר ואל מול עולם בו המשפחה המסורתית הולכת ונעלמת

ינואר 25, 2018  

יוצרי הסרט המצליח "קוקו", מבית אולפני פיקסאר, מעבירים מסר המעסיק יצירות רבות מהעת האחרונה – איחוד המשפחה המסורתית וגישור על פערי הדורות. התוצאה אינה מתבטאת רק ברמת דמויות ועלילת הסרט אלא גם ברמה הפשוטה של חווית צפייה קולנועית משותפת המצליחה למשוך גדולים כקטנים. חוויה שעדיין מייחדת את פיקסאר על פני מתחריהם הרבים בעולם האנימציה המסחרית.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. עינת ברעם אשל הגיב:

    ביקורת יפהפיה. אהבתי מאד את החשיפה אל התרבות המקסיקנית, אף שהוצגה באופן חלקי מאד, אבל תמהתי האם אינה משמשת עלה תאנה למטרה העיקרית – חיזוק התא המשפחתי בתרבות המערבית שכבר אינה מסוגלת לנמק בעצמה מדוע יש בכך חשיבות.

  2. יונתן שלמון הגיב:

    נקודה מצוינת. לגמרי. והנה אנחנו רואים שכדי לחזק את התא המשפחתי האמריקניות לא יכולה להסתמך על עצמה יותר (ולכן פונה למחוזות "אוריינטלים" יותר.

  3. kseal הגיב:

    …אני מודה שלא הצלחתי לצפות בסרט עד הסוף, ההיפראקטיביות שלו והשמחה המאולצת שהזכירו לי את האכארים מ"הסיפור שאינו נגמר", וגם התחושה שהסרט עשוי מטלאים של סרטים אחרים, כל אלה עייפו אותי בשלב די מוקדם. הספקתי רק לתהות אם עניין הנעליים שהשליטו נשות המשפחה כדי למחוק ממנה כל רמז למוזיקה (וליצירתיות, הנאה ותשוקה) הם לא עניין, אהמ, מסרס במקצת…?
    בכל מקרה, אל עולם המתים אני מעדיף בכל עת לרדת ב"חתונת רפאים" של טים ברטון – כל כך הרבה הומור ותעוזה ויופי.

כתיבת תגובה