הרכבת, הרכבת

"לכו לישון חמודים, כבר מאוחר" אומרת אמא לאיתן ודן.
מצפה לנו יום מהנה ממש.
"לילה טוב וחלומות פז".
"לילה טוב אמא" עונים הקטנים בחזרה.
"עוד רגע אמא" קורא איתן , "אולי שכחת עוד משהו שהבטחת?"
"חה חה חה" צוחקת אמא, "בוודאי שאני זוכרת
ניסע ברכבת, וגם לכנרת,"
"זכרו כלל חשוב, לקיים הבטחות בלי שום תירוץ".
"בינתיים נשיקה לכם אתן כדי שאוכל לטיול להתארגן".
אני מתרגש שואל את דן, ומה אתך? "שמעת שהרכבת מגיעה עד בית שאן?"
"רוצה שהבוקר כבר יגיע" מחכה בקוצר רוח
קרני השמש המחממות נכנסו בקריאת בוקר צח "הנה הגעתי, לטיול אתם יוצאים"
את החלב שתינו
יד ביד החזקנו, ולתחנת הרכבת מיהרנו
ומה רואים בתחנה? נחשו מה?
רכבת ארוכה בשלל צבעי הקשת
אדום, צהוב, ירוק ותכלת
איזו רכבת גדולה, כמה קרונות מכילה
נתחיל לספור אחת , שתיים, שלוש, ארבע, חמש, ושש
רוצה אותה כל כך לחבק.
קרון ראשון אדום, קרון הוא לקטר
למעלה ארובה, עשן יוצא משם
השני, קרון צהוב שייך לכרטיסן,
וקרון ירוק לסדרן, אך זהו רק ניחוש קטן
"ומה עם הקרון הלבן? מי מתיישב שם?" אולי אשאל את הסדרן
הסדרן עסוק מאוד
מנסה לגשת אליו קרוב
"בבקשה להוציא כרטיסים" קורא הוא לנוסעים

ובינתיים שיק שק שיק שק
הרכבת, הרכבת, כה גדולה היא ודוהרת
על מסילת ברזל שיק שק שיק שק בכל תחנה עוצרת
שדות ופרדסים עוברת, משמיעה קול הצופר
טוווו טוווו טוווו…..
לפתע …בום טראח, מה קרה לה לרכבת?
"עצרת פתאום בגלל הרוח?
אולי סתם מתפנקת ורוצה לנוח?"
התבוננתי דרך החלון ,מדוע עצרה פתאום?
"ככה עוצרת רכבת יפה ומפוארת?
חשבתי כמו גברת מהודרת?"
הצועדת לה לאט בלאט, ומישירה מבט,
אבא ואמא שרים
את שיר הרכבת המזמרת בין ההרים.
"שיק שק שיק שק
מי יוצא ומי נכנס
מי נוסע לעפולה
ויגיע תוך שבוע
על הקרון הלבן
כל אחד לשבת מוזמן"
חה חה חה חה חה חה חה חה
מי פתר את החידה?
בקרון הלבן מתיישבים
כל הנוסעים העולים מהרציפים
הדלתות נסגרות, רכבת חוצה ערים
והכרטיסן מברך לשלום את הנוסעים.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה