היישר על הלא נודע

(יום ו' 1976) "היי אמא למי המכתב?” שאלה הלנה בת ה15 את אימה שאחזה בידה מעטפה קטנה ולבנה "אין לי מושג עדיין לא הספקתי לפתוח אותה…" אמרה האם ופתחה את הסוגר, היא קראה את הכתוב על הדף, הניחה את המעטפה על השולחן, שמה את פניה בין ידיה ונשמה עמוקות "למה? למה דווקא הבת הקטנה שלי? הם לא יכלו לקרוא לאיזה גבר חסון במקומה?…" כך מלמלה לעצמה האם בין נשימה לנשימה,
"אממ אמא, הכל בסדר? מה כתוב שם?" שאלה הלנה שהכלה להיבהל שאימה תתעלף "מה? כן ילדה שלי אני בסדר פשוט…" היא היססה "בואי וקראי בעצמך!" היא הושיטה לה את חתיכת הנייר, הלנה עברה בזריזות על הכתוב ואחר הביטה באימה בשאלה "אני לא מבינה, הם רוצים שאני אצא למסע הרכבות השנתי? אבל חשבתי שרק בנים מוזמנים למסע," היא עיקמה את אפה "רגע אחד, אמא את יודעת מה זה אומר!? אני אהיה הבת הראשונה בהיסטוריה שתעסה את זה!… אני צריכה להתכונן!" ואכן כעבור מספר ימים יצאה הלנה למסע ארוך הנערך, ברכבת כמובן.
עם הלנה היו עוד כ-10 בנים אבל רק שלושה שרדו נימאור,רובי,סומן וכמובן הלנה, (יום ב' 1978) הנערים והנערה מותשים זה כבר שנתיים שהם ברכבת הצפופה עוברים מפלצות, גנבים, סערות והגרוע מכל שנגמר להם המזון וגם כמות המים אוזלת, (יום ג' 1979) נער אחד נותר, לידו בתוך קופסא נמצאת הגופה של הנערה שהצילה את חייו מפי נחש ארסי ומסוכן והוא אותו נער יושב מכווץ בתוך עצמו וממשיך לנסוע למרחקים
ברכבת המוות.

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. נונה הגיב:

    וואו!!! מעולה ומרתק!!!

כתיבת תגובה