הנה באה הרכבת

הנה באה הרכבת!

לא, זה עשן מארובה רחוקה.

הרכבת, הרכבת, רוצו שלא נאחר.

עצו! קוץ קרע את גרבי הניילון שלי. עם רכבת בגרביון, אני לא עולה לרכבת. חכו שאפשוט את הגרביונים.

אוי, הנה חלפה הרכבת, לא צריך למהר יותר.

נשב על הספסל, השמש כמעט שוקעת.

אני שומעת אותה, הרכבת מתקרבת!

לא, זה עדר סוסים.

אין סוסים בעיר.

יש סוסים והם דוהרים סביב התחנה מהר, מהר.

הנה, מרחוק רואים את האבק. הסוסים מאיטים עכשיו, הולכים זה אחר זה, הם רכבת עכשיו, רכבת בצבע חום בוהק.

סוס לא יודע לשחק ברכבת. סוס הוא תמיד רק סוס.

סוס מאולף יחזור על מה שתאמר לו: צניף, צניף, הנה אני קרון רכבת.

לסוסים עיניים בוערות. חשוך עכשיו בתחנת הרכבת.

מתי תבוא הרכבת?

שבו, עוד מעט היא מגיעה.

עוד מעט הרכבת מגיעה.

תזיזו את הסוסים מהמסילה, הרכבת מגיעה.

הנה באה הרכבת והסוסים, הסוסים נדרסו!

הנה באה הרכבת, מתו הסוסים ואנחנו עולים.

הנה באה הרכבת, אנחנו יושבים, הסוסים שוכבים והיא עומדת.

סעי רכבת, סעי מהחשכה, הארובה, התחנה.

לא, לא אסע, כי המסילה חסומה בגוויות שותתות דם של סוסים כבדים ומתים.

סעי, סעי רכבת, שנברח מהדם והסירחון.

לא אסע. לא יכולה. לא קדימה ולא אחורה, עד שאעלה חלודה, עד שתולעים תתפתלנה בבטני הסוסים, עד שסרגים יתעוותו, עד שיירד גשם שינקה קצת את הדם ויושבי הרכבת יכוסו קורי עכביש.

הנה באה הרכבת ונעמדה.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה