הקרון שהלך לאיבוד

כל מי שנוסע בישראל מצפון לדרום או הפוך
מכיר ויודע שכמעט לכל רכבת- שני קטרים.
כמו שני הורים.
פעם אבא מסיע את הרכבת ליעדה
ופעם אמא מובילה בבטחה.
ובאמצע מי נמצא?
כמובן! הילדים.

בצהרי יום ראשון, אירעה תקלה.
בתחילת היום, כמעט אף אחד לא שם לב:
לא מנהלי התחנות, לא הנהגים וגם לא הקרונות.
אבל, בצהריים בשעה אחת ושבע דקות בדיוק
אמא קרון צעקה פתאום:
"איפה הקרון הקטן שלי?
נעלם לי הקרון ירון!"

מיד קמה מהומה בין כולם,
התחילו צעקות ובכי נשמע מחלק מהקרונות.
לנהריה מיד נשלחה הודעה וגם לבנימינה,
וכל הבארות (יעקב, שבע ועוד)
אבל
שום קרון ירון לא נמצא.

ברדיו הודיעו בחדשות השעה שתיים
כי "הקרון ירון נעלם,
בפעם האחרונה שראו אותו הוא היה בצבע אדום
והמספר 0425 היה כתוב עליו בשחור".
עוד אמרו "מהנהלת הרכבת מסרו כי אינם יודעים איך זה קרה,
הוריו היו בטוחים שהוא איתם כל הזמן."
אימו אף אמרה: "קרוני ירוני אהוב, בבקשה תחזור הביתה, אני דואגת לך מאוד ואפילו נורא".

הקרון ירון הוא קרון מיוחד,
הוא פחות אוהב מחבריו ליסוע הלוך ושוב כל הזמן.
אם אפשר היה רוצה רגע לעצור, להביט סביב
לראות נחלים ופריחות ופשוט, בעצם, להיות.

באותו יום בצהריים לקרון ירון קצת נמאס,
אנשים נדחפו ועלו אליו ודברו בקולי קולות
ובאחת הנסיעות אפילו פרצה מריבה בין גברת לאדון.
וכל מה שירון רצה, הוא קצת שקט.
וברגע אחד של המתנה בתחנה, הוא ברח. ירד מהפסים ונעלם.

משלחות יצאו לחיפושים בכל האיזורים האהובים עליו,
בשום מקום לא נמצא ירון הקרון.
כבר החשיך ואמא דאגה ממש: "איך יידע לחזור בחושך?"
לפתע נשמעה קריאה: " שלום לכולם, זה הטייס ארנון, אני נמצא פה מעל נחל געתון
ושמתי לב שליד הנחל יושב לו בנחת, אהממ.. קרון?!"
אמא נשמה לרווחה, זה ירון!
אבא מיהר לשם, ומרחוק הבחין בירוני שלו טובל גלגליים בנחל.

"ירוני" אבא קרא בשמחה, ירון קצת נבהל "איך מצאת אותי כאן?"
"מטוס הבחין בך ממעל" אבא, התקרב אל ירון ואת אפו בו חיכך.
"אני שמח שאתה בסדר, כולנו דאגנו מאוד" אבא אמר,
ירון בקש סליחה והסביר לאבא שהיה חייב קצת שקט.
"כל האנשים האלה דוחפים ורבים. זה מאוד לא נעים".

אבא הביט בו במבט אוהב והסביר לו "האנשים פשוט ממהרים,
להגיע לעבודה ואחר כך בחזרה לילדים",
הם לא עושים בכוונה, אין להם ברירה.
וירון קצת ריחם עליהם וקצת לא הבין ואמר "אולי גם הם צריכים קצת לצאת לטבע להירגע"
ואבא צחק ואמר לו שזה רעיון נפלא.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה