הילד האמיץ והקטר הקטן

בקצה העולם, מאחורי הבית של הקשת והעננים נמצאת ארץ קטנה בשם קטרינה- ארץ הקטרים והקרונות.
בכל יום עם זריחת השמש מחברים אנשי קטרינה את הקרונות לקטרים היוצאים לדרך.
רכבות מסע כבדות וארוכות שמובילות מלט, חצץ ובטון לבניית בתים, רכבות קלות וצבעוניות שמובילות פירות וירקות אל השווקים, רכבות מלאות צעצועים לילדי קטרינה ורבות אחרות.
הרכבות נוסעות על פסים מפותלים בין ההרים, על גשרים מעל נהרות ונחלים, במנהרות שנחפרו בבטן האדמה ולצידי כבישים שחוצים יערות ושדות.
העיר קטרינה מוקפת ים משלושת צדדיה, ורכס הרים גבוה מפריד בינה לבין שאר העולם. אפילו הקטרים החזקים ביותר בקטרינה לא הצליחו מעולם לחצות אותם.
יום אחד הגיע ילד צעיר למוסך הראשי של העיר. לאחר שהתפעל מהקטרים הגדולים, הבחין בקטר קטן שעמד עזוב בפינה, ללא שימוש. הילד הציץ לתוכו וראה עכבישים הטווים קורים בין חלונותיו בשלווה, עכברים קטנים מתרוצצים בין ספסליו ויונים מקננות על מדפיו.
"מדוע אף אחד לא נוסע בו?" שאל. "המנוע שלו חלש וגלגליו רועדים. הוא לא יכול לגרור קרונות.
למה בדיוק הוא ישמש?" ענו לו אנשי המוסך.
"ואם נחזק את ברגיו, נשמן את ציריו, נצבע אותו וננסה ללמד אותו לחזור ולנסוע על הפסים?" ניסה הילד.
"אין לנו צורך בו" השיבו.
"האם תסכימו לתת לי אותו במתנה?" שאל בהיסוס. "כן.." ענו האנשים, והילד שמח.
משך הילד את הקטר המוזנח אל המסילה שליד ביתו. הוא ניקה אותו מהלכלוך, צבע אותו, שימן את ציריו וחיזק את גלגליו- עד שנצץ כמו חדש.
כשהקטר היה מוכן, הילד נסע איתו לאט לכיוון ההרים הגבוהים. הוא כל כך רצה לחצות אותם, להוכיח לכולם שהכל אפשרי ושאסור לוותר. הילד הקטן חיפש דרך חדשה.
באחד הימים, כשהשמש האירה על קירות ההרים, גילה הילד פתח של מנהרה ובה מסילה ישנה בגודלו של הקטר הקטן, ושניהם נסעו פנימה.
המסילה הייתה צרה, גלגלי הקטר חרקו מהמאמץ ורעדו. הקטר התקדם לאט במנהרה הצרה, ורמס בין גלגליו הרועדים את אדמת ההר. הילד התרגש. הוא ידע שרק הקטר שלו יכול לנסוע במנהרה הזו.
יום אחרי יום חזרו הילד והקטר אל המנהרה הצרה. יום אחרי יום נסעו הלוך ושוב, ורמסו בעזרת הגלגלים את האדמה, שלאט לאט נשחקה ונדחקה לשולי המסילה.
הימים חלפו. חורף התחלף באביב והאביב בקיץ, ועם בוא הסתיו, כשבהרים התחילה השלכת האדומה והיפה, הבחין הילד באור שהופיע מרחוק בעומק המנהרה.
הדרך נפרצה.
הילד האמיץ והקטר הקטן הצליחו לעשות את מה שלא הצליחו חזקים וגדולים מהם.
וכך, בזכות נחישותם והתמדתם הם ראו את הזריחה האדומה מצידה האחר של קטרינה.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה