הנסיעה המופלאה של סבא

"כולם להתעורר, יש היום יום הולדת לסבא" קראה אימא.
"אוי לא. זה אומר שנצטרך ללכת לבית האבות" נאנח עומרי,
"משעמם לי שם " התלוננה סתיו
"כולם באים בלי תירוצים" קבעה אימא.
וכך נכנסו כולם למכונית המשפחתית ונסעו לבית האבות שברמת-גן.
לפתע נזכרה סתיו "לא קנינו לסבא מתנת יום הולדת"
אימא אמרה "הביקור שלכם יהיה שווה לסבא פי אלף מכל מתנה". וסתיו הבחינה שהקול של אימא רועד ויורדת לה דמעה קטנה על הלחי.
סבא ישב על כיסא וקרא עיתון,
"כמה זמן לא ראיתי אתכם! תראו כמה גדלתם" הוא אמר בשמחה.
"מזל טוב סבא" אמר עומרי והגיש לו את זר הפרחים שאימא קנתה בדרך.
החדר של סבא היה קטן והמיטה שלו הייתה מבולגנת. אימא לקחה מטלית וניקתה את החלון.
"משעמם פה". רטנה סתיו
"פעם היו לי כאן …" אמר סבא, אבל אז עומרי קרא "תראו את זה!" והצביע על המון רכבות צעצוע על מדף.
"זה אוסף הרכבות שלי" אמר סבא.
"מאיפה השגת אותן?" שאלה סתיו.
"פעם סבא שלכם היה נהג קטר" אמר סבא בגאווה
"איך זה שאימא אף פעם לא סיפרה לנו" השתוממה סתיו
"הייתי נהג קטר וחבשתי כובע של "רכבת ישראל" אמר סבא ועיניו נצצו, "הרכבת הייתה אז הרבה פחות מהירה מזו שיש היום וזה לקח המון זמן להגיע מנהריה לתל אביב …"
בדרך חזרה הביתה לעמרי עלה רעיון גאוני ובשבוע שלאחר מכן הכול כבר היה מוכן והם שוב נכנסו למכונית אבל הפעם אף אחד לא התלונן.
הם אספו את סבא מבית האבות מבלי לספר לו דבר וכמה דקות לאחר מכן הם כבר עמדו בכניסה לתחנת הרכבת של תל אביב.
לפתע ניגש אליהם איש חבוש כובע שעליו סמל הרכבת ובחיוך גדול
אמר "שלום לך מר גד. אני אבנר. הנכדים שלך סיפרו לי הרבה עליך. ואני רוצה להזמין אותך לסיור מיוחד ברכבת ישראל."
סבא הביט נדהם בנכדיו "איזה יופי של הפתעה!" הוא קרא ונתן לכולם נשיקה על הלחי.
אבנר הוביל אותם לתא הקטר וכמה דקות לאחר מכן נשמעה צפירה ארוכה והרכבת התחילה בנסיעה לכיוון נהריה.
"אתה רוצה להחזיק בהגה? " שאל אבנר
"אני לא יודע" אמר סבא "כבר שנים שלא נהגתי ברכבת. אתה חושב שאני יכול?"
"בוודאי" אמר אבנר בחיוך גדול והסיר מראשו את הכובע וחבש אותו על ראשו של סבא. "יום הולדת שמח!" קראו כולם. וסבא? סבא את יום ההולדת הזה לעולם לא ישכח.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה