הארנבת יוכבד

כשהארנבת יוכבד הייתה בת שנתיים, היא קיבלה מהוריה מתנה- אופניים. זוג אופניים יפים בצבע של ענפים, עם גלגלי עזר בצבע של גזר.
אמרו לה אבא ארנב ואימא ארנבת: "בבקשה יוכבד, סעי בזהירות ולא במהירות. ולא לאזורים מרוחקים."
קפצה על האופניים הבוהקים, רכבה בין שבילי היער הירוקים.
יום יום רכבה על אופניה הנוצצים. כשהתעייפה, נחה לה בין העצים. היא רכבה ונעזרה בגלגלי העזר, עד שהגיעה לגיל עשר. אחרי כל כך הרבה שנים נהיו האופניים ישנים.
החליטה יוכבד ללא היסוס, שהיא רוצה לרכוב על סוס. חשב והציע אבא ארנב: "נשאל אם יסכים שתרכבי עליו." נפנף הסוס בזנב בשמחה: "על גבי יש מקום לכל המשפחה."
יצאו החיות מתוך המחילות, כולן נרגשות, כולן צוהלות: יושבת יוכבד בין ההורים, ובלב היער שלושתם דוהרים.

בוקר אחד התעוררה יוכבד, וכשכרסמה חסה וקש, צץ בראשה רעיון חדש: אחרי שרכבה שנים על סוס, היא רוצה לנסוע באוטובוס.
עלתה על גבעה מאוד גבוהה. מעבר לעננים צצו בתים לבנים. התחילה לקפץ מהר, הגיעה למקום אחר. שפע חנויות, המון מכוניות, פיפ-פיפ צופרים הצופרים, לאן כולם ממהרים.
נכנסה לאוטובוס, ברכה את הנהג בנימוס והתיישבה במושב האחרון. נסעה ונסעה עד שראתה קרון ועוד קרון. הבינה הארנבת שהגיעה לתחנת רכבת. אנשים אצים-רצים מתרוצצים. מדברים או שותקים, עם מזוודות ותיקים. קפיץ-קפוץ דילגה בששון, עלתה התיישבה בקרון הראשון.
'שיק-שק' שקשקה הרכבת, והארנבת …הביטה דרך החלון. מולה שורת עצי אלון. כה ירוקים, כה יפים. נוסעים -נוסעים ולא מתעייפים. ויוכבד, צמודה למקומה ברכבת. כל כך נלהבת. יושבת ועוקבת. הנה עדרים לרגלי ההרים. כבשים ועגלים ורועים מטיילים בפיהם חלילים: לי-לי-לי-לים.
"אני כל כך אוהבת לנסוע ברכבת!" קראה הארנבת החביבה, עד שהרגישה שהיא רעבה. 'הופ' דילגה בין האנשים, אולי תמצא קצת נשנושים. כרסמה פירות יבשים. אחר לעסה קליפות גזר מתוק ומלפפון אחד ירוק.
הסתובבה, התיישבה וחשבה. וכבר 'שיק-שק' הרכבת התקרבה.
'טו-טו-טו' צפרה צפירה ונעצרה.

כאשר נפתחה הדלת וכולם מיהרו לרדת, קפצה קפיצה קטנה, הגיעה לתחנה. ומה גילתה? שהיא נמצאת במקום שממנו עלתה. ואת מי ראתה? מי הייתה שם וחיכתה? אימא ארנבת דילגה לקראתה: "נסעת ברכבת כל כך ארוכה." חיבקה אותה ונישקה.
"אימא, נחשי מה אני הכי אוהבת." התרגשה בתה הארנבת. אימא חשבה וזקפה זוג אוזניים:
"אולי…לרכוב על אופניים?"
"לא ולא." הניעה בראשה פעמיים.
"לא?! אופניים יפים בצבע של ענפים, עם גלגלי עזר בצבע של גזר."
"אתן לך רמז אחד או שניים: אוהבת יותר מאופניים, יותר מאוטובוס ואפילו מסוס."
שתיהן קיפצו מיד, אחזו יד ביד, מיהרו לבדוק באיזו שעה תצא הרכבת הבאה.

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. נירה טרטקובסקי הגיב:

    הסיפור המחורז על הרפתקאותיה של הארנבת יוכבד הסקרנית שבה את ליבי. מקורי מאוד ומלא חן, הומור והפתעות
    יעל

  2. מרדכי חיימוביץ הגיב:

    "כשהארנבת יוכבד הייתה בת שנתיים- היא קיבלה מהוריה מתנה אופניים…"כך מתחיל סיפור מקורי ומסקרן הממשיך בהרפתקאות הארנבת ברכבת.

  3. יהושע בן משה הגיב:

    סיפור כובש לב.

  4. עליזה אברהם הגיב:

    סיפור בחרוזים מקסים, משעשע ומקורי!

כתיבת תגובה