הקטר העצוב

שחור או לבן, או סך הכל כושי קטן.
ובעצם מה זה משנה צבע הגזע ליונתן.
שרץ הבוקר לתחנת הרכבת,
בדרך אל הגן לקבל חינוך סטיגמתי.
הרכבת שנסעה לתל אביב במהירות מסחררת,
הייתה ללא קטר ונסעה במנגנון אוטומטי.
בדומה לסטראוטיפים שהתחנך על ברכם.
בגן חג במעגל סביב העוגה, ישב וקם ישב וקם.
קטף זר פרחים ושושנים ליום הולדתו.
והתברך שלא יסטה חלילה ממוצאו ודתו.
"גמד גמד השמיע קול" התכבד בקלון חבירו.
הלך ליטול ידיים אך ממש לא עמד בתורו.
בבית דחה בגסות את שבישלה סבתא.
"פויה דייסה" מחה, ורץ להצטרף לחבריו שהמתינו למטה.
בפינת החי הצטנף השפן הקטן למראה הילדים.
ראה הוא כיצד משתמשים הם בחפצים חדים.
כמו הפרה שכמעט הפכה לעיוורת בגללם.
"איפה האפרוחים?" תהה יונתן ונזכר שלאביו יש סולם.
חשב שאיתו יטפס על העץ או אפילו יגיע עד שמים.
אך נפל ארצה היישר לתוך שלולית של מים
מאה התפוחים שהיו על העץ הביטו בו בשחוק.
איך אפשר ללמוד לקח גם שלא בחסות החוק….

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. מושיק הגיב:

    לקח לי זמן עד שהבנתי שמשולב כאן הרבה שירי ילדים, מקסים.

כתיבת תגובה