2 יצירה מקורית

שני שירים / אירה פינסקר, איורים: גאולה בית

אוגוסט 5, 2017  

החוקר הצעיר

באביו מטיח בן:
אבא, איך זה ייתכן?
עכביש הולך על שמונה,
זה לגמרי לא הוגן!

והאב עונה לו: בן,
זה לגמרי ייתכן:
עכביש הולך על שמונה,
כי יותר משמונה – אין.
כן?

נמשכות התהיות:
אבא, איך יכול להיות?
קרוקודיל הולך על ארבע –
זה מוזר, מוזר מאוד!

והאב עונה לו: בן,
בוא אסביר לך בחן:
קרוקודיל הולך על ארבע,
כי חמש עדיין אין.
כן?

שוב הילד קצת חושש:
איך פשפש הולך על שש?
לא על שמונה, לא על ארבע –
מה הוא, פראייר? או טיפש?

והאב עונה לו: בן,
אין כאן מה להתלונן:
לפשפש יש שש רגליים,
זה באמצע, בין לבין.
כן?

שוב ניגש הזאטוט
לבקש תיקון טעות:
איך נחש הולך על אפס?
יש כאן משהו חשוד!

והאב עונה לו: בן,
אין כאן מה להתעצבן:
הוא אכן הולך על אפס,
אין רגליים למסכן.
כן?

שוב מטיח העולל
באביו המתוסכל:
מה עם דג? זה לא בסדר –
דג אינו הולך בכלל!

– זהו, לגבי הדג
אין לי שמץ של מושג.
תנסה לשאול את אמא –
היא יודעת, אל תדאג.

ואני מרוב מדע
כבר רעב לפשטידה,
ועכשיו הולך על שתיים
אל שולחן הסעודה!

ha hoker hatsair

 

מפלצת מפחידה

הקשיבו נא: לפני שנה,
(אולי לפני שלושים שנה,?)
(אולי לפני שישים שנה?
אולי לפני תשעים שנה?
אולי לפני מיליון שנה?)
בערב, קצת לפני שינה,
קרה מקרה חמור:
ביער התפשטה שמועה
גם מוזרה וגם תמוהה:
מפלצת בלתי מזוהה
תגיע לביקור!

בהתחלה אמר בואש
שהיא בכלל יורקת אש,
שהיא בת שלוש מאות ושש,
עורה קשה כמו צור.
ואחריו דיבר נמר,
והוא המליץ להיזהר,
אולי בכלל להתחפר, –
לברוח, בקיצור.

לקרפדה היה מידע,
שהמפלצת מפחידה,
שהלשון שלה חדה,
עיניה נועצות.
ואז הודיע עטלף
שהוא הולך להתעלף,
שהוא עומד להיעלב,
שהוא אובד עצות.

פתאום נשמעת חריקה,
פתאום נשמעת יריקה,
פתאום נשמעת צעקה,
צרחה ונביחה.
מפלצת עם שלושה ראשים,
שבעה זנבות, טפרים קשים,
לשון, שיריון ונמשים,
לפתע מגיחה.

והיא אומרת: " מעולה,
מהבואש אכין סופלה,
ואת העטלף אצלה
ברוטב נמרים.
האוכל כאן עתיר חלבון,
מזל שיש לי תיאבון!
נו טוב, את מי אזלול ראשון?
קדימה, חברים!"

מה לעשות? האם בכלל
נמצא גיבור עם כוח על
אשר את העולם יגאל,
יושיע ויציל?
אכן קיים כזה גיבור,
עם נשמה, עם לב טהור,
עם מהירות של מטאור,
עם נפש של אציל.

הוא מאומן, הוא מיומן,
טוב לב, חכם ונאמן,
וגם הכי אמיץ בגן,
וגם הכי מהיר.
והוא מבטיח לעזור
ואת הרשע לעצור,
כי כך תמיד נוהג גיבור,
ונינג'ה, ואביר.

אז למפלצת הוא אומר:
"כדאי שתברחי מהר,
כי להפחיד ולטרטר
אצלנו לא מרשים!"
והוא קופץ מהמיטה,
והוא מביא לה בעיטה,
ועוד שריטה ועוד צביטה –
והיא על הקרשים.

כן, המפלצת מעוכה,
היא מתייפחת ובוכה,
ומסתלקת, נבוכה,
ולא תשוב לעד.
והגיבור והחיות
חוזרים מהר אל המיטות
כי יש עוד חלומות לראות
וגן למחרת.

mifletset

 

אירה פינסקר – כותבת שירי ילדים ומתרגמת להנאתה
גאולה בית – אמנית. בוגרת המרכז האקדמי ויצו, חיפה

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. מאת נעה:

    שירים נהדרים

  2. מאת גלית:

    הראשון הצחיק אותי מאד ( : יפה שרק בשלב הדג האב הואיל בטובו להישבר

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.