איור

קישטה! – ייצוגי חתולים בקומיקס הישראלי / מיכל פז-קלפ

הצצה לתערוכה "קישטה!" המוצגת במוזיאון הקומיקס והקריקטורה

ספטמבר 18, 2016  

מה לא נאמר על החתולים? בעולם הקדום סגדו להם, בימי הביניים ראו בהם שליחיו של השטן, ובעידן המודרני הם מסמלים אינדיבידואליזם חסר פשרות. לאורך הדורות עוררו החתולים את סקרנותם של אנשי תרבות ואמנות, אשר פיארו את האסתטיקה המושלמת של גוף החתול ותנועותיו, והתפעלו מעצמאותו ומאישיותו הייחודית. הסופר רוברט א' היינליין הגדיל לעשות והצהיר כי במקום שיש חתול, יש גם תרבות.

התלהבות זו מ"המין החתולי" והעניין הרב שהוא מעורר במין האנושי לא זרים גם לקהילת הקומיקס העולמית. גארפילד, פריץ החתול, קרייזי קאט, חתולו של הרב או גסטון נמנים עם קבוצה מרשימה של גיבורי קומיקס אהובים המתהדרים בזנב נאה ובשפם מפואר. דמויות רבות, ברובן נשים, כמו קאטוומן וטיגרה, מתאפיינות בקווי אופי ופיזיונומיה חתוליים, ובמקרים מורכבים יותר משמשים החתולים כאלגוריה פוליטית והיסטורית, כמו החתולים בני דמותם של הנאצים ברומן הגרפי מאוס מאת ארט ספיגלמן. כותבים בעלי שם נוספים, ובהם ניל גיימן ומרגרט אטווד, הקדישו סיפורי קומיקס שלמים לחתולים ולעולמם.

הצגתם של החתולים ביצירות הקומיקס אינה אחידה, וחושפת פנים שונים של תפישתם בתרבות: יוצרים מסוימים מתמקדים בדימוי הערמומי והשורד של חתול האשפתות הקשוח והציני, ומדגישים את החספוס וחכמת הרחוב. יוצרים אחרים מוקסמים מחתול הבית המפונק, חובב הנאות החיים, וגיבוריהם מפגינים נהנתנות משעשעת וכובשת שלא ניתן אלא להזדהות אתה. אצל דמויות חתוליות רבות קיים אלמנט פעיל של חושניות ומיניות, הן בשפת הגוף והן במעשיהן. פן חשוב נוסף בדמות החתול הוא מסתורין וקסם האופפים מקצת מתיאוריו.

התערוכה "קישטה!", המוצגת בימים אלו במוזיאון הקומיקס והקריקטורה בחולון, מוקדשת לייצוגי חתולים בעבודותיהם של יוצרים ישראלים מדורות שונים. העבודות ראו אור בפורמטים מגוונים (עיתונים, מגזינים, ספרי ילדים, ספרי מבוגרים, תחרויות, ועוד), בין אם בסדרת סיפורים קבועה ובין אם בסיפור חד פעמי. לצד דמות החתול הקלאסי כמו זה של אריה נבון, נוכל למצוא בה חתולים מואנשים כמו גיבוריו של יאיר ראשי; חתולי רחוב "עם סגנון" כמו אלה של יובל כספי, אורי פינק ועומר הופמן; חתולי בית מפונקים וחסרי התחשבות כמו כראמל של קרן מאי מטקלף; הרהורים על דמותו של החתול כמו בעבודתה של שלי ארז, ובמקרה של שמרית אלקנתי ועמנואל יפה – חתולים שצוירו תוך התעלמות מהפיזיונומיה הטבעית.

דמות החתול היא גם אמצעי להעברת רעיונות ומסרים תרבותיים וחברתיים: בעבודתו של נמרוד רשף מתכתב היוצר עם דימוי מוּכר מתוך סִפרה של לאה גולדברג "דירה להשכיר"; ירמי פינקוס משתמש בחתול כסמל לערמומיות באיורים לטקסט שכלל אינו מזכיר חתולים; איתן אלוא מתחבר למסורות סיפור עתיקות ומציג את דמות הגיבור האנושי כחתול; דודו גבע מעמיד את החתול בפני אתגרים קיצוניים והשוואות מרחיקות לכת, ורפי וספגטי, חתוליה של אילנה זפרן, מביאים אל הקורא את החיים עצמם – הן במישור החייתי והן במישור החברתי-תרבותי.

היוצר הישראלי מנהל דו-שיח פעיל עם החתול, בוחן אותו, ולפרקים אף מזדהה אתו. פעמים רבות נדמה שהחתול מייצג נאמנה את סטראוטיפ הישראלי המודרני – נהנתן שיודע להסתדר, נופל אבל תמיד נוחת על הרגליים, ובעיקר – אינדיבידואליסט שמעריך חברות טובה ויודע גם לפרגן. כשמתאים לו.

התערוכה "קישטה!" שואבת השראה מתערוכה המתוארת בספר "חופית ואלון בדרך למשי שאבדה בחולון", שכתב וצייר מישל קישקה לרגל חגיגות 75 לעיר חולון. עם צאתו לאור של הספר, הקמנו לתחייה את חזונו של מישל בתערוכה המוקדשת כל-כולה לחתולים.

מתוך "חופית ואלון בדרך למשי שאבדה בחולון" מאת מישל קישקה. 2016

מתוך "חופית ואלון בדרך למשי שאבדה בחולון" מאת מישל קישקה. 2016

מתוך "חופית ואלון בדרך למשי שאבדה בחולון" מאת מישל קישקה. 2016

מתוך "חופית ואלון בדרך למשי שאבדה בחולון" מאת מישל קישקה. 2016

 

מתוך "החייט בשמיים". מאת: האחים גרים. אייר: איתן אלוא. "האחים גרים על פי פרישמן"' 2014

מתוך "החייט בשמיים". מאת: האחים גרים. אייר: איתן אלוא. "האחים גרים על פי פרישמן"' 2014

 

מתוך "חדשות נושכות" מאת אורי פינק, בשיתוף עם עמותת "עלי שיח". "זבנג!", 2016

מתוך "חדשות נושכות" מאת אורי פינק, בשיתוף עם עמותת "עלי שיח". "זבנג!", 2016

 

מתוך "האפרוח בלבולמוח". כתבה: לאה גולדברג, סיפר וצייר: אריה נבון. דבר לילדים. 1943

מתוך "האפרוח בלבולמוח". כתבה: לאה גולדברג, סיפר וצייר: אריה נבון. דבר לילדים. 1943

 

מתוך "כראמל". כתבה: מאירה ברנע-גולדברג. קומיקס: קרן מאי מטקלף. 2014

מתוך "כראמל". כתבה: מאירה ברנע-גולדברג. קומיקס: קרן מאי מטקלף. 2014

 

מתוך "מיקי מהו ואליהו" מאת עמנואל יפה. עיתונינו לקטנים. 1935 (באדיבות אוסף דן פתיר)

מתוך "מיקי מהו ואליהו" מאת עמנואל יפה. עיתונינו לקטנים. 1935 (באדיבות אוסף דן פתיר)

 

מתוך "מר גוזמאי הבדאי". כתבה לאה גודברג. אייר ירמי פינקוס. 2013

מתוך "מר גוזמאי הבדאי". כתבה לאה גודברג. אייר ירמי פינקוס. 2013

 

 

מתוך "מעשה בחתוליים". כתב: ע' הלל. ציירה: שמרית אלקנתי. 2014

מתוך "מעשה בחתוליים". כתב: ע' הלל. ציירה: שמרית אלקנתי. 2014

 

 

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.