הטיול הגדול

בוקר אחד הדוב קם
עם חשק לטייל:
"בואו נראה את יופיה
של מדינת ישראל"!

הוא חיפש חבר לדרך
מישהו נחמד,
זה לא כל כך כייף
לטייל כשאתה לבד.

"לא, אני לא פנויה",
אמרה הדוכיפת,
"כבר קבעתי לנסוע
לנופש בצפת".

הקוף גם הוא סירב
ואמר (קצת) בעצב –
"אני חייב מוסיקה,
לך אין חוש קצב".

ואפילו הטווסה
מאוד הצטערה –
"אתה יודע שהנסיעה
תמיד עושה לי רע"!

רק הבובה אמרה:
"אני דווקא אוהבת
לנסוע לטייל
ובמיוחד – ברכבת"!

הדוב והבובה
קבעו פגישה ברציף,
היא הביאה סלסלה,
הוא – כפפות וצעיף.

כשהרכבת הגיעה
הם טיפסו לקרון,
מצאו מקומות טובים
וישבו על יד החלון.

הרכבת החלה לנסוע
והדוב אמר בקול –
"אני כבר די רעב,
יש משהו לאכול?"

הבובה פתחה סלסלה
וערכה להם משתה –
תפוח, כריך עם ריבה
וגם תרמוס עם תה.

הרכבת המשיכה לנסוע
בין הרים לים,
הדוב סיים לזלול
ומיד נרדם.

הכרטיסן עבר והודיע
שהגיע הזמן לחזור,
הבובה הביטה בנוף,
הדוב החל לנחור.

הרכבת שבה לתחנה
והדוב התעורר מיד,
הוא הודה יפה לבובה –
"היה מאוד נחמד!"

הדוב התעטף בצעיף,
ואת הכפפות לבש,
ומלמל לעצמו: "ברכבת,
עדיף כריך עם דבש".

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה