הקטר שכמעט ירד מהפסים

הקטר קיטר קיטור מקוטר…
הוא היה בדרכו – אך לפתע עצר.
הסדרן המבולגן את הדרך חסם
"חסרים פה פסים," הוא אמר ונדהם.

"מה יהיה?" הוא שאל בקיטור קצת מודאג:
"איך אגיע ליעד עד ערב החג?"

"תתעודד צ'יק – צ'יק – צ'ק" הזברה הרגיעה:
"חסרים קצת פסים, אך בכל זאת תגיע!"

בדילוג לקטר היא קיפצה כמו ננס,
חיש ניגשה למסילה והוסיפה לה פס…

הוא נתן לה חיבוק ואמר "מצוין"
אך חזר לקטר והוציא גם עשן:
"הנוסעים מחכים וקנו כרטיסים:
איך אוכל להמשיך כך, ללא הפסים?!"

"תתעודד צ'יק – צ'יק – צ'ק," אמר לו חייל:
"יש לי פס בדרגה, בוא תראה כמה קל…"
התקרב לקטר שמאל ימין וגם שמאל,
חיש ניגש למסילה והוסיף פס גדול…

לחייל הוא הצדיע על אומץ הלב,
לא עברה לה דקה, הוא חזר ליבב:
"נהיה מאוחר – נצטרך פה ניסים,
חסרים למסילה עוד כמה פסים!"

"תתעודד צ'יק – צ'יק – צ'ק," אמר לו ליצן:
"יש לי פס במכנס, וגם קסם קטן…"
התקרב לקטר בדילוג קצת מצחיק
חיש ניגש למסילה והוסיף פס מבריק…

הוא קרץ לליצן והוסיף נשיקה
אך במקום צהלה, הוא הגיב בשריקה:
"הסדרן קצת כועס וממש מאוחר.
חסרים עוד פסים, עשרה במספר!"

"תתעודד צ'יק – צ'יק – צ'ק," אמרה לו סיגל…"
"יש לי פס בבלורית וגם פס בתלתל…"
התקרבה למסילה בלי לחשוב פעמיים
והשאירה לה פס, לא אחד, אלא שניים.

הקטר לה החמיא והוריד את הכובע,
לא שכח לשחרר פס עשן אל הגובה…
"למרות שגילית נדיבות די גדולה,
חסרים עוד פסים – זו ממש תקלה!"

"תתעודד צ'יק – צ'יק – צ'ק," צעק ילד מקסים.
יש לי סוכרייה על מקל עם מלא – מלא פסים…
ליקוק אחרון, ועוד לק אחד פצפון, מהצד.
ניגש הילד למסילה ואת הפסים סידר אחד – אחד…

פס סגול מימין, פס אדום משמאל.
אדמדם, ירקרק, טורקיז, וכחול…
צהבהב, כתמתם, ואפילו וורדרד…
וחזרה המסילה להיות פס אחד!

"צ'יק – צ'יק – צ'יק… צ'יק – צ'יק – צ'אק"
חזר הקטר לצהול:
בזכות זברה, חייל, ליצן, סיגל…
וילד קטן, גדול.

חזרו הנוסעים בשמחה לטייל.
ורק ילד אחד, נשאר עם מקל.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה