אֵיךְ יִסְּעוּ בָּרַכֶּבֶת?

"אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס כְּלָבִים לָרַכֶּבֶת?"
רֹתֶם שׁוֹאֵל אֶת אִמָּא
כְּשֶׁהֵם מַמְתִּינִים בַּתַּחֲנָה.

"אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁכֵּן," אִמָּא עוֹנָה.
"יֵשׁ כְּלָבִים שֶׁעוֹזְרִים לְעִוְּרִים,
אָז לָהֶם בֶּטַח מֻתָּר לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת."

"וּמָה עִם אַרְנֶבֶת?" שׁוֹאֶלֶת הִלָּה.
"אַרְנֶבֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַגֶּבֶת סְגֻלָּה.
גַּם הִיא יְכוֹלָה לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת?"

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁכֵּן," אִמָּא אוֹמֶרֶת.
"בִּתְנַאי שֶׁיַּכְנִיסוּ אוֹתָהּ לִכְלוּב
שֶׁמַּתְאִים לְבַעֲלֵי חַיִּים."

"אֲנִי מֵבִין," אוֹמֵר רֹתֶם.
"אָז אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶפְשָׁר לָשִׂים בְּתוֹךְ הַכְּלוּב
גַּם עַכְבָּרִים אוֹ חֲתוּלִים.

אֲבָל אֲנִי לֹא בָּטוּחַ –
אֵיךְ יִקְּחוּ בָּרַכֶּבֶת
אֶת הַפִּילִים?"

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה