כתיבת תגובה

24 תגובות:

  1. רונית רוקאס הגיב:

    תמיד משהו שם בסוף מוסיף עוד רובד ועוד עומק. וצחי, ציור נהדר. תענוג.

  2. רחל קנופ הגיב:

    השיר והאיור מקסימים 🙂

  3. צחי פרבר הגיב:

    תודה לך רונית 🙂

    היות ומדובר בשירי רחוב, כוונתי היא לצייר על חפצים אותם ניתן למצוא זרוקים ברחוב: ניירות אריזה ישנים, קרשים מלוכלכים, או כמו במקרה הזה, שקית נייר דהוייה ומקומטת.

  4. שחר קובר הגיב:

    איריס – שיר יפיפה. צחי – איור נהדר, אני אוהב את האדון שהולך ומתמוסס לו.

  5. ורד לבר הגיב:

    זאת אני! זאת אני הילדה עם הצמות שלקחה איתה את הקלאס! תודה שציירת לי.

  6. נעה סמלסון הגיב:

    שיר-סיפור מיוחד במינו ואיור נהדר. איריס, החזירי לנו גם את הקפיצה בחבל, עם השירים המלווים, ואת הגומי, חמש אבנים ועוד משחקים ששכחנו.

  7. סיגל הגיב:

    סיפור מקסים. מחזיר אותי לילדות מתוקה של משחקי שכנים בחצרות ולא כל אחד מול המחשב……….
    איזה כיף………..

  8. הדר ראובן הגיב:

    איריס וצחי, זו ממש יצירה שלמה יחד וגם לחוד. מתאים גם לילדים וגם למבוגרים (שזה הכי טוב), נוסטלגי ומלא רבדים.
    וצחי, גם הטכניקה כרגיל אינטיליגנטית.

  9. חיה אלקבץ הגיב:

    לא יכולה להישאר אדישה..איריס, שיר שיש בו קסם רב.. קסם ילדות.. געגוע לרחוב, אהבתי, מבקשת להקים ארגון להחזרת הקלאס לרחובות… צחי, ציור נפלללללא! רוצה גם.

  10. מאירה פירון הגיב:

    כהרגלך איריס – נוגע ללב במקומות שכמעט שכחנו על קיומם.

  11. מרב הגיב:

    זה מאוד נחמד מידי פעם לקחת הפסקה.. שיר מתוק תודה 🙂

  12. צחי פרבר הגיב:

    שחר, נעה, הדר וחיה, תודה על תגובתיכם בנוגע לאיור, הם חיממו את ליבי.

  13. צחי פרבר הגיב:

    כמובן, "הן" ולא אחרת, סליחה.

  14. אלכס הגיב:

    קלאסי

  15. ציפי תורקיה אימס הגיב:

    איריס קלאס מקסים!

    בתוך כל העולם הטכנולוגי הזה שרץ, מתקדם ומתחדש לנו ולילדנו,
    זהו טקסט שמחזיר לנו את הפשטות והתמימות שבדברים שם המילים הם קסם.

    בהצלחה,

    ציפי תורקיה אימס

  16. נועה בקר הגיב:

    כדברי המשורר האירי אוליבר גולדסמית' שאמר :
    I love everything that's old: old friends, old times, old manners, old books, old wines

    והשיר והאיור מזכירים לי את זה, כי בכל דבר ישן יש געגוע, וניחוח של פעם זה דבר ממכר
    שיר מתוק ואיור משגע

  17. איריס ארגמן הגיב:

    תודה רבה על התגובות היפות והמקסימות שכתבתם על השיר והאיור. זה משמח ומרחיב את הלב .

  18. איריס ארגמן הגיב:

    ומשהו נוסף: כתבתם על הקלאס כעל משהו נשכח, על דבר שהוא נוסטלגי. אם תצאו אל הרחוב תגלו שעל המדרכות המאובקות עדיין מצויר קלאס בגיר לבן.

  19. יפיפה ומיוחד.
    אהבתי מאוד כי השיר ממש מעלה זכרונות ומחזיר לילדות.
    עושה הרגשה חמימה בלב (=

    שלומית

  20. איריס ארגמן הגיב:

    תודה שלומית על תגובתך היפה ומחממת הלב. אני שמחה שהשיר
    מעלה זיכרונות נעימים.

  21. מצויין השיר הזה. מומלץ אצלי.

  22. ilana palomo הגיב:

    כל מי שעבר חמשה ושישה עשורים חוזר, בזכותך, אל ילדותו
    כשהתמימות שכנה באופן טבעי בכל מעשה ודיבור.
    שמחתי להכיר את כתיבתך.
    תודה!

    הגעתי בעקבות המלצה מהבלוג "מומלצי הבלוגספירה של אסתי"

    http://hamimlatsim.blogspot.co.il/2013/09/510-289-2013.html

  23. שולה ניסים הגיב:

    גם אני הגעתי לכאן בעקבות המלצה שראיתי ב"מומלצי הבלוגספירה של אסתי". סביר להניח שהילדה עם הצמות אינה אלא בילבי לא כלום מקפצת הופה היי. טבעי לה לקחת איתה את הקלאס. שמחה להיתקל בשיר.

  24. איריס ארגמן הגיב:

    תודה על התגובות היפות. רק כעת הבחנתי בהמלצה של אסתי. זה משמח מאוד. וזה מעניין שכל אחד מפרש את השיר בדרכו: הילדה בשיר היא בילבי! זה מקסים!

כתיבת תגובה