בית

סַבָּא יוֹחָנָן עָבַר דִּירָה. עַכְשָׁיו הוּא גָּר בְּבַיִת גָּדוֹל, שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ בֵּית מָלוֹן. בַּאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁבַּכְּנִיסָה יוֹשְׁבוֹת הַרְבֵּה זְקֵנוֹת, מְשַׂחֲקוֹת בְּרִידְג', כְּמוֹ שֶׁאִמָּא קוֹרֵאת לְזֶה, אוֹ סְתַם מְדַבְּרוֹת. אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְקֵנוֹת בְּחֶדֶר אֶחָד. לִפְעָמִים הֵן יוֹצְאוֹת לַחָצֵר הַגְּדוֹלָה לִשְׁאֹוף קְצָת אֲוִיר.
בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי בָּא לְבַקֵּר אֶת סַבָּא עִם אִמָּא, שֶׁהִיא הַבַּת שֶׁלּוֹ. בְּכָל פַּעַם, כְּשֶׁעוֹבֶרֶת לְיָדֵנוּ אַחַת הַזְּקֵנוֹת, סַבָּא מְחַיֵּיךְ אֵלֶיהָ אֶת הַחִיּוּךְ הַמְּפֻרְסָם שֶׁלּוֹ וּמְבָרֵךְ: "עֶרֶב טוֹב גְּבֶרֶת סְמִילָנְסְקִי", "עֶרֶב טוֹב גְבֶרֶת טוֹלְדָנוֹ", אַחַר כָּךְ הוּא מַצִּיג אֶת אִמָּא וְאוֹתִי, "זֹאת בִּתִּי דַּלְיָה וְזֶה הַנֶּכֶד הַמָקְסִים שֶׁלִּי אוּרִי. כְּשֶׁהֵן הוֹלְכוֹת הוּא קוֹרֵץ לִי וְשׁוֹאֵל: "נוּ.. וְחֲבֵרָה כְּבָר יֵשׁ לְךָ…?"
"אֵיךְ אַתָּה מַרְגִּישׁ הַיּוֹם?" שׁוֹאֶלֶת אִמָּא אֶת סַבָּא, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִתְיַישְּׁבִים עַל כִּסְּאוֹת הקַשׁ בַּחָצֵר הַגְּדוֹלָה. " בְּדִיוּק כְּמוֹ לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה " פּוֹרֵץ סַבָּא בִּצְחוֹק גָּדוֹל וְאַחֲרֵי זֶה מִשְׁתַעֵל. "אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתַּפְסִיק עִם כָּל הָעִנְיָין הַזֶּה שֶׁל הָרַכָּבוֹת," אוֹמֶרֶת אִמָּא וּמְכַוֶּוצֶת אֵלָיו גַּבּוֹת.
לְסַבָּא יֵשׁ כַּרְטִיס חָפְשִׁי לְרַכָּבוֹת וְאוֹטוֹבּוּסִים. פַּעֲמַיִים בְּשָׁבוּעַ הוּא עוֹלֶה עַל רַכֶּבֶת בְּתַחֲנַת הַשָּׁלוֹם בְּתֵל אָבִיב וְנוֹסֵעַ בְּלִי לָדַעַת לְאָן. הוּא יוֹרֵד מָתַי שֶׁבָּא לוֹ, מַחְלִיף רָכֶּבֶת וְחוֹזֵר לְתֵל אָבִיב. "אֲנִי אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ רַכָּבוֹת , לִפְגֹושׁ אֲנָשִׁים ", הוּא אוֹמֵר. "לִפְגֹושׁ אֲנָשִׁים זֶה יֹפִי", עוֹנָה לוֹ אִמָּא, "אֲבָל כְּבָר פַּעֲמָיִים הֶחְזַרְנוּ אוֹתְךָ הַבַּיְתָה מִכָּל מִינֵי תַּחֲנוֹת רַכֶּבֶת נִידָחוֹת". "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ מְעַנְיֵין אוֹתוֹ, אֲבָל לִפְנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נִּפְרָדִים, הוּא שׁוּב שׁוֹאֵל אוֹתִי אִם יֵשׁ לִי חֲבֵרָה.
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת אִמָּא לָמָּה הִיא לֹא מַרְשָׁה לְסַבָּא לִנְסֹועַ בָּרַכֶּבֶת. תַקְשִׁיב אוּרִי ", הִיא אוֹמֶרֶת. "אַתָּה זוֹכֵר שֶׁלִפְנֵי שָׁבוּעַ קִבַּלְנוּ טֶלֶפוֹן בָּהוּל מֵהַבַּיִת הַחָדָשׁ שֶׁל סַבָּא וּמִיָּד נָסַעְנוּ לְבַקֵּר אוֹתוֹ? אָז דַּע לְךָ שֶׁסַבָּא שֶׁלְךָ נִסָּה לְשַׁחְזֵר אֶת הָעֲלִיָּיה שֶׁלּוֹ בַּרַכֶּבֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא רַק שָׁכַח שֶׁכְּבָר מִזְּמַן אֵין קַו רָכֶּבֶת בֵּין יִשְׂרָאֵל לְתוּרְכִּיָה וּכְשֶׁזֶּה הִתְבָּרֵר לוֹ, הוּא הֶחְלִיט פִּתְאוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה לָרֶדֶת בְּ'קַדִימָה', לְבַקֵר בַּבַּיִת הַיַשָׁן שֶׁלָּנוּ, הוּא אָמַר שֶׁהַבַּיִת שֶׁלּוֹ קוֹרֵא לוֹ לַחֲזֹר.
"מַזָּל שֶׁהוּא פָּגַשׁ בַּנְּסִיעָה הַזֹּאת אֶת נֹעָה הַמַּקְסִימָה", אוֹמֶרֶת אִמָּא, "נוֹעָה הִיא זוֹ שלִוְותָה אוֹתוֹ עַד תַּחֲנַת רַכֶּבֶת הַשָּׁלוֹם בְּתֵל אָבִיב וְגָם הִזְמִינָה לוֹ מִשָׁם מוֹנִית יָשָׁר הַבַּיְתָה".
"אַתָּה יוֹדֵעַ", אוֹמֶרֶת לִי אִמָּא, "עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל זֶה, בְּכָל זֹאת יֵשׁ דָּבָר אֶחָד טוֹב בַּנְּסִיעוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל סַבָּא בָּרַכֶּבֶת. סַבָּא יוֹצֵא וְנוֹסֵעַ וְנוֹסֵעַ וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר, אוּלַי הוּא יוֹדֵעַ קְצָת יוֹתֵר טוֹב, אֵיפֹה בֶּאֱמֶת הוּא גָּר".

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה